אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 24681/06

החלטה בתיק א 24681/06

תאריך פרסום : 22/01/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
24681-06
19/09/2006
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
בנק לאומי למשכנתאות - סניף משרד ראשי
הנתבע:
1. אלדר שרלי
2. אלדר סיגל

החלטה

בפניי בקשת נתבעת 2 (להלן "המבקשת" ) ליתן רשות להתגונן בטענה שהחוב, בחלקו או במלואו הוסדר ע"י הנתבע 1.

פנייתה לפקידה בשם אסנת אצל המשיב, ביקשה לקבל מסמכים לגבי החוב העדכני, אולם בקשתה לא נענתה. מיופת כוחו של נתבע 1, הודיעה לה כי שילמה למשיב סכום העולה על 100,000 ש"ח וסכום החוב הנותר, אינו עולה על 3,000 ש"ח .

לטענתה, המחלוקת הינה בשאלת סכום החוב. הכספים שנלקחו בהלוואה, לא נועדו לטובתה ולא יכלה לצמוח לה כל טובת הנאה מכך. נתבע 1 לווה את הכסף לעצמו.

לגרסתה, את ההלוואה נשוא תביעה זו ממשיכים לשלם מדי חודש בחודשו.

לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה משום שאין הגנה לכאורה, כיוון שטענת ההגנה היחידה של המבקשת הינה שאינה לווה אלא ערבה.  המבקשת אשר יודעת קרוא וכתוב, חתמה על חוזה ההלוואה, כחתימה ראשונה  בצד הכותרת "לווים" ובסמוך לחתימתה נמצא המקום לחתימת הערב. המבקשת אינה ערבה מוגנת מאחר ואינה חוסה תחת הגדרת ערב מוגן, במסגרת סעיף 19 לחוק הערבות, הקובע, שערב מוגן הינו ערב, שסכום הערבות בינו לבין הנושה אינו עולה על 60,000 ש"ח מה שאינו מתקיים בעניינינו.

המבקשת אישרה בתצהירה, שחתמה על חוזה ההלוואה בסך 30,000 דולר אמריקאי, שנועד לשיפוצי דירת מגורים.

דיון

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשותיו של המבקש ע"י ביהמ"ש, בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש, אלא אך לבחון, האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של המבקש יחד עם חקירתו הנגדית הגנה לכאורה בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ע"א 2418/96 כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ, פד"י מז (5) עמ' 133).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה, כי המבקש דובר אמת, אלא אם כן נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית. במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם המבקש (הגנת בדים) ואשר כל מטרתן נועדו על מנת למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של המבקש, אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה. 

כך מבקש, אשר מבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להתגונן (ע"א 543/86, ע"א 424/86).                                         

הגם שמדובר בטענה בעל פה נגד מסמך בכתב, לגרסת המשיבה, הרי שעדיין מדובר בהגנה לכאורה המספיקה בשלב הרשות להתגונן.

"בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט יטה להיעתר לבקשה אפילו המדובר בהגנה דחוקה" (כבוד השופט דוד בר "סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה" מהדורה שביעית (2004)מעודכנת ומתוקנת הוצאת פרלשטיין-גינוסר, עמוד 171 ).

מהעדויות והראיות אשר הובאו בפני עולה שהמבקשת חתמה על חוזה ההלוואה כלווה ולא כערבה, חתימתה מופיעה במקום המיועד ללווים ומצוין כך מפורשות בסמוך לחתימתה.

בחקירתה הנגדית הודתה המבקשת, כי הינה יודעת קרוא וכתוב עברית ואישרה שהיא חתמה על מצורפי כתב התביעה.

הודאה זו עומדת בסתירה לסעיף 5 לתצהירה בבקשת הרשות להתגונן: "הובהר לה באופן חד משמעי ע"י פקידת הבנק, כי הינה משמשת ערבה בלבד לתשלום חוב המשיב...".

הלכה פסוקה היא כי טענה שתוכן מסמך לא הובן, לא תעמוד למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאות החתימה.ו  החזקה היא שחתימת אדם על גבי מסמך כלשהו מהווה למעשה עדות לכך שנתן הסכמתו לתוכן האמור במסמך, לאחר שקרא והבין את מהותו (השופט גרוניס רע"א 11519/04 יפה לבקוביץ נ בנק הפועלים בע"מ.

המבקשת לא הציגה בפניי כל מסמך לנטען על ידה לפיה שולם חלק מהחוב ע"י נתבע 1 , לא פירטה כלל מהו החוב שהוסדר והאם הוסדר אם במלואו או בחלקו.כל טענתה היא שהוטעתה ע"י פקידת התובע לעניין חתימתה על ההלוואה. משהודתה המבקשת-הנתבעת בחקירתה הנגדית  שיודעת היא קרוא וכתוב ומודה בחתימותיה על הסכם ההלוואה נשוא תביעה זו, איני יכולה לקבל את טענתה לעניין הטעייתה ע"י פקידת התובע.

"אם הנתבע במהלך חקירתו משמיט בעצמו את היסוד לעובדה שהוא טוען לה, רשאי השופט להסיק שהגנתו היא הגנת בדים ואין מקום להיענות לבקשתו למתן רשות להתגונן"... "בית המשפט לא ייתן רשות להתגונן כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת משמעות על פניה או שהיא "הגנת בדים"

 (כבוד השופט דוד בר "סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה" מהדורה שביעית(2004 )מעודכנת ומתוקנת הוצאת פרלשטיין-גינוסר, עמודים  -172-171 ).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ