החלטה בתיק א 20647/05

בפני בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה בסך של 1,873 ש"ח אשר הוגשה בסדר דין מקוצר.

התובעת הינה חברה בע"מ, העוסקת במתן שירותי תקשורת לרבות התקנה, מכירה, השכרה, ביטוח ואחזקה של מוצרי תקשורת, קווי תקשורת וטלפוניה.

במהלך 02/98 חתמה התובעת עם הנתבעת על הסכם לרכישת מרכזייה מסוג כוכב.  לבקשת הנתבעת ביצעה התובעת הרחבות למרכזייה של תוספת מערכת UPS למרכזייה שתאפשר גיבוי, והמרת טלפונים, כעולה מההזמנות מחודש 10/00 החתומות על ידי הנתבעת.

התובעת טוענת כי לאחר שסיפקה ועמדה בכל התחייבויותיה בהתאם להסכם נותרה הנתבעת חייבת את הסך הנ"ל ומסרבת לשלמו.

בשם הנתבעת הגיש תצהיר המנכ"ל מר אמיר יער שטען כי הנתבעת אינה מתחמקת מתשלום החוב והוסיף כי הנתבעת משלמת כל תשלום שמוגש לה בצורה מסודרת.

מר יער טען כי לאור אי ההתאמה בין המחירים שהוצעו לנתבעת בהצעת המחיר מטעם התובעת לבין החשבונית שלחה הנתבעת מכתב בנושא על מנת לברר את השוני אך לא נענתה עד היום.

מר יער הוסיף כי במידה ותומצא אסמכתא שאכן ישנו חוב כלשהו בסכום מעודכן תשלם אותו הנתבעת לאלתר.

דיון:

אנו מצויים בהליך של סדר דין מקוצר אך גם בזאת, אין על ביהמ"ש להיחפז ולעשות שימוש בסמכותו להכריע בתובענה אלא אם ברור הדבר ונעלה מכל ספק כי לנתבע אין סיכוי להצליח בהגנתו. ( ראה ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מה(1), 66, 70).  לשם כך יש להראות כי תצהירו של הנתבע אינו מגלה אף הגנה לכאורה.

נקבע פעמים רבות שבחינת בקשותיו של הנתבע, ע"י ביהמ"ש בהליך של סדר דין מקוצר,  אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם יש בטענה זו או אחרת ולו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה  כנגד גרסתה של התביעה.

יחד עם  זאת, אם הטענות שבפי הנתבע הן טענות סרק או שטענותיו לא מפורטות, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י דחיית בקשת הנתבע ונעילת דלתות בית המשפט בפניו.

נראה כי עמידתו של הנתבע על תיקון של מאה / מאתיים ש"ח בחשבונות מבלי ששילם את היתרה שלטענתו חייב אינו יכול להוות הגנה ממשית כנגד התביעה.

הנתבעת גם לא מצאה לנכון לפרט את החישוב שטוענת לו שחייבת לתובעת ולהבהיר מדוע לא שילמה את מה שאינו שנוי במחלוקת. כל מה שעשתה הוא, לשלוח הסתייגות על המחיר ולא לשלם דבר עד אשר יענו לפנייתה. מן הדין היה שאדחה את בקשת רשות להתגונן מהסיבות דלעיל, אך מכח ההלכות שנקבעו על חשיבות גישת האזרח לערכאות והכרה בזכות זו כזכות חוקתית, הנני נותן לנתבעת רשות להתגונן.

יחד עם זאת, הנני עושה חסד עם הנתבעת, בהחלטתי להעניק לה רשות להתגונן, מאחר ומסתמנת נטייה להחמיר עם הנתבע בפרט כאשר הגנתו לוקה בחוסר בהירות, ובחוסר פירוט (ראה ע"א 680/89 - בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד - פ"ד מה (3) 757 וכמו-כן  ראה ע"א  519/65 - ברזילי נ' קשת, פ"ד  כ (2) 141, וכן ע"א 244/66, מזרחי נ' בראון, פ"ד  כ(4) 90,  וכן - ע"א 38/77, צימרינג נ' גורדין, פ"ד לא (3) 401) הנני משתמש בסמכותי על פי תקנה 210 לתקנות סדר דין אזרחי ומתנה את מתן רשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך 2,000 ש"ח  בקופת בית המשפט, תוך 20 יום מהיום וזאת על ידי הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בלתי מותנית, צמודה למדד, ומתחדשת ללא מגבלת זמן.

במידה  ולא יופקד הפיקדון תוך המועד הנ"ל תדחה בקשת רשות להתגונן וב"כ התובע רשאי  להגיש פסיקתא לבית המשפט.

במידה ויופקד הפיקדון יועבר התיק לפסים של דיון מהיר וישמע בקדם משפט בתאריך  2005/ 6/11   בשעה  15:15.

תשומת לב ב"כ הצדדים להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, המתייחסות לתביעות בסד"מ, שניתנו בהם רשות להגן והועברו  לפסים של "הליך מהיר".

הוצאות הבקשה והדיון בסך 750 ש"ח + מע"מ על פי התוצאות בהליך העיקרי.

  המזכירות תשלח החלטה זו בדואר רשום לצדדים.