החלטה בתיק א 28178/05

בפני בקשה מטעם התובע (להלן: "המבקש"), למנוי מומחה רפואי בתחום הא.א.ג., ולחילופין להתיר לו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו.

1.       רקע:

          א.      כנטען בכתב התביעה, נפגע המבקש, יליד 1974, ביום 13.5.98, בתאונת עבודה, עת במהלך עבודתו כשומר לילה אצל נתבעת 1 (להלן: "המשיבה 1"), פרצו לאחת מן החנויות בתחום אחריותו, בני מיעוטים, אשר תקפוהו וגרמו לו לנזקי גוף.             

          ב.      לאור הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים, מונה ד"ר דוד הנדל, כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה, מטעם בית המשפט, אשר העריך שיעור נכותו של המבקש
בכ- 1% וזאת לאחר שציין כי הנבדק אינו אמין, לדעתו, וכי אינו יכול לקבוע נכות אורטופדית, בהעדר ממצאים.

          ג.       כעת עותר המבקש, למינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט, בתחום הא.א.ג., מבלי שצורפה לכתב התביעה חוות דעת מטעמו בתחום רפואי זה.

2.       טענות הצדדים:

          א.      לטענת המבקש, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), קבע לו נכות בשיעור  10%, בגין ירידה בשמיעה, וכן נכות בשיעור 10% בגין חבלה אקוסטית, עם טנטון קבוע, ומכיוון שלא היתה לו היכולת הכלכלית, להגיש שתי חוות דעת בעת הגשת התביעה הוא מבקש כעת כי בית המשפט ימנה מומחה בתחום הא.א.ג. מטעמו ולחילופין, מבקש ארכה להגשת חוות דעת נוספת מטעמו, בתחום זה.

                   המבקש צרף לבקשה תצהיר אודות מצבו הכלכלי.

          ב.      הנתבעות (להלן: "המשיבות"), מתנגדות לבקשה.

                   1)       לטענתן, המבקש לא צרף חוות דעת בתחום הא.א.ג. לכתב התביעה, ואף לא שמר על זכותו לצרף חוות דעת רפואית בתחום הא.א.ג. או אף את הזכות לעתור למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

                             לכן, טוענות המשיבות, כי ללא תיקון כתב התביעה, אין כל מקום להידרש לבקשתו.

                   2)       כן טוענות המשיבות, כי עסקינן בתובענה בה שאלת האחריות אינה ברורה, ובנסיבות בהן שאלת החבות הינה בעייתית וכאשר קיים ספק באם המבקש יזכה בתביעתו, אין כל מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט ובוודאי כשהמבקש לא צרף חוות דעת רפואית מטעמו לכתב התביעה, כמצוות התקנות.

                   3)       המשיבות מוסיפות וטוענות כי לטענת המבקש בדבר העדר יכולת כלכלית, לא צורפו כל אסמכתאות התומכות בטענה לפיה אין הוא יכול לשלם עבור חוות הדעת הרפואית הנוספת.

                             זאת ועוד, לטענת המשיבות, לאור הצהרתו של המבקש כי הינו גר בבית הוריו ומשתכר -.6,000 ש"ח בחודש, נראה כי יש באפשרותו לשלם עבור חוות דעת רפואית מטעמו.

3.       דיון

          א.      כאמור ב תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984:

                   "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א - 1971 (להלן: "חוות דעת"); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

          ב.      עפ"י תקנה 127 דנן, מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה עליו להגיש חוות דעת מטעמו להוכחת טענותיו, אלא אם פטר אותו בית המשפט מן החובה לעשות כן. כדי לקבל פטור מן החובה לצרף חוות דעת לכתב התביעה, על התובע להראות טעמים מיוחדים.