א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
30758-05
15/01/2006
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
| - נגד - |
התובע:
אורסי לביא בע"מ
עו"ד סלפוי שמואל דב
|
הנתבע:
ברקאי דפנה
|
| החלטה |
בפניי בקשה מטעם התובעת (להלן -
המבקשת), להורות על מחיקת כתב הגנה מטעם הנתבעת (להלן -
המשיבה) ולתת פסק דין בהעדר הגנה.
טענות המבקשת
ביום 07.12.05 בית המשפט נתן צו, המורה למשיבה להמציא את צילום שלושת ההמחאות הנ"ל: 1191775, 1191776 ,1191777 וזאת, עד ליום 28.12.05.
המשיבה המציאה לידי ב"כ המבקשת אך ורק העתקם של שתי המחאות המסתיימים בספרות 777 ו- 776 ואת העתק המחאה המסתיימת בספרות 775, ממאנת המבקשת להמציא.
ב"כ המבקשת פנה לב"כ המשיבה, על מנת שיפעל בהתאם לצו הנ"ל, אולם פניותיו לא נענו והעתק ההמחאה (775) לא הומצא.
בתצהיר המשיבה בבקשת רשות להתגונן, אשר הפך לכתב ההגנה עם מתן הרשות להתגונן, הצהירה המשיבה, כי שלוש ההמחאות הנ"ל נפרעו בחשבונה (סעיף 5 לתצהיר המשיבה).
המבקשת תטען, כי הסתרת ההמחאה הנוספת ממנה ומבית המשפט, אומרת דרשני.
באי המצאת העתק ההמחאה הנוספת, הפרה המשיבה את צו בית המשפט מיום 07.12.05, לפיכך, בית המשפט ישתמש בסמכותו בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ויורה על מחיקת כתב ההגנה של המבקשת, לפי תקנה 97 לתקנות סד"א וליתן פסק דין בהעדר הגנה לטובת המבקשת.
טענות המשיבה
המשיבה המציאה לב"כ המבקשת שתי המחאות מהפנקס שנגנב שנפרעו (מס' 776 ו-777 ), אך את ההמחאה השלישית (מס' 775) לא הצליחה לאתר במועד, למרות מאמצים רבים שעשתה. התברר למשיבה, במסגרת מאמצי החיפוש אחר המחאה מס' 775, כי הוא לא חלק מהפנקס שנגנב אלא מפנקס קודם שלה.
פנקס ההמחאות שנגנב ובו המחאה מס' 780, הוא ממספרים 776-800, דהיינו 25 המחאות כמקובל. המשיבה חשבה, כי המחאה מס' 775 שייכת לפנקס שנגנב ולכן ציינה זאת בחקירתה, אך מתברר, כי המחאה זו אינה שייכת לפנקס ולכן, להמחאה זו אין כל רלוונטיות לתיק זה.
בהסדר הדיוני שניתן לו תוקף של החלטה כאמור לעיל, יצאו הצדדים מנקודת הנחה, כי לפני הגניבה של הפנקס מהמשיבה, נפרעו 3 ההמחאות הנ"ל, כאשר בפועל נפרעו שתיים בלבד מהפנקס שנגנב (776,777), היתר בוטלו.
בעת כתיבת תגובה זו ובאופן המצביע באופן חד משמעי על תום ליבה ולאחר מאמצים נוספים, איתרה המשיבה את פנקס ההמחאות הקודם בביתה, עם המחאה מס' 775.
בנסיבות אלו, אין ספק שהתנהגות המשיבה הייתה בתום לב והיא עשתה את כל הנדרש ממנה כדי לבצע את צו בית המשפט. דווקא המבקשת נוהגת בחוסר תום לב ומשתמשת לרעה בסדרי דין כדי להשיג יתרונות דיוניים, כאשר הבינה שמבחינה מהותית אין ממש בתביעה.
השימוש באמצעי כמו תקנה 122 לתקנות סד"א, הינו נדיר ביותר ומבוצע רק במקרים קיצוניים ביותר. בית המשפט יירתע ככל האפשר מלהגיב בחומרה על חוסר ציות ולא ישתמש בכוחותיו על פי תקנה 122, אלא אם שוכנע שהמשיב מסרב בזדון לעשות את המוטל עליו.
לצורך איתור ההמחאה השלישית, הוציאה המשיבה תדפיסים של מס' חודשים, על מנת לראות האם המחאה זו אכן נפרעה כפי שחשבה. לאחר פגישה עם מנהלת הבנק ביום 01.01.06 התברר למבקשת, כי ההמחאה הנ"ל אינה מאותרת מכיוון שהיא לא שייכת לפנקס שנגנב, אלא לפנקס קודם.
דיון
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
122. הפרת צו [136] (תיקון תשמ"ו, תשנ"ו)