בש"א 4190/08 היא בקשה
לסילוק על הסף שהוגשה מטעם הנתבעים 3 ו-4, ובש"א 3150/08 היא בקשה מטעם הנתבע 1,
לביטול העיקול שהוטל על נכסיו, ביום 19/12/07 (בבש"א 24434/07, במסגרתה הוטל עיקול גם על נכסי הנתבע 2).
בש"א 4190/08
על פי כתב התביעה, בין התובע לנתבע 1 התקיימו קשרים עסקיים במשך מספר שנים, והם יצרו שיתופי פעולה ונאמנויות עסקיות מעת לעת, לצורך עריכת עיסקאות מול גורמים שלישיים. במסגרת העסקית שבין הצדדים, הוסכם כי התובע ישמש כמיופה כוחו של הנתבע 1 לעיסקאות השונות, ואף היה בעל זכות חתימה בכל חשבונות הבנק שהנתבע 1 ניהל בישראל. במקביל, הנתבע 1 תיפקד כשלוח ונאמן של התובע בעיסקאות אחרות מול צדדים שלישיים.
הנתבעת 3 היא בעלת השליטה בנחושתן חברה להשקעות בע"מ. הנתבעת 3 מוחזקת ומנוהלת על ידי הנתבע 4 ואישתו, הגב' רות קושניר (שאינה צד להליך).
על פי הנטען, בשנת 2005 פנה הנתבע 4 אל התובע בשם הנתבעת 3, בהצעה לרכישת חלקה של חברת אורדל החזקות בע"מ בחברת נחושתן. לאחר משא ומתן שנוהל בעניין זה, הסכימו התובע והנתבע 4, כי הנתבעת 3 היא שתרכוש את מניות חברת אורדל בחברת נחושתן, והתובע הוא שיממן את הרכישה, באמצעות הלוואה בסך 25,000,000 ש"ח , שהתובע יעניק לנתבעת 3 למשך שלוש שנים, כשהיא נושאת ריבית הנמוכה באופן משמעותי מריבית השוק.
על פי הנטען, הוסכם כי בתמורה להלוואה בתנאים אלה, יקבל התובע מהנתבעת 3 אופציה להמיר את זכותו להשבת ההלוואה בזכות לקבלת מניות של חברת נחושתן, שירכשו על ידי הנתבעת 3 בכספי ההלוואה.
התובע טען, כי הרקע להסכמה האמורה היה העדר יכולתו להעריך את שוויין של המניות במשך פרק הזמן הקצר שדובר בו לצורך ביצוע העיסקה האמורה.
לאחר מכן, הוסכם בין התובע לנתבע 1, כי כל אחד מהם יעניק מחצית מסכום ההלוואה, תוך שהנתבע 1 בלבד הוא שיירשם כמלווה, ויתפקד כנאמנו של התובע לעיסקה ולכל פרטיה, ומנגד, העניק הנתבע 1 לתובע אפשרות לפעול בשמו ובמקומו בעניין זה, כך שלמעשה, הנתבע 1 כלל לא היה מעורב במשא ומתן.
על פי הנטען, ביום 20/6/05 חתם התובע, בשם הנתבע 1 , על שלושה מסמכים הרלוונטיים לעיסקה- הסכם הלוואה בין הנתבע 1 לנתבעת 3 (נספח א'), אגרת חוב המונפקת על ידי הנתבעת 3 לטובת הנתבע 1 (נספח ב') וכתב אופציה המעגן את זכותו של התובע להמיר את הזכות להשבת ההלוואה בזכות לקבלת מניות של חברת נחושתן. התובע טען, כי כתב האופציה הופקד בנאמנות אצל עו"ד יואב שניצר, עד למועד פירעון ההלוואה, שהוא מועד מימוש האופציה.
התובע פירט את הסכומים שהעביר לנתבעת 3, תוך שציין, כי הריביות הנמוכות שבהן חוייבה (ביחס לריביות בהן חוייב התובע על ידי הבנק), נובעות מקיומה של האופציה להמרת ההלוואה למניות.
לאחר מכן, ניתנו לנתבעת 3 שתי הלוואות נוספות- במועדים 20/12/05 ו- 22/2/06, וגם מחציתן מומנו מחשבונו האישי של התובע.
התובע טען, כי להפתעתו, הוא קיבל ביום 23/7/07 מכתב מב"כ הנתבע 1, במסגרתו נדרש התובע להסביר את הפעולות שבוצעו בחשבון הבנק, בשמו של הנתבע 1 (נספח י"ד לבש"א 24434/07).
לאחר מכן, הנתבע 1 הודיע לתובע ולבנק דיסקונט, כי הוא מבטל את ייפוי הכוח שהיה ברשותו לפעול בשמו.
התובע חשש, כי הנתבע 1 והנתבעת 3 יתכחשו לזכויותיו בקשר עם אותן הלוואות והזכויות הנלוות להן, ולאור זאת, הוא פנה אל הנתבע 1 בבקשה לאשר את העברת מחצית מהזכויות להשבת ההלוואות ומחצית מהזכויות לאופציה, על שמו.
התובע טען, כי הוא ניסה להידבר עם הנתבע 1, אך ללא הועיל.
לטענת התובע, ביום 21/11/07, בעקבות בדיקה שבוצעה על ידי בא כוחו, התברר לו כי ביום 29/10/07, סולק השיעבוד שנרשם לטובתו על מניות חברת נחושתן המוחזקות על ידי חברת קושניר (בכתב התביעה נטען כי מדובר בשיעבוד מס' 7, ואילו בבש"א 3150/08 נטען כי מדובר בשיעבוד מס' 8), וזאת למרות שטרם הגיע מועד פירעון ההלוואה, ובמקומו נרשם שיעבוד חדש (שיעבוד מס' 9), לטובת הנתבע 2, שגם הוא (כמו הנתבע 1), תושב הונג קונג (תדפיס רשם החברות נכון ליום 21/11/07 צורף כנספח ט"ז לכתב התביעה, ומסמכי רישום השיעבוד החדש צורפו כנספח י"ח).
התובע טען, כי ממסמכי רישום השיעבוד עולה, כי ביום 2/10/07 נערך הסכם בין הנתבע 1 לנתבע 2, ובמסגרתו הנתבע 1 המחה לנתבע 2 את כל זכויותיו על פי הסכם ההלוואה מיום 20/6/05.
התובע טען, כי לצורך ביצוע מהלך מעין זה, ומחיקת השיעבוד שנרשם על זכויותיו של התובע, נדרש שיתוף פעולה בין כל הנתבעים. לטענתו, מדובר במהלך שמהווה הברחה מכוונת של הבטוחה שניתנה להשבת ההלוואות, שכרוכה בה גם זכותו של התובע להמיר את ההלוואות במניות של חברת נחושתן, ולכן יש בה, בין היתר, משום הפרת חובת הנאמנות של הנתבע 1 כלפי התובע, וכן גזילת זכויותיו של התובע, על ידי כל הנתבעים.
התובע עתר להשבת זכויותיו על פי תנאי איגרת החוב וכתב האופציה, ובנוסף, להורות לנתבעת 3 לפרוע את מחצית ההלוואות שקיבלה, בהגיע מועד הפירעון (לטענתו, ההלוואות מהמועדים 23/6/05, 19/12/05 ו-22/2/06, מסתכמות בסך 25,000,000 ש"ח, 3,000,000 ש"ח ו-1,500,000 ש"ח , בהתאמה).
בנוסף, עתר התובע להורות לנתבעת 3 לרשום בספריה, על שמו, את מחצית מזכויות הנשייה על פי שלושת הסכמי ההלוואה, ולהצהיר כי הוא זכאי למחציתן, ליתן צו עקיבה המורה על רישום השיעבוד שנרשם ביום 5/11/07 לטובת הנתבע 2 (שיעבוד מס' 9), על ניירות ערך של חברת נחושתן שבבעלות חברת קושניר, לטובתו ולטובת הנתבע 1, בחלקים שווים, וכן להצהיר כי הוא זכאי למחצית מזכויות ההמרה של החוב הגלום בהלוואות האמורות, בסכום של כ- 29,500,000 ש"ח, למניות של חברת נחושתן, שנרכשו על ידי הנתבעת 3.
