א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
28933-05
09/01/2006
|
בפני השופט:
יחזקאל הראל
|
- נגד - |
התובע:
יצחק פלד עו"ד משה קפלנסקי
|
הנתבע:
1. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ 2. עופר כהן
עו"ד א. אריאלי ואח'
|
החלטה |
בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. עסקינן בתובע שנפגע ב"תאונת דרכים" (להלן: "
התאונה") שארעה ביום 21/11/01 והיה מבוטח אצל הנתבעת 1 (להלן: "
המבטחת"), בפוליסת ביטוח לאובדן כושר עבודה (להלן: "
הפוליסה") .
לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה הוא איבד לצמיתות את כושר עבודתו בשיעור של יותר מ- 75%, ועל כן הוא זכאי לתגמולי ביטוח.
התביעה הוגשה גם כנגד הנתבע 2 - (להלן: "
סוכן הביטוח").
טענות הנתבעים
ס' 31
לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א 1981 (להלן: "
החוק") קובע כי תקופת ההתיישנות בתביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים ממועד קרות מקרה הביטוח ולפיכך, התישנו ביום 20.11.04 טענות התובע בקשר לגובה סכום הביטוח בפוליסה למקרה של אובדן כושר עבודה.
ניתן לעצור את מרוץ ההתיישנות רק בהגשת תביעה לבית המשפט (ראה: ע"א 3812/91
ג'רייס נ' אריה חברה לביטוח בע"מ
מח (3) 441).
התביעה הוגשה ביום 18/5/05, לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, ועל כן דינה להדחות על הסף.
לחלופין, מכתב המבטחת מיום 15/11/04 מאריך את תקופת ההתיישנות ל - 6 חודשים נוספים
ממועד המכתב, קרי, עד ליום 14/5/05 ומאחר והתביעה הוגשה ביום 18.5.05, הרי שהוגשה לאחר תום תקופת הארכת ההתיישנות, ועל כן דינה להידחות על הסף.
טענות התובע:
המבטחת הכירה באובדן כושר עבודתו של התובע על פי הפוליסה, במכתב ששיגרה לב"כ התובע ביום 1/3/05. בכך הודתה המבטחת בזכות התובע לקבלת תגמולי הביטוח עקב מצבו הרפואי ומילוי תנאי הפוליסה לעניין "אובדן כושר עבודה".
הודאת המבטחת בזכות התובע עוצרת את תקופת התיישנות התביעה, ומרוץ ההתיישנות מתחיל מחדש ביום 1/3/05. מאחר ולא חלפו שלוש שנים ממועד זה ועד הגשת התביעה - טרם חלפה תקופת ההתיישנות עפ"י החוק.
ביום 15/11/04 ניתנה ע"י המבטחת ארכה בת 6 חודשים לתקופת ההתיישנות.
כאמור, לטענת הנתבעים, שלא כטענת התובע, יש למדוד את תקופת הארכת ההתיישנות מתום שלוש שנים מיום האירוע (21/11/04) ולא מיום מתן הארכה (15/11/04).
לטענת התובע, לפיכך, תקופת הארכת ההתיישנות מסתיימת ביום 21/5/05, התביעה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות ועל כן דין הבקשה להידחות.
התביעה הנדונה עוסקת בעילות שונות מכוח הדין הכללי: עילה חוזית, נזיקית ועשיית עושר ולא במשפט, הנובעות, בין היתר, מרשלנות מקצועית של סוכן הביטוח וחוסר תום לב של המבטחת בגין הפער שבין המתבקש בהצעת הביטוח לבין הפוליסה.
לפיכך, תקופת ההתיישנות על פי הדין הכללי עומדת על 7 שנים מיום האירוע ועל כן התביעה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות.
דיון:
קיימת מחלוקת בין הצדדים, בין היתר, בשאלה האם תקופת ההתיישנות התובענה דנן הינה 3 שנים לפי החוק או 7 שנים לפי הדין הכללי,
חוק ההתיישנות תשי"ח 1958. (להלן: "
חוק ההתיישנות").
אבחן תחילה טענות הצדדים בהתייחס לחוק ותקופת ההתיישנות בת שלוש שנים, ובמידת הצורך, אדון בתקופת ההתיישנות על פי הדין הכללי.