אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 22144/08

החלטה בתיק א 22144/08

תאריך פרסום : 27/10/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
22144-08
27/08/2008
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין

- נגד -
התובע:
דוד מנע עו"ד
הנתבע:
עיריית תל-אביב
החלטה

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר יריבות  וכן מחמת אי חוקיות.

 דוד מנע (להלן: "התובע"), הינו עו"ד במקצועו ובזמנים הרלוונטיים יצג את תושבי שכונת הארגזים בתביעתם כנגד עיריית תל אביב - יפו (להלן: "הנתבעת") בגין נזקי שיטפונות אשר הראו בשכונת הארגזים במהלך חורף 2006-2007.

ביום 27/10/06, בעקבות גשמים עזים, הראו הצפות חמורות בבתי התושבים. לאחר יומיים שלחה התובעת שמאי מטעמה, מר מוטי מרמור (להלן: "השמאי"), על מנת שיעריך את הנזקים שנגרמו בעקבות השיטפונות. במהלך הפגישה בין הצדדים נקבעו סדרי סיורים בבתים שניזוקו ולאחר מכן העברת הערכת הנזק לנתבעת.

לטענת התובע לאחר חודשיים, ביום 26/12/06, פקדו את האזור ממטרים נוספים אשר גרמו לנזקי רכוש נוספים, ביום 03/01/07 התקיימה פגישה נוספת בין התובע ובין ב"כ הנתבעת ושמאי מטעם הנתבעת. בסיום הפגישה סוכם כי הצפות מחודש דצמבר שהראו גם בחודש אוקטובר אצל אותם תושבים  וטרם נבדקו יבדקו ביחד וירשם סכום אחד לסילוק. התובע טוען כי הוסכם כי  למספר מצומצם של משפחות ישולמו תשלומים מאוחדים, משכך שילם התובע במהלך חודש ינואר 2007 לאותן משפחות במאוחד, שהסתכם ב-38,300 ש"ח.

בעבור שיטפונות 10/06 העבירה הנתבעת את מלוא סכום הפיצוי. עם זאת בעבור הפיצוי בגין נזקי השיטפונות בחודש 12/06 לא הועבר תשלום. מששילם התובע ישירות את הסכומים הנ"ל לידי התושבים, הוא דורש כעת את שיפויו על ידי הנתבעת.

מנגד טענה הנתבעת כי יש לסלק את התביעה על הסף:

1.      מחמת העדר יריבות.

2.      מחמת היות התביעה נגועה באי חוקיות.

לגרסתה, במהלך חודש אוקטובר 2006 פנה התובע אשר שימש כבא כוחם של תושבי שכונת הארגזים המצויה בתחום שיפוטה המוניציפאלי של הנתבעת והודיע כי כתוצאה ממטרים שפקדו את השכונה הוצפו בתי התושבים דבר אשר גרם לנזק רב, לפיכך עתר לקבל פיצוי בשמם.

בהתאם להוראות מחלקת הביטוח של הנתבעת מונה שמאי מטעמה להערכת הנזקים. בדיקות אלו נמשכו עד לחודש ינואר 2007. במהלך פגישות בין הצדדים בגין הצפות שהראו בחודש אוקטובר העלה התובע טענה לפיה התרחשו הצפות דומות בחודש דצמבר, ומשכך סוכם כי בדיקת השמאי תכלול גם את בדיקת הנזקים מחודש דצמבר במידה ואכן היו נזקים.

מספר ימים לאחר הפגישה בין הצדדים מבירור שערכה הנתבעת עלה כי בחודש דצמבר כלל לא הראו שיטפונות בשכונת הארגזים. משכך, הודיעה כי לא יינתן כל פיצוי בגין חודש דצמבר. התובעת מעלה טענות קשות באשר להתנהלות התובע בכך שהחתים את לקוחותיו על שטרי סילוק  "בלנקו" תוך שסכום הפיצוי אותו סבר כי יקבל מולא על ידו בדיעבד.

בנוסף, לגישת הנתבעת בין הצדדים לא קיימת כל יריבות וזאת מאחר ולא ברור מכוח מה שולמו הכספים הנתבעים לניזוקים השונים שנזקם בגין חודש דצמבר מוכחש. על תביעה זו להיות מופנית כלפי הגורמים אשר קיבלו את הכספים האמורים, שכן, בישיבה מיום 03/01/07 לא צוין כלל מוקד ספציפי בו התרחשה הצפה, ואין במסמך כל התחייבות של הנתבעת לשאת בנזקים הנטענים.

הנתבעת טוענת עוד כי הכספים אשר שולמו על ידי התובע שולמו בטרם התקבל כל אישור מאת הנתבעת באשר לאחריותה. התנהלותו זו של התובע אשר הינו עו"ד הינה מנוגדת לכללים 10, 43 ו-44 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית).

יתרה מכך חלק מלקוחותיו של התובע אשר ככל הנראה שולם להם פיצוי על ידי התובע אישורו בכתב לנתבעת כי בחודש דצמבר לא היו כל הצפות שגרמו לנזק לבתיהם (העתק האישורים צורפו כנספחים א1 - א4 לכתב ההגנה).

דיון

סילוק על הסף של תביעה

הלכה פסוקה היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם אמצעים הננקטים בלית ברירה וכמוצא אחרון. הפסיקה קבעה מבחנים צרים וברורים שרק בהתקיימם ייאות בית המשפט לנקוט דרך החלטית זו מבלי להדרש לסוגיות שבמחלוקת.לגופו של עניין, כך למשל נפסק בבר"ע 59/81 דורה ארדיטי ואח' נ' עזבון יעקב ארדיטי, פ"ד לה(2) 811:

" נפסק כבר פעמים רבות בעינינים דומים שכאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית המשפט בוחן מה הם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו אם קיים סיכוי כלשהו על פי כתבי הטענות הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו".

לעניין זה ראו גם דברי כב' השופט א' גרוניס בע"א 154/04 הרב אמנון יצחק שליט"א נ' שרה נוימן, (ניתן ביום 13.2.2005, פורסם במאגר נבו):

" מעצם טיבו, הדיון בבקשה למחיקה על הסף מחמת היעדר עילה הוא דיון משפטי המתמקד בבחינת כתב התביעה, הא ותו לא. אין צורך לצרף תצהיר לבקשה כאמור, שכן בית המשפט אינו מברר את אמיתות העובדות אלא יוצא מתוך הנחה שהתובע יצליח להוכיח את כל העובדות להן טען (ע"א 194/87 סלאח נ' רשות הפיתוח, פ"ד מד(2) 185, 187). במקרה דנא, הבקשה אכן נסמכה רובה ככולה על נימוקים משפטיים שעניינם ניתוח העובדות המפורטות בכתב התביעה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ