1. תיק זה עבר גלגולים רבים, עד שהגיע לכדי בקשה זו אשר בפני, בה מבקש ב"כ התובע להתיר לו להציג בפני ד"ר קליגמן, אשר מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש, בתחום האורטופדי, חוות דעת אשר נערכה ע"י ד"ר אנגל והוגשה לתיק מטעם התובע, מסמך רפואי אשר נערך ע"י ד"ר טנצמן, אשר טיפל בתובע סמוך לאחר התאונה, פרוטוקולים של וועדות המל"ל ומסמכים רפואיים נוספים.
מדובר בתביעה לפיצויים בגין תאונת עבודה אשר אירעה לתובע, יליד 28.10.73, ביום 29.6.97, בעת שעבד אצל הנתבעת 1 (להלן: "
התאונה").
תחילה מונה ד"ר שוופי, בהסכמת הצדדים, כמומחה מטעם ביהמ"ש, ולאחר שמצב בריאותו לא איפשר חקירתו, ממינה ביהמ"ש, במקומו, ד"ר צינמן.
יצויין כי בקשתו של ב"כ התובע להגיש את חוות דעתו של ד"ר אנגל מטעמו, ולהעידו, נדחתה על ידי, לאור כך שד"ר שוופי מונה בהסכמת הצדדים. החלטתי ניתנה, אמנם, עוד לפני תיקונו של סעיף 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "
התקנות"), אך היא עולה בקנה אחד עם התיקון, ובר"ע אשר הוגשה עליה נדחתה.
2. חוות דעתו של ד"ר צינמן היתה שונה, מהותית, מחוות דעתו של ד"ר שוופי, בעיקר בשאלת הקשר הסיבתי שבין מצבו האורטופדי של התובע לבין התאונה.
לאחר חקירתו של ד"ר צינמן נעתרתי, בהחלטתי מיום 14.12.05, לבקשת ב"כ התובע למינוי מומחה נוסף, ובסופו של דבר מונה ד"ר קליגמן, אולם לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, כפי שפורטו בהחלטותי הקודמות בתיק זה והמחלוקות בין המומחים החלטתי, באופן חריג, כי אין להמציא לד"ר צינמן את הפרוטוקולים של וועדות המל"ל או חוות דעת רפואית, ואף לא את חוות דעתם של ד"ר צינמן וד"ר שוופי.
3. ד"ר קליגמן קבע כי מצבו של התובע תואם 28% נכות צמיתה, אולם יש לייחס מחצית ממנה למצב שאינו נובע מהתאונה. כעת מבקש ב"כ התובע, לחקור את ד"ר קליגמן, ובמסגרת חקירתו להציג בפניו את שאר חוות הדעת אשר ניתנו במהלך הטיפול בתובע ובמהלך ניהולו של תיק זה, ולחקרו בהתאם.
4. הנתבעת מתנגדת לבקשה בטענה, כי אין מקום לסטות מההחלטה הנ"ל, אשר לא אפשרה הגשת חוות דעת אחרות, או הצגתן בפני המומחה, תוך שהיא מדגישה כי לא הוגשה לתיק חוות דעת מטעמה.
למען האיזון מסכים ב"כ התובע (כפי שהסכים גם בעבר), שהנתבעת תבדוק את התובע ע"י מומחה מטעמה, אולם הנתבעת אינה מבקשת לעשות זאת.
5. על ענייננו חלק תקנה 130(ג) לתקנות, הקובעת:
"
(ג) מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:
(1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;
(2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הרין קודם למינוי המומחה
מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה.
(ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מכוחם של בעלי הדין להסכים שלא לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, בין אם מונה בהסכמה ובין אם לאו; הוסכם כאמור, לא ייחקר המומחה מטעם בית המשפט, זולת אם ראה בית המשפט צורך בכך לשם בירור המחלוקת שלפניו".
5. כאמור - המומחה בתחום האורטופדי מונה בהסכמה, ובשל ההסכמה והרצון לקצר ולייעל את ההליך, ויתרה הנתבעת על הגשת חוות דעת מטעמה, ובהחלטה קודמת החלטתי כי לא תותר הגשת חוות דעת מטעם הצדדים.
החלטה זו בעינה עומדת ואין מקום לשנותה. אמנם, בשל הנסיבות המיוחדות אשר התקיימו בתיק זה, ד"ר קליגמן הוא המומחה השלישי אשר מונה בתחום האורטופדי, אולם אין בכך כדי לשנות דבר. בהיות ד"ר קליגמן מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדי, תחום אשר לגביו הסכימו הצדדים על מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, חלה החלטתי הנ"ל גם בנוגע לחוות דעתו, ואין לסטות ממנה.
6. השאלה אשר בפני הינה, למעשה - האם הקביעה כי לא יוגשו חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין [בין קביעתי הנ"ל, ובין קביעת תקנה 130(ג)], מונעת מבעל דין להציג את חוות דעת המומחה מטעמו (או כל חוות דעת אחרת), בפני המומחה ולחקרו עליה.
תקנה 130 איננה מתייחסת לשאלה זו. האיסור האמור בה מתייחס רק ל
הגשת חוות דעת מומחי הצדדים, ולא על עשיית שימוש בה לצורך חקירה.
