החלטה בתיק א 21747/04

1.     זוהי בקשה בכתב מבית המשפט כי יורה על המשיבה 1 להשיב על השאלון אשר נשלח אליה מאת ב"כ המבקשת 2 בתאריך ה- 29.11.05.

2.     המשיבה 1 בחרה שלא לענות בתצהיר התשובה לשאלון על מספר ניכר של שאלות, תחת הטענה שהן אינן רלוונטיות, קנטרניות וטורדניות, ושאינן מקדמות את הדיון היעיל בתביעה.

שאלות 5-1

3.     המשיבה 1 טוענת כי שאלות אלה אינן רלוונטיות לתובענה שבפנינו וכי הן ניתנות להוכחה באופן ישיר מפי עד בחקירה נגדית ולא בדרך של תשובה לשאלון. לפי טענתה, שאלות אלה סבות סביב אירועים שהתרחשו שנים ארוכות בטרם נחתם הסכם הסילוק, בהקשר חוזי לא רלוונטי שהסתיים במועד החתימה על הסכם הסילוק ושכל מטרתו בניסיון הודאה בעובדה מצד הנשאל. 

4.      טענה זו דינה להידחות. אין המדובר בשאלות העוסקות במערכת חוזים בלתי קשורה ומרוחקת. מערכת חוזים שהסתיימה במועד חתימת הסכם סילוק, שמטרתו לסלק את אותה מערכת סילוק, היא מעיקרה בעלת זיקה ישירה למערכת החוזית החדשה. לפיכך, מן ההיגיון לסבור ששאלות אלו עשויות לקדם את אותם העניינים  השנויים במחלוקת.

5.     יתר על כן, התנגדותה הנחרצת של המשיבה 1 לענות על השאלות דנן מעוררת תהיות. אם לדעת המשיבה 1 שאלות אלה "מקורן באירועים שהתרחשו שנים ארוכות בטרם נחתם הסכם הסילוק", מדוע כה חורה לה לדון בהם? מסקנתי היא אפוא כי נימוקיה של המשיבה 1 שלא לענות  על שאלות 1-5 הינם בלתי מספקים.

6.     לגבי הטענות ששאלות אלה ניתנות להוכחה באופן ישיר מפי עד בחקירה נגדית וכי הן ושכל מטרתן בניסיון הודאה בעובדה מצד הנשאל - שתיים ממטרותיו העיקריות של השימוש בהצגת שאלונים הינם חיסכון בטרחה ובהוצאות הכרוכות בהבאת עדים והשגת ראיות מהיריב. לפיכך, משמשות שאלות אלה בדיוק את התכלית שאליה הן נועדו.

שאלות 8-7

7.     טוענת המשיבה 1 כי שאלות 8-7 הינן בידיעתה הבלעדית של המבקשת 2. דין טענה זו להתקבל. הסכם ההלוואה מה- 9.9.97  (נספח ג' לכתב ההגנה המתוקן) אכן מעניק בצורה ברורה הן את התשובה לשאלה 7 והן את התשובה לשאלה 8 שבשאלון. מדובר בשאלות אשר אכן נוגעות בעניינים הנמצאים בידיעתה הבלעדית של המבקשת 2 ושאינם שנויים במחלוקת. 

שאלה 9

8.     טוענת המשיבה 1 כי המענה על השאלה מצריך התחקות אחר אומד דעת של צדדים בהסכם שנחתם לפני 9 שנים בין אנשים שאינם עובדים עוד במשיבה.

9.     דין טענה זו להידחות. שאלת הריבית על אף שמצריכה התחקות מסוימת אחר אומד דעתם של הצדדים ראויה לבירור ודומה כי אינה מכבידה יתר על המידה על המשיבה ב"אופן המציק לה או באופן היוצר לחץ בלתי הוגן עליה" [ראה: י' זוסמן, תקנות סדר הדין האזרחי(מהדורה שביעית) 446)]. העובדה שההסכם נחתם לפני יותר מ- 9 שנים בין אנשים שאינם עובדים עוד במשיבה, אינה מטרידה, מציקה או בלתי הוגנת ומסבה למשיבה אי נוחות קלה בלבד.

10.  כמו כן, המשיבה טוענת כי התשובה לשאלה 9 ידועה למנהל המשיבה 2, מר זכריה, מידיעה אישית, אך באופן תמוהה אינה מנמקת טענה זו בכל דרך.

שאלות 10 -16

11.  עוד טוענת המשיבה כי בנוגע לשאלות 10-16 המבקשת 2 אפילו לא ניסתה להסוותן כרלוונטיות או ככאלה אשר התשובה אליהן לא נמצאת בידיעתה האישית, או שלא ניתן להוכיחה באופן ישיר מפי עד העומד להופיע למשפט.

12.שאלות אלה נוגעות לכאורה לעניינים השנויים במחלוקת, שכן הן נוגעות לסכומים אשר הועברו ממשיבה 1 למבקשת 2. כמו כן, ברור כי המענה על שאלות אלה אינו מכביד יתר על המידה על המשיבה 2, שהרי התשובות לשאלות גלויות לכל בהיותן קיימות בכתבי הטענות.

13.  ואולם, במסגרת השאלון רשאי השואל להציג אך ורק לשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין (ראו: מ' קשתהזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה(2004) 683). שאלות 10-16 הן בבירור שאלות אשר התשובה עליהן ידועה למבקשת. מטרת שאילתן מעוררת תמיהה ואכן יש יסוד לחששה של הנתבעת כי כל מטרתן הינו להשיג הודאה שבעובדה. 

14.מכל האמור יש לקבוע כי יש לדחות את בקשתה של המבקשת 2 לחייב את המשיבה 1 לענות על שאלות 10-16

שאלה 17

15. ממשיכה וטוענת המשיבה כי הדרישה בשאלה 17, העוסקת באופן רישום הסכומים בספריה של המבקשת, מהווה שאלה מכבידה הדורשת עבודה רבה באחזור מהארכיון, ולחינם. כמו כן טוענת המשיבה כי שאלה זו אינה רלוונטית לתובענה.

16.  טענה זו דינה להידחות. סוגית הרישום אכן עשויה לסייע ביישוב המחלוקת העובדתית שלפנינו בדבר השאלה אם הכספים שהועברו למבקשת 2 נרשמו בספריה של המשיבה כהלוואות או כתשלום שכר עבודה ולכן יש לקבוע כי שאלה 17 נוגעת לעניין הנדון.  

סיכום

17.                        אשר על כן, מטעמים אלה ומהטעמים שנומקו לעיל יש לקבוע כי המשיבה 1 תשיב על שאלות 1-5, 9 ו- 17 ואילו שאלות 7-8  ו- 10-16 ימחקו מהשאלון.

לאור התוצאה אליה הגעתי , יישא כל צד בהוצאותיו.

המזכירות תשגר העתקי החלטה זו לצדדים בדואר רשום .