1. לפניי בקשה לתשלום תכוף לפי סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").
2. המשיבה הכחישה את חבותה לפיצוי התובע לפי חוק הפיצויים. לטענתה, עלפי מידע שהגיע לידיה, המבקש לא נסע ברכב בעת קרות התאונה, כטענתו, אלא נהג בו ללא רישיון נהיגה תקף. מאחר והתביעה העיקרית הוגשה זה מכבר ונדונה בפני שופט אחר, פנתה המשיבה בבקשה לאיחוד התיקים, בנימוק שנוכח המחלוקת בשאלת החבות רצוי שעדות המבקש בעניין זה תשמע בפני השופט הדן בתביעה העיקרית, אך בקשתה נדחתה. בעקבות האמור, ומטעמיה שלה, בחרה המשיבה שלא לחקור את המבקש בנושא החבות. על כן, נקודת המוצא בבקשה לתשלום התכוף היא שהתובע הוכיח לכאורה את זכאותו לפיצוי על-פי חוק הפיצויים.
3. בבקשתו עותר המבקש לתשלום הוצאות אשפוז, הוצאות רפואיות ונסיעה, עזרת צד ג' והוצאות מחיה. עיקר הבקשה הוא לתשלום צורכי מחייתו ומחיית אשתו וילדיו הסמוכים על שולחנו.
המבקש נחקר על תצהירו. בנוסף, לבקשתו, אפשרתי העדת אשתו הגב' חנה סטופברג-אברמוב.
4. בקשה זו היא בקשתו השניה של המבקש. בקשתו הראשונה התקבלה בחלקה, ובהחלטה מיום 10.6.07, פסק לו בית המשפט תשלום תכוף בסך 27,000 ש"ח לכיסוי הוצאותיו וצורכי מחייתו עד ליום 10.12.07.
בבקשה שלפני מתבקש תשלום לתקופה שמיום 10.12.07 ואילך.
5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שהמבקש לא הוכיח את זכאותו לתשלום תכוף, וזאת מהטעמים המצטברים שיפורטו להלן.
6. המבקש נפגע בתאונה ביום 22/12/06. הוא נפגע, בעיקר, בקרסול רגלו השמאלית.
במסגרת התביעה העיקרית מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדי, ד"ר יחיאל אורן, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% בגין הגבלה ניכרת של התנועה בקרסול, ונכות נוספת בשיעור 20% בגין הגבלת התנועות בפרקי כף הרגל. סה"כ נכות משוקללת בשיעור 28% לצמיתות.
עוד קבע המומחה, שהתובע היה במצב של 100% נכות למשך חצי שנה מיום התאונה, 75% למשך שלושה חודשים נוספים, ו-50% למשך שלושת החודשים שלאחר מכן. נכותו הצמיתה, כפי שנקבעה, התייצבה כשנה לאחר התאונה, היינו בחודש דצמבר 2007.
נוסף על קביעות אלה קבע המומחה שהמבקש חולה סוכרת קשה, יתר לחץ דם והפרעות ליפידים, ושהוא סובל מנזק משני בכליות ובעצבי הרגליים. מחוות הדעת ומתשובות המומחה לשאלות הבהרה שהפנו אליו הצדדים, עולה, שבעקבות מחלת הסוכרת סובל המבקש מבעיית נוירופטיה קשה ברגליים, שבגינה הופיעו פצעי לחץ עמוקים ומזוהמים ברגליו. כמו-כן ציין המומחה שעקב הסוכרת ותוצאותיה מוגבל המבקש בעבודה בעמידה ובהליכה.
בעקבות זיהומים חוזרים בכף הרגל אושפז המבקש ונותח מספר פעמים. בתשובה לשאלת ב"כ המבקש השיב המומחה שאינו רואה כל קשר בין הניתוחים שעבר המבקש ברגליו מאז התאונה ובין התאונה נשוא הבקשה.
אמנם, ד"ר אורן הבהיר שאינו מומחה לבעיות סוכרת, ובעקבות זאת מונה מומחה בתחום הפנימי, שטרם נתן את חוות דעתו. עם זאת, לא הוצגו בפניי מסמכים רפואיים שיש בהם כדי לסתור את קביעותיו של ד"ר אורן, ולו גם לכאורה. יתרה מכך, בסיכום ביניים מאשפוז המבקש בבית חולים אסף הרופא בחודש יולי השנה, צוין: "תלונה עיקרית: זיהום בכף רגל סוכרתית משמאל". בעקבות מצבו בוצעה, במהלך אשפוז זה, כריתה של האצבע הרביעית ברגלו.
נראה, אפוא, שנכותו של המבקש, ככל שהיא נובעת מהתאונה, התייצבה בחודש דצמבר 2007, והיא בשיעור משוקלל של 28%.
אין ספק שנכותו זו של המבקש פוגעת בכושרו לעבוד. אך אין ראיה, אף לא לכאורה, לכך שהמבקש מצוי באי כושר מוחלט מעבודה, בעקבותיה. יתרה מכך, בחודשים האחרונים אושפז המבקש וטופל בגין מחלת הסוכרת והזיהומים החוזרים בכף רגלו, בעקבותיה, ונראה שבגין כך, בעיקר, נשלל כושרו לעבוד. בשלב זה, כאמור, לא ניתן לקבוע שהוכח, אף לכאורה, הקשר בין נזקיו אלה לבין התאונה.
7. לא הייתי דוחה את בקשת המבקש, במלואה, בגין נתונים רפואיים אלה לבדם, שכן, כאמור, אין ספק שגם נכותו שהיא תוצאת התאונה פוגעת ביכולתו לעבוד. ואולם, לאחר ששמעתי את המבקש ואת רעייתו עליי לקבוע שהמבקש לא הוכיח את העובדות שעמדו בבסיס בקשתו ואת זכאותו לתשלום תכוף לצורכי מחייתו ומחיית בני ביתו. לא שוכנעתי, אף לא ברמת הוכחה לכאורית, שעובר לתאונה המבקש עבד, השתכר ופרנס מעבודה את בני ביתו. אם לא די בכך, הוכח, שבתקופה נשוא הבקשה ולהיום נתון המבקש במעצר בית על-פי החלטת בית משפט, ושבעוד מספר ימים יחל לרצות עונש מאסר של שלוש שנים, וזאת ללא קשר לתאונה או לתוצאותיה.
8. לעניין עבודתו והשתכרותו לפני התאונה טען המבקש בתצהירו שהשתכר מעסק פינת-חי שניהל, ושהכנסותיו הסתכמו בלמעלה מ- 13,000 ש"ח בממוצע לחודש. המבקש לא הגיש אסמכתאות כלשהן על הכנסותיו, שלא דווחו, למעט דפי חשבון הבנק של אשתו בהם פורטו הפקדות במזומן.
לאחר ששמעתי את המבקש ואת אשתו, לא אוכל, לצערי, לקבוע שהמבקש הוכיח, אף לכאורה, שהשתכר מעבודה.
עדות המבקש לא הותירה רושם מהימן. הוא בחר להסתיר עובדות מהותיות מהמשיבה ומבית המשפט, דבריו נסתרו לא אחת בפרטים מהותיים, ולא שוכנעתי מעדותו. אשת המבקש העידה שההפקדות לחשבונה בוצעו מתוך כספים שהתקבלו מפינת החי
וממקורות נוספים. היא לא ידעה להצביע על הסכומים שמקורם בהכנסות פינת החי. גם המבקש וגם אשתו העידו שהוצאות פינת החי היו גבוהות. הם לא הראו דוח הוצאות והכנסות, אף לא העידו עליהן. מעדות המבקש ניתן להסיק שעד למועד התאונה לא הצליח להתפרנס מפינת החי, כלשונו: "
היתה לי פינת חי בבית שחשבתי שבעתיד זה יפרנס אותנו".