אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 29051/06

החלטה בתיק א 29051/06

תאריך פרסום : 12/10/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
29051-06
27/01/2008
בפני השופט:
ניב ריבה

- נגד -
התובע:
1. עו"ד אסן דן
2. אסן בריל יהודית

עו"ד מ. שלו
הנתבע:
1. פת גיטה
2. פת אמנון
3. בר מיכל
4. דוד נתן
5. עו"ד ברסלב שלומית
6. מדינת ישראל באמצעות חברת חלמיש
7. שחר ויותם הרפה קטינים
8. הרפה לימור
9. המפקחת על המקרקעין בתל אביב (פורמאלית)
10. מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורמאלית)

עו"ד רמי ארטמן
עו"ד עדי הדר
החלטה

לפניי תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ברח' מיכ"ל 8 בתל אביב ,גוש 6904 חלקה 126 (להלן " הבניין"), על דרך רישום הבית כבית משותף, בכפוף לשמירת משכנתא והערות האזהרה הרשומות על הזכויות בו.

הבניין הינו בן 3 קומות. בכל קומה שלוש דירות, שתיים מהן פונות לחזית והשלישית עורפית. דירה נוספת בנויה על הגג. בנוסף מצויים בבניין שטחים משותפים.

זכויות הצדדים נקבעו באופן היסטורי בשטרי חכירה הדדיים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין.  לתובעים זכות, על פי שטר החכירה, לדירה המצוינת בתשריט כמס. 10, המצויה על הגג, ושטח נוסף בגג, באותה ישורת, וללא סימון, בגודל כ- 135 מ"ר, הוא שטח המחלוקת (להלן " השטח הנוסף)".

טענות הצדדים

התובעים טענו כי יש להורות על פירוק השיתוף בבניין על דרך רישומו כבית משותף. לטענתם יש לרשום את הזכויות הבלתי מסוימות, על פי שטרי החכירה, כזכויות קנייניות,  וליחד להם (לתובעים) את דירה 10 ואת השטח הנוסף. התובעים הסתמכו על פסק דין שנתן בבית המשפט המחוזי (ת.א 2663/98) ואשר קבע כי השטח הנוסף איננו שטח משותף. לשיטתם, יש לרשום זכויות כל אחד מהנתבעים על פי חלקיו בשטר החכירה (דירה, או דירות, בהתאמה) ואילו  השטחים העודפים ירשמו כשטחים משותפים.

לגרסת התובעים  הרישום כבית משותף ויחוד הדירות לבעליהן יגביר את סחירות הדירות בבניין.

התובעים עתרו למינוי בא כוחם ככונס נכסים לצורך רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין.

הנתבעים (למעט נתבעת 6), המתנגדים לרישום הבית כבית משותף טענו כי בין בעלי הזכויות ו/או קודמיהם  נערך הסכם חלוקה (להלן " זיכרון הדברים") עוד בשנות ה - 50, קודם לחקיקת חוק המקרקעין תשכ"ט- 1969. לשיטתם, זיכרון הדברים, כמו גם שטרי החכירה, מייתרים את הצורך בתביעה זו וברישום מחודש של הדירות בלשכת רישום המקרקעין.

הנתבעים חלקו על הצורך ברישום לשם הגברת הסחירות בדירות. לטענתם, החליפו הדירות, ובמיוחד זו של התובעים מספר בעלים. עוד נטען כי ס' 17 לתנאי החכירה של כל אחד מהחוכרים, המאפשר עשיית כל פעולה בנכס ללא כל צורך בהסכמת בעלים אחרים וללא הגבלה, משיג אף הוא את אותה מטרה.

עוד טענו הנתבעים כי פסק הדין אשר קבע כי פסק הדין אשר קבע את זכויות התובעים בשטח הנוסף איננו חלוט, שכן הוגש עליו ערעור, שטרם הוכרע.

לחלופין, הסכימו הנתבעים לרישום הבית כבית משותף ויחוד הדירות והקצאתן על פי שטרי החכירה ובלבד שהשטח הנוסף שעל הגג ירשם כשטח משותף.

הנתבעת 6 לא התנגדה לפירוק שיתוף בבניין על דרך רישומו כבית משותף, אך סברה כי יש לרשום הערת אזהרה על חלקת המשנה השנויה במחלוקת.

כל הנתבעים התנגדו לבקשת התובעים כי בא כוחם ימונה ככונס נכסים לצורך הרישום, בין משום היותו מייצג אחד הצדדים ובעיקר משום דרישתו המוגזמת, לטעמם, לשכר טרחה.

דיון

זכות שותף לתביעת פירוק שיתוף במקרקעין, קבועה בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969:

37. הזכות לתבוע פירוק השיתוף

(א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף.

(ב) היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין.

הכלל הוא כי אין לחייב שותפים לחיות בשיתוף נגד רצונם . " אכן, גם עקרון-על זה נושא על גבו חריגים, כגון במקום בו נכרת הסכם-שיתוף השולל או המגביל זכות לדרוש פירוק השיתוף ; ...ואולם, בכפוף לחריגים לו - עיקרון-העל הוא עיקרון-על...

זאת ועוד: יהא אשר יהא יחסו של הדין אל השיתוף במקרקעין כל עוד הוא קיים...  מבקש החוק להקל ככל-הניתן על פירוקה של שותפות אם שותף לשותפות מבקש על כך: לטובת השותפים ולטובת פיתוח המשק בכללו. ראו והשוו: ע"א 623/71 גן בועז בע"מ נ' אנגלנדר, פ"ד כ"ז (336 ,334 (1 (מפי השופט לנדוי); ע"א 540/75 דגני נ' פניג, פ"ד ל"א (640 ,637 (2 (מפי השופט עציוני); רובינשטיין נ' פיין, לעיל, 457; ויסמן, בעלות ושיתוף, סעיף 5.113; דויטש, שם, 596-595; חנוך דגן, שם, 506-503. כך הוא דין בשותפות שפקודת השותפויות חלה עליה (ראו: סעיף 41(א)(3) ו-41(ב) לפקודת השותפויות) וכך הוא דין בשותפות במקרקעין. בהיעדר הסכם מראש על שותפות לתקופה קצובה (כהוראת סעיף 37(ב) לחוק), שותפות במקרקעין כמוה כשותפות מיום-ליום ( ,( de die in diem ולפירוק שותפות כל הנדרש משותף הוא כי יודיע על רצונו בהתרת החבילה.

המשפט אין בכוחו להשכין שלום בין שותפים צהובים זה לזה - או אף שותפים המתקשים להגיע להבנה זה-עם-זה - ובהיעדר כלים בידו להשכין שלום ביניהם, מקנה הוא זכות-יכולת לכל אחד מן השותפים לבקש פירוק השותפות. ראו והשוו:

ויסמן, בעלות ושיתוף, סעיפים 5.113,5.6, והאסמכתאות שם." ( רע"א 1017/97 יצחק רידלביץ ואח' נ' יצחק מודעי ואח' פ"ד נב(4), 625 ,עמ' 635-636 )

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ