בפני בקשת התובעת (להלן:
"המבקשת") לבטל החלטתי מיום 11.7.07 המתירה למשיבה הארכת מועד להגשת כתב הגנה ומחיקת כתב ההגנה מתיק בית המשפט.
ביום 20.3.07 הוגשה התובענה כנגד הנתבעת (להלן:
"המשיבה") וביום 17.4.07, בוצעה מסירה אישית של כתב התביעה לידי מנהל המשיבה, מר דיאב אשר חתם על אישור המסירה. המשיבה הייתה אמורה להגיש הגנתה עד ליום 1.6.07, ומשלא עשתה כן, הגישה המבקשת ביום 3.6.07 בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה ולה צרפה פסיקתא. לטענת המבקשת, מסיבות שאינן ברורות לה, ניתנה החלטה בבקשה רק ביום 1.7.07 על ידי כב' הרשמת לימור בן שמן המורה כדלקמן:
"רשמתי לפני ביצוע המסירה. לצרף פסיקתא". לטענתה, החלטת כב' הרשמת אינה ברורה שכן היא (המבקשת) צרפה לבקשה למתן פסק דין, פסיקתא לחתימת בית המשפט. לטענת המבקשת, בזמן שהתיק המתין לקבלת פסק דין בלשכת כב' הרשמת ועוד בטרם ניתנה החלטה בעניין הבקשה, הגיש ב"כ המשיבה ביום 25.6.07 בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה בצירוף בקשה נוספת להעברת הדיון מפאת חוסר סמכות מקומית. באשר לבקשה להעברת הדיון נדרשה המבקשת להגיב עד ליום 23.7.07 אך באשר לבקשה להארכת מועד ניתנה החלטה על ידי בית המשפט מבלי שניתנה למבקשת הזדמנות להשמיע טענותיה. לטענתה, יש למחוק את בקשת המשיבה להארכת מועד להגשת כתב הגנה שכן מדובר בבקשה עובדתית גרידא, אותה יש לתמוך בתצהיר, אשר לא צורף לבקשה ומן הטעם הזה בלבד, יש לדחות בקשת המשיבה להארכת מועד. בנוסף, הבקשה להארכת מועד לא נשלחה במיידי אל משרדי המבקשת לתגובתה, וזאת, כאשר המבקשת המתינה להחלטת כב' הרשמת בבקשתה למתן פסק דין. התנהגות המשיבה, היא ניסיון להגיש בקשות "בדלת האחורית" והינה חסרת תום לב.
לטענת המבקשת, הבקשה להארכת מועד איננה מנומקת ואין בה נימוק המהווה טעם מיוחד ליתן את הארכה המבוקשת, כאשר טענת ב"כ המשיבה כי חומר התביעה הועבר רק לפני מספר ימים וכי עליו לאסוף חומר טרם יתכבד ויגיש כתב הגנה, אינה נימוק מניח את הדעת ולא עולה בקנה אחד עם דרישת התקנות לטעם מיוחד להארכת מועד, שכן אין חולק כי מסירת כתב התביעה בוצעה כדין לידי מנהל המשיבה ועצם פנייתה לשם קבלת ייעוץ משפטי באיחור רב ולאחר שחלף המועד להגשת כתב הגנה, איננה מעניינה.
לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות על הסף, שכן, הואיל והיא הגישה כתב הגנה בטרם ניתן פסק דין, אין מקום לבקשה. בנוסף, טוענת המשיבה כי כתב התביעה נמסר ביום 17.4.07 לעובד המשיבה בסניף הנתבעת בבאקה אלג'רביה, במקום מסירתו במרכז עסקיה של הנתבעת, המופיע כמען הנתבעת בכתב התביעה, בעיר אום אלפחם.
המשיבה הגישה, בטרם ניתן כנגדה פסק דין, בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, על מנת להגיש את כתב ההגנה בהתאם לתקנות, בצירוף כל המסמכים והטענות הרלוונטיים. בנוסף, המשיבה הגישה בקשה להעברת הדיון בגין העדר סמכות מקומית. כל עוד לא ניתן פסק דין מחוסר הגנה, הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה, אפילו עבר המועד, ודינו כדין נתבע שהגיש הגנתו בזמן, פסק דין מחוסר הגנה לא יינתן נגדו. המשיבה הגישה את כתב ההגנה בטרם ניתן פסק דין נגדה, ולפיכך יהיו אשר יהיו הטעמים לאיחור ותהיה אשר תהיה הטענה המועלית בו, יש בדבר כדי למנוע מתן פסק דין נגדה.
המשיבה אינה מתכחשת להגשת כתב ההגנה באיחור, בשל תלותה בגורמים שונים אשר סדרי עבודתם אינם בשליטתה הבלעדית, והיא לא הצליחה לאתר בזמן את כל המסמכים הרלבנטיים עליהם ביקשה לבסס את כתב ההגנה. לטענתה, לא לגרם למבקשת כל נזק בגין האיחור של מספר ימים בהגשת הבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, ולא בהתרת הגשת כתב ההגנה לאחר המועד המקורי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן:
"התקנות"). לטענת המשיבה, בהתנהגות המבקשת לקבל פסק דין נגדה חרף הגשת כתב הגנה ובהסתמך על איחור של כחודש בכתב ההגנה, קיימת הפרה של חובת תום הלב וההגינות המוטלת על הצדדים המתדיינים בפני בית המשפט. חובה זו מקבלת תוקף בהינתן שהמבקשת הנה חברת ביטוח והמשיבה הנה המבוטחת, דבר המצדיק החלתן של נורמות מן המשפט הציבורי על המשיבה בקיום יחסים עם המבוטחים.
דיון
בית המשפט רשאי בכל עת להורות על מחיקת כתב טענות שלא קוימו לגביו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן:
"התקנות"):
91.הוראה לתקן
(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו;כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להורות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה.
ברע"א 3254/96
רשת שוקן בע"מ נ' חברת הכשרת הישוב בישראל, פ"ד נא(1), 49 ,60-61 נקבע כי:
"מחיקת ההגנה, אינה מהווה תוצאה הכרחית של אי העמידה בצפיותיו של בית המשפט בדבר הפרטים שעל המבקשים היה לספק לתמיכת טענתם "אמת דיברתי"; ובנסיבות העניין, ראוי היה שבית המשפט יחזור ויבחן, אם אכן יש מקום לפסוק לטובת התובעים "על הסף", בשל "העדר הגנה".
עוד נפסק כי:
"כל עוד לא ניתן פסק דין מחוסר הגנה, הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה, אפילו עבר המועד, ודינו כדין נתבע שהגיש הגנתו בזמן; פסק דין מחוסר הגנה לא יינתן נגדו
...
הלכה זו אמנם אינה עולה בקנה אחד עם הוראת התקנה
97
(א), האומרת ש'נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, תן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד', אך אין מערערים עליה, ולפיכך, כל עוד לא ניתן פסק הדין, די לו לנתבע שיגיש כתב הגנתו והתובע לא יקבל עוד פסק דין" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 5, בעריכת ש' לוין, 1988) 238; וראה:נ ע"א 12/86, רע"א 441/87 [1]).
בע"א
519/82
[2] נדרש בית-משפט זה לקביעת גבולה העליון המדויק של התקופה בה ניתן עדיין להגיש כתב-הגנה באיחור. ........
אומר בהקשר זה השופט ברק, בעמ'
244:
ו
"... אם השופט פועל כדין ומקבל את התביעה או הערעור, ולאחר מועד זה מוגש כתב ההגנה או מוגשים נימוקי השומה, אין מתחשבים בהם, שכן הוחמץ המועד. הוא הדין, אם השופט פעל שלא כדין, ותחת ליתן פסק-דין כנדרש הוא הורה בטעות להזמין את הצד השני לדיון בבקשה, וביני לביני הוגש כתב ההגנה או הוגשו נימוקי השומה. אף במקרה זה הוחמץ המועד... על-כן, במקום שבו, בשל טעות, לא ניתן פסק הדין שצריך היה להינתן, יש לדון בבקשה לפי המצב שהיה קיים ביום בו הגיעה הבקשה לראשונה לעיונו של השופט, תוך התעלמות מאירועים שקרו לאחר מכן". (ע"א 392/89
מרי עינצ'י נ הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פ"ד מד (4), 4).
במקרה שבפני, הוגשה בקשה למתן פסק דין כנגד הנתבעת ביום 3.6.07, החלטת כבוד הרשמת ניתנה ביום 1.7.07, לפיה: "רשמתי לפני ביצוע מסירה, לצרף פסיקתא". גם אם החלטת כב' הרשמת היא קבלת הבקשה למתן פסק דין כנגד המשיבה, מה שלא כך, יש לזכור כי בקשת המשיבה להארכת מועד להגשת כתב הגנה נפתחה ביום 25.6.07, קרי מספר ימים לפני שכב' הרשמת נתנה את החלטתה בבקשה ויש לראות את בקשת המשיבה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ככזו שנתקבלה טרם הגשת הבקשה ליתן מתן פסק דין כנגדה.
לאור זאת אני דוחה את הבקשה לביטול החלטתי.
על המבקשת להגיש תגובתה לעניין הטענה לחוסר סמכות מקומית עד 16.8.07.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ד באב, תשס"ז (8 באוגוסט 2007), בהעדר הצדדים
.