החלטה בתיק א 1658/06

• 1.       התובעים, כעשרים ותשעה במספר, הם בעלי דירות בבתי מגורים ברחובות וינשל ורובין בשכונת נאות אפקה בתל אביב, שנבנו על ידי הנתבעת 4 (להלן: "הבניינים"); הנתבע 5 הוא בעל מניותיה  של הנתבעת 4.

• 2.       הבניינים נבנו לפי היתרי בנייה מיום 16.12.92 ו - 28.2.93 בהתאמה ולפי היתרים שניתנו על ידי המשיבה 2. בנייתם של אלה הושלמה בשעת 1996 או בסמוך לכך והחזקה בדירות נמסרה לרוכשיהן, ובכללם התובעים. הנתבעים 6-9, הם מי שנטען כי נטלו חלק בבניית הבניינים, כאדריכלים, מפקחים, אחראים לבנייה וכדומה.

• 3.       הבניינים נבנו בשיטה הידועה כשיטת "פל קל". בעקבות "אסון ורסאי", עת התמוטטה רצפת אולם אירועים בירושלים ביום 24.5.01, נבדקו המבנים שנבנו ברחבי הארץ בשיטה זו. ביום 7.8.01 הודיע מהנדס המשיבות 1-2 לתובעים כי הבניינים אשר נבנו כאמור בשיטת פל קל, מוכרזים כ"מבנים מסוכנים", לפי חוק העזר העירוני. בהמשך, ובחלוף בדיקות הודיע מנהל מחלקת הפיקוח של המשיבות  2-3 כי הבניינים מהווים סכנה למחזיקים בהם ולציבור וכאמור במכתבו מיום 16.9.01. במכתב האמור נדרשו בעלי הזכויות בבניינים ובכללם התובעים, לבצע בבניינים בדיקת יציבות לתקרות על ידי מהנדס מומחה ולפעול בהתאם להנחייתו לחיזוק התקרות.

• 4.       התובעים הגישו את התביעה נשוא החלטתי ובה טענו כי אין מנוס אלא להורות על הריסת הבניינים,  בנית מבנים חדשים תחתם, ופיצוי התובעים על מלוא נזקיהם ובכלל זה ירידת ערך הדירות, אובדן דמי שכירות ועוד.

• 5.       בכתב התביעה מפרטים התובעים את עילות התביעה המיוחסות לכל אחד הנתבעים. יודגש כי כתב התביעה לא נתמך בחוות דעת כלשהן לעניין הצורך בהריסת הבניינים כמו גם שמאות לגבי הפגיעה בדירות וירידת הערך הנטענת. התובעים מסתמכים בכתב התביעה גם על דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לחקירת נסיבות אסון ורסאי (להלן: "ועדת החקירה").

הנתבעים הכחישו את חבותם הנטענת כמו גם את הסכומים הנתבעים. עוד טענו הנתבעים כי על התובעים, בראש וראשונה, להגיש חוות דעת מקצועיות בנוגע לבנייה הלקוייה לטענתם כמו גם הצורך בהריסה וזאת על מנת לגדור את המחלוקות.

• 6.       התובעים הגישו בקשה לחיוב הנתבעים במענה לשאלונים וגילוי מסמכים, בש"א 18393/07, אשר נמחקה מחמת שגגה. המחלוקת בין הצדדים בנוגע לבקשה האמורה, מתמקדת בטענת התובעים באשר למסמכים שעל המשיבה 1 (להלן: "המדינה"), להמציא להם. בגדר זאת נטען בין היתר כי על המדינה לחשוף דוחות של הועדה לכשל  מבנים של לשכת המהנדסים, את מסמכי המטה הארצי הנדסי שהוקם לטיפול במבנים שנבנו בשיטת הפל קל, את דוחות חקירה של אגף הפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה, את דוחות חקירה של המכון הלאומי לחקר הבניה, את כל דוחות החקירה בעניין כשל מבנים, מכתבים שונים ועוד. בנוסף מבוקש כי המדינה תחשוף לפני התובעים את כל הראיות לרבות הפרוטוקולים שהוגשו בת.פ. (י-ם) 3120/02, מדינת ישראל נ' אליהו משה רון, שהינו התיק הפלילי שהוגש נגד המעורבים בנושא שיטת הבנייה האמורה (להלן: "התיק הפלילי"), ובכלל זה חוות דעת מומחים. עוד נטען כי על המדינה למסור לתובעים את כלל המסמכים והראיות האחרות שהומצאו לועדת החקירה ושימשו אותה במסגרת עבודתה.

• 7.       המדינה מתנגדת לבקשה. בין היתר נטען כי ביום 19.07.07 פורסמו תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות(, (תיקון מס' 4) התשס"ז -2007 (להלן: "התקנות החדשות"), לפיהן ניתן להוציא היתר לחיזוק מבנים שניבנו בשיטת הפל קל, ויתכן לפיכך שאין בסיס לסעד הריסת הבניינים שכן ניתן להסתפק בחיזוקם. לגופו נטען כי הבקשה מכבידה, החומר המבוקש משתרע על עניינים שאינם דרושים בהכרח לתובענה, הדרישה כוללנית וגורפת. עוד נטען כי דוחות ועדת חקירה אינם יכולים לשמש ראיה בהליך וכקבוע בסעיף 22 לחוק ועדות חקירה התשכ"ט- 1968, אשר תחולתו חלה גם על מסמכים אשר הובאו לפני הוועדה והם בגדר ראיות. גם באשר לקבלת המסמכים מהתיק הפלילי נטען כי מדובר בכמות של מאות ארגזי מסמכים, שאינם בהכרח רלוונטים למחלוקות ועוד. לעמדת המדינה, חלק המסמכים המבוקשים לא אותר. 

• 8.       התובעים בתשובתם טוענים כי יש לדחות את טענת המדינה בדבר תחולת התקנות החדשות אשר מהווה הרחבת חזית, ובנוסף גם אינה רלוונטית. בנוסף מופנה בית המשפט למובאות מהכרעת הדין בתיק הפלילי בדבר מסמכים שונים שאמורים להיות ברשות המדינה והרלוונטים למחלוקת. כן מופנה בית המשפט לאמור בדו"ח ועדת החקירה לפיו מדיניות הועדה היא גילוי מלא ובלתי מסוייג של החומר שהוגש לה. כן נטען באשר לצורך בקבלת ההתכתבויות השונות לרבות המסמכים מהתיק הפלילי.

• 9.       לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה וכן בתשובה הגעתי לידי מסקנה לפיה אין מקום, ולמצער לפי שעה להיעתר לבקשה ובמיוחד במתכונתה הנוכחית, ודוק:

• 10.  המסגרת הנורמטיבית לבקשה דנן קבועה בתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984,(להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), לפיה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים"

בחינת כללי הליכי גילוי המסמכים מגלה כי נקודת המוצא היא שלכל צד קמה זכות לעיין בכל המסמכים המצויים בחזקתו של הצד השני, זאת לשם פישוט ההליכים, ייעולו של הדיון המשפטי וחיסכון בזמן שיפוטי. במסגרת הדיון האזרחי, ההלכה היא כי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלבנטי למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים ואשר נדונה בבית המשפט. ראה לעניין זה רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח' , פ"ד מט (4) 54, בעמ' 60:

" על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נשוא התובענה...הרלבנטיות של מסמך לעניין גילויו, רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט, הרלבנטיות לצורכי גילוי היא, במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים."

(כן ראה ע"א 2270/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי , פ"ד מו (3) 793).

• 11.   השאלה הראשונה הנדרשת לעניין הינה הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים. לעניין זה אפנה להחלטתו של כב' השופט עמית בבש"א (חי') 995/05 ליפנצ קי אלכסיי נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ, בסעיף 9:

"כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה לגילוי ועיון במסמך ספציפי, על בית המשפט לבחון את הבקשה על פי "תרשים זרימה" שתחילתו בבדיקה, אם המסמך שגילויו מתבקש הוא רלוונטי לחזית המחלוקת. נמצא המסמך המבוקש רלוונטי, יבחן בית המשפט אם יש בדין או בפסיקה חסיון, ואם כן, יש לבחון אם מדובר בחסיון מוחלט או חסיון יחסי."

כאמור התובעים טוענים כי נוכח היותם של המבנים מסוכנים, יש להרסם ולבנות חדשים תחתם, וזאת בניגוד לעמדת הנתבעים. זוהי פלוגתא מהותית בתובענה שכן קיים פער מהותי בין הצורך להרוס את הבניינים לבין הסתפקות בחיזוקם. כפועל יוצא, תיחום המחלוקת ישפיע גם על הרלוונטיות של המסמכים שהמדינה מתבקשת לגלותם. במיוחד נכון הדבר שעה שמבוקש לחשוף כמות בלתי נדלית של מסמכים, ואין ספק בדבר ההכבדה הרבה של עניין זה, אשר יכול להיחסך במידה משמעותית.

הואיל והטענה האמורה הועלתה מבלי שנתמכה בכל חוות דעת שהיא, לא ניתן לפיכך, בשלב זה לגדור את המחלוקת, כפי שמתחיייב הדבר בנסיבות העניין. שווה לנפשך מצב בו יתברר שניתן להסתפק בחיזוק המבנים בעלויות נמוכות יחסית. הדעת נותנת כי הדבר יכול להשפיע על אופן בירור התובענה וממילא כמו גם על היקף המסמכים שיהיו דרושים להוכחת טענות הצדדים. מטעם זה גם לא ראיתי צורך להידרש לטענות הצדדים בדבר תחולת התקנות החדשות כאשר יש להניח שהמומחים יתייחסו להן בחוות דעתם.