החלטה בתיק א 2391/03

1.         המשיבים הגישו תובענה כנגד המבקשות וכנגד המשיבים הפורמליים והכתירו אותה  כתביעה לצו עשה והצהרתי וצו מניעה קבוע.

במסגרת העתירות בתובענה הינם מבקשים לצוות על המבקשות והמשיבים הפורמליים, לסגור ו/או לחסום לתנועת כלי רכב מקטע המסומן במפה והמכונה בשם "רחוב משה" והידוע גם כחלק מחלקה 18 בגוש 6545 (להלן:"המקרקעין"), וכן להצהיר כי המקרקעין מיועדים לשטח לבניני ציבור בלבד. כן מבוקש להצהיר כי פרשנות סעיף 11 יא' לתוכנית המתאר הר / 1892  הינה כי סעיף זה אינו חל על המקרקעין, או כי הוא בטל מעיקרו וכן מבוקש ליתן למשיבים רשות לפצל את סעדיהם .

בכתב התביעה מפורטות העילות בגינן תובעים המשיבים; הפרת חובה חקוקה, מטרד ליחיד, מטרד לציבור , עוולת רשלנות, מצג שווא.

2.         המבקשות טוענות בבקשה לסילוק על הסף שהגישו, כי הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית המשפט לעניינים מינהלים בהתאם לסעיף 5 לחוק בית המשפט לעניינים מינהלים, תש"ס-2000 וסעיף 10 לתוספת הראשונה, לפיהם בית המשפט לעניינים מינהלים הינו המוסמך לדון בענייני תכנון ובנייה וכי המבחן המרכזי לבדיקה האם התובענה מצויה בתחום סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהלים, הינה מהותו של העניין העומד על הפרק.

טוענות המבקשות כי מדובר בתובענה שבמובהק נוגעת לענייני תכנון ובנייה וככזו מקומה להתברר בבית המשפט לעניינים מינהלים, ואף אם מדובר בתיק מעורב המכיל עניין הנתון לבית המשפט לעניינים מינהלים ועניין הנתון לסמכות בית משפט אחר, הרי שבהתאם להוראות נוהל, מספר 00/ 1 מטעם לשכת נשיא בית משפט העליון, פ"ד נז(1) ,959 יש להגישו בבית המשפט לעניינים מינהלים והתיק יובא בפני שופט מינהלי אלא אם הורה בית המשפט המינהלי על פיצולו של ההליך.

המבקשות טוענות שמאחר וחלק מהעניינים הנדונים בתובענה הינם בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהלים, כדוגמת פרשנות הוראות תכנית בנין עיר, או לחילופין, בקשה לביטולה, הרי שהיה על המשיבים לפתוח את ההליך בבית המשפט לעניינים מינהלים, וזה היה מוסמך לפצל ההליך אם היה מוצא זאת לנכות.

לחילופין, טוענות המבקשות כי מאחר ומבוקש לסגור את "רחוב משה", מדובר בתובענה הנוגעת לחזקה ולשימוש במקרקעין ובהתאם לסעיף 51(א)3 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הסמכות העניינית לדון בתביעות שעניינן חזקה ושימוש במקרקעין נתונה לבית המשפט השלום.

3.         בכתב התשובה לבקשת הסילוק על הסף טוענים המשיבים כי תביעתם הינה בעילות נזיקין, מטרד וסכנה לציבור וכי המבקשת 1-עירית הרצליה-נתבעת בכובעה כבעלת המקרקעין אשר עושה בהם שימוש שלא כדין וגורמת למטרד ולא בכובעה כרשות שלטונית.

4.         בית המשפט אינו מנסח לתובעים את כתב התובענה ועל פי נוסחו של כתב התביעה כפי שהינו, אין מדובר בתובענה מינהלית, כי אם בתביעה לצו מניעה ואשר בעקיפין יש בה תקיפה עקיפה של תוכנית בנין עיר. לצורך הדיון בשאלת הפרת חובה חקוקה, יהיה על בית המשפט להתכבד ולהיכנס לפרשנות תוכנית בנין עיר, כפי שנעשה הדבר במקרים רבים בהם מוגשת תובענה לצו הריסה או למתן צו מניעה בשל היות פעולות מסוימות נוגדות תכנית מתאר.

הסעד המבוקש למעשה הינו סעד של צו מניעה וצו עשה והסעד ההצהרתי יכול ויהיה נפרד ויכול שיהיה מובלע באותם שני סעדים.

במקרה זה מדובר בצו מניעה הנוגע לשימוש במקרקעין וככזה נתון הוא לסמכות בית המשפט השלום באשר מדובר בחזקה ושימוש במקרקעין .

5.         יוער כי מעבר לציון בעלמה של מטרד לציבור אין פרוט של מטרד לציבור ונראה כי מדובר במטרד ליחידים.

לענין זה ראה ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, הוצאת סיגא, עמ' 18 - 20.

לאור האמור יועבר התיק לבית המשפט השלום בהרצליה אשר לו הסמכות להזקק לעניין.

לאור האמור מתקבלת הבקשה החילופית של המבקשות והמשיבים ילמו למבקשים הוצאות הבקשה בסך 5,000 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים .

ניתנה היום כ"ג בניסן, תשס"ז (11 באפריל 2007) במעמד הצדדים