החלטה בתיק א 29137/05

בפני בקשה למתן רשות להתגונן.

הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להתגונן. ב"כ התובע הודיע כי הוא מוותר על חקירת המצהיר ועתר להורות על הגשת סיכומים בכתב.

נעתרתי לבקשה והוגשו סיכומי הצדדים.

למקרא סיכומי ב"כ התובעת אפשרתי לב"כ הנתבע להגיש סיכומי תשובה וסיכומים כאלה הוגשו.

טענות הנתבע:

הנתבע מאשר כי הוא המחזיק של השטח נשוא התביעה.

הנתבע טוען כי תביעה זו הינה חלק ממסכת של התנכלויות כלפיו מצד גורמים אצל התובעת.

לגופו של עניין, טוען הנתבע כי ביוני 1999 עמדה יתרת החובה של הנתבע אצל התובעת על אפס, לאחר שהוסדר כל חוב שהיה קיים ביחס לארנונה.

עוד טוען כי ערך הוראת קבע לביצוע תשלומי המים והארנונה וחויב במשך כל השנים בתשלומים אילו, ומצרף לתצהירו כרטסת הנהלת החשבונות ומסמכים שונים המפרטים את תשלומי הארנונה אותם ביצע כל השנים.

לטענת הנתבע שילם את כל חובו.

הנתבע טוען כי הסתמך בתום לב על החשבונות שהוציאה התובעת בקשר לחיובי הארנונה אותם הוא משלם במסגרת הוראת הקבע וכי החשבון שערכה התובעת גבוה בעשרות מונים מהחיובים אותם קיבל בזמן אמת.

הנתבע טוען כי חשבונותיה של התובעת הינם מנופחים ומוגזמים ואין להסתמך עליהם.

עוד מעלה הנתבע טענה כי מר וידר מנהל ההכנסות אצל התובעת הטיח בו כי הוא ימציא לו חשבונות ארנונה שיהפכו את עסקו לבלתי כדאי.

לכן עותר הנתבע להורות על מתן רשות להתגונן.

טענות התובעת:

התובעת טוענת כי הנתבע נתפס לכלל טעות, שכן התביעה הוגשה בגין נכסים שהנתבע לא שילם בגינם, וכל החשבונות המוצגים על ידי הנתבע וצורפו לתצהירו מתייחסים לנכסים אחרים שהוא מחזיק.

התובעת טוענת כי הנתבע מחזיק בשטח בגודל של כ - 7.5 דונם ומשלם בפועל על שטח של כ - 3 דונם, כאשר הוא עושה שימוש בשטח כגן שמחות לאירועים.

התובעת  מפרטת את פרטי הנכסים בגינם מוגשת התביעה, פירוט שהופיע כבר בכתב התביעה, ומצביעה על ההבדל בין מספר הנכס, שבגינו נתבע החיוב לבין מספר הנכס, שבגינו שולם חוב בגין ארנונה כטענת הנתבע, ומסבירה כי המדובר בנכסים אחרים. התובעת טוענת כי הנתבע אינו משלם ולא שילם בגין גן השמחות לאירועים.

התובעת טוענת כי הטענות לעניין התנכלות אין בהם כל ממש שכן מדובר בדרישה מהנתבע לקבל רישיון להפעלת עסקו.