אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 25713/07

החלטה בתיק א 25713/07

תאריך פרסום : 24/12/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
25713-07
25/09/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים בע"מ
הנתבע:
1. טרגט-הראל יועצים בינלאומיים בע"מ
2. הראל אורי ישראל

החלטה

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה לתשלום חוב בסך של 1,111,672 ש"ח שהצטבר בחשבון הבנק של הנתבעת 1 ( להלן: "החברה"), המתנהל בבנק התובע ( להלן: "הבנק"). הנתבע 2 ( להלן: "הנתבע"), ערב לפרעון החוב. יצויין כי הנתבע הוא בעל זכויות חתימה בחברה (ראה מש/1), ומשמש כמנהלה.

2.         במהלך הדיון בבקשת הרשות להגן זנחו הנתבעים את כל טענות ההגנה המקוריות, והתמקדו בטענה אחת ויחידה, היא הטענה לפיה הבנק, אשר הציע בתחילה לנתבעים לקבל הלוואה בלא ערבות אישית של הנתבע, החליט בהגיע מועד החידוש של ההלוואה, לדרוש את גיבוייה בערבות אישית של הנתבע. לזה האחרון לא נותרה כל ברירה אלא לחתום כערב לחוב, דבר המהווה עושק מצידו של הבנק.

3.         עסקינן בהגנת בדים, פשוטו כמשמעו.

4.         הנתבע הודה בעדותו כי בשנת 1999 נטלה החברה הלוואה בסך של 200,000 דולר, שהיתה אמורה להפרע בתוך שנה. בפועל, ההלוואה מוחזרה בכל שנה מחדש, מבלי שחוב הקרן ייפרע. לאורך כל השנים פרעה החברה אך ורק את חוב הריבית. בשנת 2001 נדרש הנתבע לחתום כערב לחובותיה של החברה, ובלית ברירה עשה כן. פשיטא שכל אימת שההלוואה מוחזרה לבקשת הנתבעים, מבלי שחוב הקרן נפרע, נכרת חוזה חדש בין הבנק לנתבעים. גם אם הבנק הסכים בין השנים 1999-2001 להעמיד את ההלוואה לחברה בלא ערבות אישית של הנתבע, הוא לא היה חייב להשלים עם מצב דברים זה עד קץ כל הדורות, וברגע שהסתיימה ההלוואה המקורית מקץ שנה אחת, הוא היה רשאי להתנות את חידושה בכל בטוחה שמצא לנכון, לרבות ערבות אישית של הנתבע. נזכיר כי לפי ס' 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א- 1981 , בנק אינו חייב ליתן שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח, וקל וחומר שהוא רשאי להתנות את מתן השירות בבטוחות הולמות.

            אין לקבל את הטענה כאילו התניית האשראי בערבות אישית של הנתבע, מנהל החברה, מהווה מעשה של עושק וחוסר תום לב מצידו של הבנק. הנתבע יכול היה להחליט שאין הוא מוכן לחתום כערב לחובות החברה, ובמקרה כזה הבנק מן הסתם לא היה מעניק את ההלוואה מחדש, והחברה היתה יכולה לנסות מזלה בבנק אחר.

            נזכיר כי כדי לבסס טענה בדבר עושק, צריך היה הנתבע להוכיח מצב של מצוקה. כעולה משורה ארוכה של פסקי דין שבחנו סוגייה זו, לא די במצוקה "רגילה" אלא נדרש שתהיה זו מצוקה חמורה וכבדת משקל, עד אשר יהא בכוחה להטות את שיקול דעתו הרציונלי של המתקשר. כפי שנקבע בע"א 403/80  חי סאסי ואח' נ' נעימה קיקאון   פ"ד לו(1), 762 ,עמ' 767-768:

" לפיכך חייבים המצוקה, החולשה השכלית או הגופנית וחוסר הניסיון להיות כבדי משקל, ועל בית המשפט להשתכנע, שפעלו את פעולתם על העשוק והסיטו את שיקול-דעתו סטייה של ממש מנתיבו הנכון ... גם שיקולים של מדיניות משפטית מחייבים הגנה על ביטחון המסחר, שאל לנו לערערו על-ידי כל רוח מצויה." (הדגשות אינן במקור)

וראה גם ע"א 3156/98 יצחק בן ישי נ' אלכס ויינגרטן   פ"ד נה(1), 939 ,עמ' 949-950, שם נקבע כי:

"לא כל קושי כלכלי ארעי או חולף בו נתון אדם מצדיק את ביטול ההסכם עליו חתם ולא כל פער באורך הנשימה של הצדדים מקים עילת ביטול מחמת עושק..."

וכפי שנפסק בע"א 9609/01 מול הים (1978) בע"מ (לשעבר-מרכז אום רשרש בע"מ) נ' עו"ד ד"ר יוסף שגב  תק-על 2004(1), 2819 ,עמ' 2826:

"... בכך אין כדי להמעיט את הדרישה, כי גם היסודות האחרים יתקיימו במלואם, כי מצוקת המתקשר תהא מצוקה חמורה וכי תתקיים מודעות מלאה לה אצל המתקשר האחר... "עילת העושק מביאה לתוצאה קיצונית, באשר היא מאפשרת לצד לחוזה שאינו חסר דעה או פסול דין, שחתם על חוזה מרצון, לבטל את החוזה, בשל שדעתו לא הייתה מיושבת עליו לחלוטין ". יש לציין, כי המצוקה, החולשה השכלית או הגופנית של המתקשר, כמו גם חוסר ניסיונו, חייבים להיות כבדי משקל... "מצוקה משמע מצב של חומרה ושקיעה ולא אך קושי ארעי או חולף"... אין די בעובדה, שהמתקשר נתון ללחץ חברתי-משפחתי וללחץ אישי-פנימי, המעמידים אותו במצב רגשי ונפשי לא קל... בהקשרים כלכליים-מסחריים, מעוררת הסוגיה של עושק קשיים ניכרים. עומדים על כך המלומדים פרידמן וכהן בספרם: "מתקשרים חוזיים פועלים ממילא תחת לחצים ואילוצים כלכליים שונים וקיים חשש מפני ערעור הביטחון המשפטי אם כל קושי כלכלי יפתח את השער לטענת עושק" (הדגשות אינן במקור)

בע"א 5490/92 פגס ו-3 אח' נ' פגס .תק-על 94(4), 516 ,עמ' 519 נקבע כי:

" מצב העשוק, היינו מצוקתו, חולשתו השכלית או הגופנית וחוסר נסיונו, צריך להיות חמור וקיצוני כדי לקיים את היסוד האמור של עילת העושק , ... המצב הקיצוני של מצוקה שהחוק דן בו מתייחס על פי מובנו והקשרו לחוסר אונים הנובע משקיעה כלכלית או אישית קשה וחמורה. ... ההעדפה של מגרעות יחסיות איננה יוצרת עדיין מצב של מצוקה, היינו הצורך לבחור לעתים בין שתי רעות אינו יוצר אותן נסיבות קיצוניות הצריכות להצדיק מתן גושפנקא לביטולו בדיעבד של חוזה, שהרי יש גם אינטרס ציבורי בקיומם של חוזים וביציבותן של התקשרויות, וההתערבות של הערכאה השיפוטית צריכה להיות מופנית לאותם מקרים בהם מתווספות על שיקולי הכדאיות גם נסיבות אישיות קשות היוצרות מצב של היעדר ברירה, ואינן מותירות חלופה סבירה למי שנדחק לפינה שאין מוצא ממנה. המצב האמור של היעדר מוצא הוא שמהווה אחת מהמרכיבים המעניקים לניצול של העשוק את הסממן הבלתי מוסרי." (הדגשות אינן במקור)

            כל אלה אינם מתקיימים כאן.

            מכל מקום, הנתבעים בחרו לחדש את ההלוואה במשך קרוב לחמש שנים מאז נחתמה הערבות, כך שלא ניתן לקבל כרצינית את הטענה בדבר ניצול מצוקה של הנתבע. ברור שאיש אינו שש לחתום כערב לאשראי אם אך ניתן לקבל אשראי בלא ערבות אישית, אך מכאן ועד לטענת עושק וחוסר תום לב, רב המרחק עד מאוד. אם תתקבל טענתו של הנתבע, לעולם יוכלו ערבים להתחמק מערבותם לאחר שהבנק יעמיד את האשראי המבוקש.

            גם הטענה כאילו לא היתה לבנק כל הצדקה עניינית לדרוש ערבות אישית להבטחת החוב, נסתרת על פניה לנוכח העובדה שהתביעה הנוכחית מעידה כי החברה אינה פורעת את חובה לבנק, ונמצאנו איפוא למדים שדרישת הבנק לקבלת ערבות אישית היתה מוצדקת בהחלט.

5.         הנתבעים זנחו את טענות ההגנה האחרות, וטוב שכך, שכן טענות אלה נטענו בעלמא, בלא פירוט מינימלי. כך למשל, טענו הנתבעים כי הבנק ייעץ להם להמיר את ההלוואה מדולרים ליורו, דבר שהתברר כעצת אחיתופל לנוכח התחזקותו של היורו. טענה זו נטענה על דרך הסתם, מבלי להציג תחשיב כלשהו של הנזק שנגרם, אם נגרם, בגינה.

            בע"א 579/85 משה אריאן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ   פ"ד מ(2), 765 ,עמ' 767-768, נפסק:

" טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. כפי שנאמר ... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ