אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 25850/06

החלטה בתיק א 25850/06

תאריך פרסום : 03/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
25850-06
06/06/2006
בפני השופט:
ברנר חגי

- נגד -
התובע:
מעדני נ.מ.צ חי עדן בע"מ
הנתבע:
ע.ע. שלו ניהול פרוייקטים והשקעות בע"מ
החלטה

1.         התובעת הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת. הנתבעת הגישה בקשה לעיכוב הליכים בגין הליך תלוי ועומד (בש"א 162124/06), בקשה למחיקת כותרת ובקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת העדר סמכות מקומית (בש"א 162127/06).

2.         לאחר עיון בבקשות ובתשובות, באתי לכלל מסקנה כי לבית משפט זה נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה. טעמו של דבר הוא שמדובר בתביעה בגין חוזה לפיו התחייבה הנתבעת לספק לתובעת שרותי שיווק, ייעוץ וטיפול בהרחבת היקף המכירות של מוצרי התובעת בסניפי רשת שופרסל בכלל, לרבות סניפים במחוז תל אביב. על כן, בצדק טוענת התובעת כי המקום שנועד לקיום התחייבותה של הנתבעת חל גם בעיר תל אביב. אכן, טענה זו לא נטענה באופן מפורש בכתב התביעה, אך מעיון בהסכם שצורף כנספח לכתב התביעה ניתן להיווכח כי מקום ביצועו של ההסכם אינו מוגבל לחלק זה או אחר של המדינה, והואיל ולרשת שופרסל סניפים גם בעיר תל אביב, פשיטא שצריך היה לבצע את ההסכם גם בעיר תל אביב.

3.         הנתבעת טוענת כי יש למחוק את כותרת התביעה הואיל ועסקינן הלכה למעשה בתביעה נזיקית. התובעת טוענת כי מדובר בתביעה חוזית הנתמכת בראיות בכתב, ולכן היא כשירה להתברר בסדר דין מקוצר.

            דין הבקשה למחיקת כותרת- להתקבל. עיון בכתב התביעה מגלה כי הלכה למעשה מדובר בתביעה לנזקים המצריכים שומה והערכה. אין עסקינן בתביעה שניתן להכריע בה על יסוד חישוב אריתמטי פשוט. לא די בכך שלתובעת נגרם נזק המגובה במסמכים. השאלה הטעונה הכרעה היא קיומו או אי קיומו של קשר סיבתי בין מעשיה של הנתבעת לבין הנזק הנטען, וגם אם קיים קשר סיבתי כזה, עדיין תידרש פעולה של שומה והערכה כדי לייחס את מלוא הנזק הנטען, למעשיה של הנתבעת, להבדיל מגורמים אחרים שהיו עשויים לגרום לנזק. כך למשל, נתבע פיצוי בגין ירידה בהיקף המכירות של מוצרי התובעת. פשיטא שראש נזק כזה מחייב שומה והערכה על מנת שניתן יהיה לייחס את האחריות לו לנתבעת. לא בכדי נכתב בכותרת התביעה כי מדובר בתביעה "כספית/חוזית/נזיקית/עשיית עושר ולא במשפט".

4.         הנתבעת טוענת כי יש לעכב את ברור התביעה בשל הליך תלוי ועומד. מדובר בהליך בוררות המתנהל בפני כב' השופט בדימוס חיים אילת. הבוררות מתנהלת בעקבות תביעה כספית בסדר דין מקוצר שהגישה הנתבעת נגד התובעת בבית משפט השלום באשקלון ועילתה הפרת ההסכם בין התובעת לנתבעת, הוא ההסכם העומד ביסודה של התביעה שבפניי. התובעת שבפניי ביקשה רשות להתגונן ובין השאר טענה כי יש להעביר את הסכסוך לבוררות. בעקבות כך הסכימו הצדדים כי בית המשפט באשקלון ימנה בורר להכרעה בסכסוך שביניהם, ובית המשפט (כב' השופט חסדאי) מינה ביום 20.3.2006 את הבורר.

            התובעת משיבה וטוענת כי מדובר בעילות שונות: בעוד שבבוררות מתבררת תביעתה של הנתבעת לעמלה מכח ההסכם, הרי שבהליך הנוכחי צריכה להתברר שאלת הנזקים הכספיים שנגרמו לתובעת מחמת מחדליה של הנתבעת.

            סבורני כי ההבחנה הנעשית על ידי התובעת היא מלאכותית. במהותו של דבר, מדובר בדיוק באותו סכסוך עצמו, הגם שיש לו שני פנים: מחד, הנתבעת טוענת כי היא זכאית לעמלה לפי ההסכם, ומאידך טוענת התובעת כי הנתבעת היא שהפרה את ההסכם ועל כן עליה לשלם פיצויים לתובעת. הן בהליך המתנהל בפני כבוד הבורר והן בהליך הנוכחי, תידרש הכרעה בשאלה מי הפר את ההסכם, וזאת בשים לב לכך שהתובעת העלתה בפני הבורר טענות הגנה, הזהות לטענות המשמשות אותה לצורך התביעה הנוכחית.

            הכלל בדבר הליך תלוי ועומד קובע כי מקום שקיים הליך אחר דומה בין בעלי הדין, יש לעכב את ההליכים בהליך המאוחר יותר. טעמיו של הכלל הם שאין זה ראוי להטריד את בית המשפט בהליך כפול, ואין זה ראוי להכביד שלא לצורך על בעל הדין שכנגד. הכלל יחול גם כאשר קיימים הבדלים מסויימים בין הטענות בשני ההליכים, ובלבד שבשניהם עומדת לדיון סוגיה מהותית דומה:

            " לענין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל הענינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית. ... במקרה שלנו, אמנם הסעדים בשתי התביעות הם שונים ; באחת - צו-פינוי, ובשניה - צו-חזקה, אולם המבחן הוא, כאמור, של זהות העילות ולא של זהות הסעד. ...במקרה דנן, השאלה המהותית העיקרית שבה יצטרך בית-המשפט להכריע היא, למי צריכה להיות החזקה בחלקות. אמנם, בכל אחת מהתביעות עשויות להתעורר שאלות נוספות, אך השאלה המרכזית שבשתיהן היא זהה - שאלת החזקה בחלקות."

ע"א 9/75 שיך סולימאן מוחמד אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד כט(2), 477 ,עמ' 481-482.

גם העובדה שנתחלפו להם התפקידים, והתובעת שבפניי היא הנתבעת בבוררות, אינה מעלה או מורידה:

" עוד טוען בא-כוח המערער, כי אין להחיל את הלכת "ענין תלוי ועומד" לגבי מקרה בו המשיב תבע את המערער בבית-משפט השלום (לסילוק-יד) והמערער הוא התובע בבית-המשפט המחוזי (לצו-ביניים להחזקה). ... ברור שבדברים אלה לא התכוון השופט זוסמן לצמצם את הטענה של alibi lis pendens רק למקרה ששתי התביעות הוגשו על-ידי אותו הצד. נכון שמקרה כזה הוא מקרה בולט, הזועק להתערבות בית-המשפט כדי למנוע הליכים כפולים, בזבוז זמן והט- רדת הצדדים, ברם, אין זה מקרה יחיד ואותו בזבוז זמן ואותה כפילות יכולים להיות, גם כשהתובע בתיק אחד הוא נתבע בתיק השני שהוגש על-ידי הנתבע בתיק הראשון וכאשר בשניהם צריך בית-המשפט להכריע באותה הבעיה ולשמוע אותן הטענות ואותן הראיות." (שם)

דומה כי התביעה הנוכחית היא המקרה המובהק ביותר שבו ראוי לעכב את ההליכים, שכן אין כל הגיון או טעם שתיערך התדיינות כפולה, במקביל, באותן שאלות מהותיות המתעוררות בשתי התביעות.

טוענת התובעת כי הכלל בדבר עיכוב הליכים חל רק לגבי ברור התביעה לגופה, ואין לו תחולה לגבי הליך של בקשת רשות להתגונן. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, הכרעה בבקשה למתן רשות להתגונן תחייב פעם נוספת דיון בשאלות עובדתיות ומשפטיות שצפויות להיות מוכרעות במסגרת הבוררות. שנית, משנמחקה כותרת התביעה, זכאית הנתבעת להגיש כתב הגנה כך שממילא לא תוגש בקשת רשות להתגונן, והתיק יצטרך להשמע לגופו של ענין.

עוד ראוי לציין כי פסק הבורר עשוי ליצור מעשה בית דין בין הצדדים (ראה ס' 21 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968), דבר שייעל ויפשט את ההתדיינות העתידית ביניהם בסכסוך הנוכחי, אם תהא כזאת.

אשר על כן, יש להורות על עיכוב ההליכים בתביעה שבפניי עד לאחר מתן הכרעה בהליך הבוררות.

5.         סוף דבר, כותרת התביעה נמחקת. התביעה מעוכבת עד לאחר הכרעה בהליך הבוררות. ממילא מתייתרת בקשתה של הנתבעת כי יוארך לה המועד להגשת כתב הגנה. התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

6.         המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י' בסיון, תשס"ו (6 ביוני 2006) בהעדר הצדדים הנ"ל. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ