החלטה בתיק א 2069/03

תחילתו של ההליך, בבקשה לתשלום תכוף שהגיש התובע דכאן, לבית משפט השלום בראשון לציון, במסגרתה, עתר לחיוב הנתבעות מס' 1 ו -2, בתשלום תכוף.

בדיון שהתקיים, עלתה טענת הנתבעות מס' 1 ו-2, לפיה אין כיסוי ביטוחי לתאונה, נשוא התובענה.

נוכח זאת, הוגשה התובענה דכאן, כנגד מספר נתבעים,  והיא אף תוקנה לאורך הדרך, לאור הטענות השונות שעלו ברבות הזמן, בדבר חלקם של כל המעורבים.

מאחר ועלתה שאלה של כיסוי ביטוחי, קבעתי את התיק להגשת תצהירים בשאלה זו, והוספתי ותהיתי בכתובים, על הצורך בניהול ההליך כנגד הנתבעת מס' 3 (החלטה מיום 16.1.06).

לאחר שהוגשו התצהירים, התקיים דיון מקדמי נוסף, שאז הוסכם על דחית התובענה כנגד הנתבעת מס' 3, וגם באותו דיון, הרשיתי לעצמי לתהות, על שום מה ולמה, לאור התשתית הראייתית המצויה בתיק, ממשיך להתנהל תיק זה  בשאלת האחריות, ואין מגיעים להסכמה בשאלה זו.

בנוסף, לאור עמדת הנתבעת מס' 3, כי היא עומדת על הוצאותיה, במערכת היחסים מול הנתבעות מס' 1 ו-2, שלמעשה, גררו אותה להליך, הוריתי על הגשת טיעונים כתובים בעניין זה.

לאור עמדתן של הנתבעות מס' 1 ו-2, קבעתי את התיק לשמיעת ראיות לפני, בכשירותי כשופט בפועל, בשאלה זו, ליום 6.6.06.

במועד הדיון (שנדחה ביום), הסתבר שהנתבעות מס' 1 ו-2, חזרו בהן מהכחשתן את הכיסוי הביטוחי, והודיעו כי קיים כיסוי שכזה, בכפוף להצגת אישור משרד הרישוי בדבר היות התובע בעל רישיון נהיגה תקף במועד התאונה.

הודעה זו גררה אחריה את בש"א 13425/06, בה עתר מי שהיה הנתבע מס' 5, לחיוב הנתבעות מס' 1 ו-2 והתובע, בתשלום הוצאותיו, בסכום נכבד שלא יפחת מ- 50,000 ש"ח, בגין הצורך בניהול ההליך.

בנוסף, עלתה בדיון עתירה מצד התובע, לחיוב הנתבעות מס' 1 ו- 2 בהוצאות.

כאמור בהחלטותי השונות, הגישו כל הצדדים את טיעוניהם, ועתה יש להכריע בשאלת ההוצאות.

בטרם אתייחס לנתבעות מס' 1 ו-2, יש להסיר מהדרך את עתירת הנתבע מס' 5, לחיוב התובע בהוצאותיו.

המהלך, במסגרתו נתבע הנתבע מס' 5 (כמו גם יתר הנתבעים שאינם הנתבעות מס' 1ו -2), הינו תולדה ישירה של טענות הנתבעות מס' 1 ו-2, ואם קיים מקום לחייב מי מהצדדים בתשלום הוצאות, יחול החיוב האמור על הנתבעות מס' 1 ו-2, ועליהן בלבד.

אין לפקוד את התובע על  התנהגות הנתבעות מס' 1 ו-2, כמו גם על העובדה, שפרקליטו נקט ובצדק, גישה זהירה, על מנת שלא ימצא במצב בו יעמוד בבוא היום, אל מול שוקת שבורה.

בכל הנוגע לנתבעות מס' 1 ו-2, אני סבור שיש מקום לחייבן בהוצאות משמעותיות, בגין ההליך כפי שנוהל עד כה.

כפי שכבר צוין לעיל, הכחישו הנתבעות מס' 1 ו-2, את הכיסוי הביטוחי בהליך שהתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון.

הכחשה זו, גררה אחריה את כל אותם שפע הליכים, שהוגשו וננקטו בבית משפט זה, ולא מצאתי בשתי תגובותיו הכתובות של עו"ד בן אפרים, הסבר שיניח את דעתי לשינוי שחל בעמדתן של מרשותיו.

כעולה מתיק בית המשפט, הרי שכל הנתונים (למעט תצהיר אחד, שאין בו כדי להעלות או להוריד בנסיבות) היו לנגד עיני הנתבעות מס' 1 ו-2, מזה עת ארוכה, וכאמור, אלה המשיכו לגלות עמדה נוקשה, בדבר רצונן לנהל את ההליך כהלכתו, עד למועד ההוכחות.

גם ההודעה שהוגשה לתיק בית המשפט, ערב הדיון, הינה הודעה לקונית ביותר, ואין בה כדי להסביר, את שבהחלט הייתי מבקש לדעת, והוא על שום מה ולמה, שינו הנתבעות מס' 1 ו-2 עתה את טעמן, באופן בו שינו אותו.