אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 24090/05

החלטה בתיק א 24090/05

תאריך פרסום : 24/08/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
24090-05
28/06/2005
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים
עו"ד שלמה טמיר
הנתבע:
מלאכי אבינועם
עו"ד לא מיוצג
החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן בפני תביעה בסדר דין מקוצר על סך של 31,780 ש"ח שהוגשה ע"י התובע.

רקע וטענות הצדדים

טענות המבקש/הנתבע

התביעה היא בגין יתרת חוב שנותרה בחשבון העו"ש של המבקש, וכן על יתרת חוב בגין הלוואה שקיבל המבקש מן הבנק.

עיקר טענתו של המבקש על פי תצהירו היא בקשר לגובה יתרת החובה הנטען בתביעה. לטענתו שעורי הריבית להם טוען הבנק אינם נכונים/מדויקים, ושונים משעורי הריבית שנאמרו למבקש ביום חתימת ההסכם עם הבנק. טענה זו נטענה ללא כל פירוט.

כן טוען המבקש בתצהירו שחשבון העו"ש שלו אינו בחובה, וכי הוא כופר בסכום החוב בחשבון ההלוואה כנטען ע"י הבנק.

טענות התובע/המשיב

לטענת התובע/המשיב ביום 18/9/03 חתם הנתבע/המבקש על הסכם לניהול חשבון עו"ש אצל התובע, אשר לפיו יקבל התובע מפעם לפעם אשראי או משיכת יתר, ותמורתו התחייב הנתבע בריבית, עמלות והוצאות. בחשבון זה יתרת חובה של 5,701 ש"ח.

ביום 21/9/03 קיבל הנתבע    מהתובע    הלוואה והתחייב לפרוע אותה לפי השעורים המפורטים בהסכם. חשבון זה הוא ביתרת חובה של 25,782 ש"ח.

יתרות החובה בשני החשבונות בצרוף הריבית מסתכמות ביום התביעה לסך של 31,780 ש"ח.

על פי שני ההסכמים חייב הנתבע בתשלום ריבית על חוב שלא נפרע במועד.

התובע טוען כי נשלחו לנתבע באופן שוטף ורצוף דפי החשבון והודעות שבהם מפורטות הפעולות שנעשו בחשבונות והנתבע מעולם לא חלק על נכונותם ולא המציא לתובע כל הערות בגין תוכנם.

לטענת התובע אין כל יסוד לטענת הנתבע . התובע מסתמך על פסקי הדין: קרניאל נ' בנק לאומי פ"ד נא(1), 253, קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים , פ"ד מה(3), 585, ופסק דין גליק נ' גליק , פ"ד מ(1), 51.

דיון

ההלכה היא שהדיון בבקשת הרשות להתגונן מיועד לסנן בקשה של אדם, שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר, להיאבק על זכותו להיכנס בשערי בית המשפט ולזכות בהכרה כנתבע  כשאין באמתחתו הגנה כלל. 

קיומו של הליך בסדר דין מקוצר, נועד למנוע דיון מיותר בתובענה, אך ורק כאשר נעלה מכל ספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו. לעניין זה, די אם יראה הנתבע הגנה אפשרית ומשתמעת בדוחק רב, על מנת להצדיק את מתן הרשות להתגונן. נקבע, כי בשלב זה אין צורך לפסוק בדבר טיב הטענות והזכויות לגופן, אלא אך ורק לבחון אם מתצהירו של הנתבע בצירוף חקירתו הנגדית קיימת עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות כלשהיא אשר אם תוכח, תוכל לשמש מגן וצינה בפני טענותיה של התביעה (ר' ע"א 478/75 אנגלרד נ' אשכנזי, פ"ד ל(3) 437, 443). רק באם לא נתעוררה כל נקודה הגיונית בהגנת הנתבע,  אשר ניתן להיאחז בה לטובתו, או אז יהא רשאי השופט לפסוק לזכות התובע. עם זאת, על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך באמצעות העלאת טענות סתמיות שכל מטרתן בסיכול תכליתו של ההליך המקוצר ועליו ליצור את האיזון הראוי בין הרצון להעניק לתובע יתרונות דיונים להם נתכוון המחוקק, לבין הרצון שלא לקפח את הגנתו של הנתבע ולפגוע בזכויותיו החוקתיות למצוא לו יומו בביהמ"ש (ע"א 779/87, 780/87 בליט ואח' נ' בנק לאומי לישראל ואח').

על הנתבע להתכבד ולהיכנס בפרטי הגנתו, אולם אין הוא נזקק בשלב זה, לפרט ולהוכיח את כל נימוקי ההגנה. באשר לזאת, יתחשב אף ביהמ"ש בהתנהלות התביעה ולאופן ניסוחו של כתב התביעה אשר לעיתים מקשה על הנתבע להעלות גרסת הגנה מדויקת ומפורטת (ע"א 680/89 בן-אבו שווק והפצה בע"מ נ' בנק מזרחי בע"מ, פ"ד מה(3) 760, 761).

עול ההוכחה המוטל על המבקש הוא מצומצם ואין הוא חייב בשלב זה להראות כיצד יוכיח את הגנתו ואת הגרסה העובדתית המועלית בבקשה. כך גם ההלכה היא שבית המשפט אינו צריך לשקול בשלב זה את מהימנות המצהיר או לקבוע ממצאים. הכלל הוא שדי לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח.

בעניין קרן (ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', פ"ד מו (4) 193, 196-197) נכתב:

"הלכה מכבר היא, כי בשלב הליכים זה של בקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט נכנס לשאלת מהימנותם של דברי המצהיר. טענה, שבא עליה תצהירו של נתבע, יניח בית המשפט כי אמת היא, ואם מגלה התצהיר הגנה אפשרית - תינתן לנתבע רשות להתגונן. כל זאת, כמובן, אם לא נתברר לבית המשפט, כי טענות הנתבע תלויות הן על בלימה, או שבחקירה נגדית מסתבר כי הגנתו הגנת בדים היא (196ג-ד).

ובהמשך:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ