החלטה בתיק א 29959/05

1.                   לפני פנייה מטעם ד"ר פטיש, המומחית מטעם ביהמ"ש נשוא תביעה זו לפיה הופנו אליה שאלות הבהרה מטעם התובע אשר יש בהן משום להטיל דופי בכישוריה המקצועיים, הצגת הנחות שאינן נכונות ואינן מבוססות וכי לרוב השאלות נתנה התייחסות במסגרת חוות הדעת המפורטת אותה הגישה לביהמ"ש.

עוד טוענת המומחית כי טרחה בהכנת חוות הדעת טירחה מרובה תוך בדיקה ועיון במסמכים רבים מאוד והכנת חוות דעת מפורטת העונה על מרבית שאלות ההבהרה אם לא כולם.

מטעמים אלו סבורה המומחית, באופן חריג, לשקול לפצותה על הזמן שנדרש ממנה כדי לעיין שוב בחוות הדעת ובמסמכים.

2.                   ב"כ התובע מתנגד לבקשתה של המומחית לפיצויה.

לשיטתו, "...לאור ההתייעצות שקיים הח"מ עם אורטופד מטעמו אשר גם בדק את התובע בדיקה קלינית עולה כי קיימים, לכאורה, פערים גדולים ביותר בין חוו"ד ד"ר פטיש לבין ממצאי הבדיקה הפנימית וכפועל יוצא נשלחו שאלות ההבהרה".

3.                  שאלות הבהרה נועדו לבאר את שאינו ברור בחוות הדעת, או להבהיר על מה נשענות הקביעות שבחוות הדעת שניתנה. אין מטרתן של שאלות ההבהרה לערער או לפגום במיומנותו או במהימנותו של כותב חוות הדעת.

זאת ועוד, האפשרות לשגר שאלות הבהרה למומחה נועדה לייתר, במקרים המתאימים, את הצורך בחקירה נגדית (ראה א' ריבלין תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית) בעמ' 595 וכן ע"א 107/88 רז נ' לאף, פ"ד מד(1) 857, 861) הנני קובעת כי  .

עוד צוין בהקשר זה בת"א (ירושלים) 939/94 עודה נ' מגדל חברה לביטוח, תק-מח 96(1) 1108, 1110) כי:

"שאלות "הבהרה" שמטרתן בחינת מומחיותו של המומחה פסולות בתור שכאלה. בית המשפט גם לא יתיר שאלות בעלות אופי קנטרני, טורדני או שמטרתן "שיג-ושיח" וניגוח חוות הדעת המומחה, אפילו ניתן לעשות זאת במסגרת חקירת המומחה בבית המשפט".

4.                   מעיון בשאלות ההבהרה כפי שנשלחו למומחית ע"י ב"כ התובע עולה כי ב"כ התובע  שאל אותה ארבע שאלות עם שאלות משנה בסך הכל 15 שאלות, . בא כוח התובע לא הגזים בשאלותיו , ונראה כי הן רלונטיות

מעיון בתוכן השאלות ובתשובות להן, ניתן להיווכח כי למספר מן השאלות ניתן למצוא תשובה במסגרת חוות הדעת המפורטת אשר הגישה המומחית לבית המשפט.

יתרה מזאת, טוב היה עושה ב"כ התובע לו היה מצמצם את מספר השאלות ונמנע מלחזור על נושאים אשר נדונו במסגרת חוות הדעת.

זאת ועוד, סבורני כי מטיב היה התובע לעשות לו היה נוקט בלשון אחרת נאותה וראויה יותר. (ראה שאלות: 1/ב, 2/א ו-4).

5.                  אם כי השאלות מהלכות על הגבול הדק בין המותר והאסור ,מבחינת הטעם הטוב, ועמדת הפסיקה בענין נוסח שאלות ההבהרה ומטרתן, אך עדיין אלו נמצאות בשטח המותר , אם כי כאמור ראוי היה כי השאלות ינוסחו בצורה ראויה יותר . עם זאת, לא מצאתי כי יש בשאלות, כפי שנוסחו, משום מטרה לערער או לפגום אישית ,במיומנותה או במהימנותה של כותבת חוות הדעת ( למעט רולי שאלה מספר 4 פסקה שניה ) . כן לא מצאתי כי יש בשאלות משום בחינת מומחיותה של המומחית, וכי השאלות בעלות אופי קנטרני, טורדני או שמטרתן "שיג-ושיח" וניגוח חוות הדעת המומחית.

כן מאמין אני כי כל שאלותיו של ב"כ התובע נבעו מתוך רצון לחדד ולהבהיר על מה נשענות הקביעות שבחוות הדעת שניתנה.

6.                   בנסיבות אלו, לאור ההלכה הפסוקה והנוהגת כאמור , לאחר שעיינתי בנוסח השאלות , ומספרן, אינני סבור כי בא כוח התובעת חרג ממסגרת השאלות המותרות כשאלות הבהרה , ואין זה המקרה , על אף כעסה , שיכול להיות מובן , של המומחית, לא חרגו השאלות ממסגרת הכלל כי שכר הטרחה המשולם למומחה עבור חוות הדעת, כולל גם שכר עבור מתן שאלות הבהרה סבירות.

7.                   אין בפני מקרה המחייב פסיקת הוצאות נוספות עבור מתן תשובות לשאלות הבהרה .

8.                   מעבר לנדרש אציין כי מומחה רפואי אשר סבור כי כמות השאלות ו/או העבודה הנוספת הנדרשת לענות עליהן מחייבת או מצדיקה שכר טרחה נוסף, יואיל לפנות לבית המשפט לאישור שכר טרחה נוסף בטרם  משלוח התשובות

9.                   המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ולמומחית הרפואית.