אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 14591/05

החלטה בתיק א 14591/05

תאריך פרסום : 18/03/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
14591-05
20/02/2006
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר

- נגד -
התובע:
מירס תקשורת בע"מ
עו"ד דוד משה
הנתבע:
1. די.סי.איי.-דארט קלאב ישראל בעמ
2. אזולאי שלמה
3. בר שלמה אפרים
4. נוימן מיכאל
5. אזולאי דוד

עו"ד הכט ילון
החלטה

בפני תביעה סך 39,635 ש"ח שהוגשה בסדר דין מקוצר. המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן.

כתב התביעה הוגש לראשונה ביום 27/10/04 בת.א 4144/04 בביהמ"ש בהרצלייה, ע"י חברת מירס תקשורת כנגד הנתבעת 1 -די.סי.איי - דארט קלאב ישראל בע"מ, הנתבע 2 - אזולאי שלמה, הנתבע 3 - בר שלמה אפרים, הנתבע 4 - נוימן מיכאל, הנתבע 5 - אזולאי דוד.

ביום 7/12/04 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע 2 מר אזולאי שלמה. וביום 14/12/04 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע 4 מר נוימן מיכאל.  ביום 19/12/04 הוגשה בקשת רשות להתגונן (בש"א 2985/04) ע"י הנתבעים 1-4. ביום 2/1/05 ניתנה החלטה ע"י הרשמת הגב' לימור רייך, ובעקבות הסכמת ב"כ התובעת, כי הבר"ל יחול על 4 הנתבעים בתנאי שיומצא לאלתר ייפוי כוח מטעם עו"ד ילון. ייפויי הכוח הוגשו לביהמ"ש ולפיכך נוכח הסכמת ב"כ התובעת יש לראות את פסקי הדין שניתנו כנגד הנתבעים 2 ו-4 כבטלים.

ביום 23/1/05 ניתנה החלטה ע"י כב' הנשיאה השופטת בקנשטיין, על העברת התיק לבית המשפט  בתל אביב. ביום 06/02/05 נפתח ת.א. 14591/05 בביהמ"ש בת"א.

ביום 03/07/05 הוגשה בקשה מתוקנת לרשות להתגונן,ע"י ב"כ של הנתבעים 1-4,  ונשמעה בדיון שנקבע לאותו יום, במסגרתו נחקר המבקש 2 מר אזולאי שלמה בחקירה נגדית.

הנתבע 5 בר שלמה אפרים אינו מיוצג ע"י עו"ד ילון, ולא הגיש בקשת רשות להגן.

טענות התובעת/המשיבה

התביעה כנגד הנתבעים ובהם המצהיר שנחקר על תצהירו, אזולאי שלמה, הוגשה במקור לבית המשפט בהרצליה כאשר  סכומי התביעה לגבי כ"א מהנתבעים שונה והכל בהתאם להתחייבויות שנטל על עצמו, בחתימת ידו. רוב רובו של סכום התביעה 25,954.34 ש"ח, מתוך סך של קרן התביעה  37,587.34 ש"ח (בלא הצמדה וריבית), מהווה חוב שוטף בגין שימוש בפועל במכשירי חב' מירס תקשורת בע"מ (להלן - התובעת) וצריכת זמן אויר מרובה, והיתרה נובעת מחוב עפ"י שטרות ומדמי יציאה.

בבקשת הרשות להגן (המקורית) טען המצהיר אזולאי באמצעות עו"ד נוריאל אלמוג שבלי שימסרו לו מספרי הטלפונים של המכשירים בגינם הוגשה התביעה לא יוכל לפרט הגנתו.

בדיון שהתקיים בפני כב' השופט סטולר ביום 12/4/05 נמסרה הרשימה לידי ב"כ הנתבעים, ולנתבעים ניתנה ההזדמנות להגיש בקשת רשות להתגונן מתוקנת.

עיון בבר"ל המתוקנת מעלה שהנתבעים ובפרט המצהיר כלל לא התייחסו לחוב ולפרוטו ולמעשה לא הכחישו כלל ועיקר את קיומו של החוב הנטען בכתב התביעה, לא ביחס לחוב השוטף, לא לעניין השטרות, ולא לעניין דמי היציאה. ואכן המצהיר נשאל מדוע אין התייחסות בחקירתו הנגדית (עמוד 10 לפרטיכל) אך לא השיב עניינית.

הטענה העיקרית העולה מבקשת הרשות להגן הינה: שבשלב מאוחר יותר הועברו המכשירים לחברה אחרת בשם "פלמינגו שירותי חוף בע"מ" אשר גם היא בניהולו של המצהיר, ועם הפסקת פעילותה של "פלמינגו" הועברו המכשירים לחברה בשם "אואזיס" אף היא בניהול המצהיר. וכן נטען: שאותם מכשירים ממש עובדים גם היום תחת "אואזיס" וכל החשבונות בגינם משולמים כסדרם. בתצהיר חוזר המצהיר על הטענה שהמכשירים (כולם) נמצאים ב"אואזיס", משתמשים בהם בפועל וכל החשבונות משולמים כסדרם.

בחקירה הנגדית (עמוד 5 לפרטיכל) משנשאל המצהיר אם המכשירים עובדים היום - הוא אמר: שלא. ובכך סתר את האמור בתצהירו. מר אזולאי טען - מול שורה 8: "אני לא שמתי לב שאני חותם על הדברים הללו".

בהמשך החקירה עומת המצהיר על העובדה שקיים תיק הוצל"פ המתנהל נגדו ונגד אותה חב' "פלמינגו שירותי חוף בע"מ" שלטענתו אליה הועברו המכשירים מהנתבעת 1. תחילה טען שלא קבל שום מסמך (עמ' 6 ו - 7 לפרטיכל) אח"כ הודה בקיומו של מש/1 ובחתימה שלו עליו (האזהרה מהוצל"פ) (עמוד 7 מול שורה 9). טענת בא כוחו שיש להציג את אישור המסירה על פיו ניתן פסה"ד בבית המשפט בהרצליה - הנה בלתי רלבנטית, שכן לאחר שניתן פס"ד היה על בא כוחו לפנות לבית המשפט בהרצליה שקבע שהיתה מסירה כדין בעצם חתימתו על הפסיקתא, דבר שלא עשה עד היום. הוא נשאל על כך בעמוד 9 לפרטיכל וטען רק לקיומו של עו"ד, בלא כל מענה ענייני. לאחר מסירת האזהרה נשוא פסה"ד ובחלוף המועד הקצוב בה נקטה התובעת בשורה של פעולות ובהם עיקולים ופקודת מאסר הכול כעולה ממש/2. תחילה טען המצהיר כי לא קבל התראה לפני מאסר (עמוד 8 מול שורה 14) אח"כ משהוצגה בפניו העובדה כי שילם סך 2,000.00 ש"ח, ע"ח החוב בגין ההתראה הודה בקיום ההתראה שקבל. לגבי העיקולים שננקטו - הוא הודה שלא עשה דבר. הנה כי כן - המצהיר מודה בקיום החוב שלו ושל "פלמינגו שירותי חוף" ובקיומה של תביעה של התובעת נגד "פלמינגו" ונגדו - ובהליכים המתנהלים נגדו ונגד חב' "פלמינגו".  משנשאל - אם יש בידו מסמך המאשר את ההעברה הנטענת (עמוד 6 לפרטיכל מול שורה 4) ענה: "מאיפה אתה רוצה שאראה לך את המסמך" משמע - שבידי המצהיר אין כל מסמך או תיעוד כלשהוא. בחקירתו הנגדית הוצג בפני המצהיר כתב תביעה (מטעם משרד עו"ד שפירא) ובו תובעת חב' מירס את חב' "אואזיס" בגין חובותיה. בניגוד לטענתו הגורפת בתצהירו כאילו אין כל חוב וכי כל החשבונות משולמים כסדרם, הרי שבחקירתו הנגדית הודה (עמוד 10 סיפא לפרטיכל) שהחובות שמדובר עליהם "זה מינואר 2004 עד מאי 2004" .  עיון ברשימת הטלפונים וטבלאות זמן האוויר נשוא התביעה דנן מעלה שזה בדיוק החוב השוטף מינואר עד מאי 2004.

            20/2/04           -           21/1/04           פירוט לחשבונית           27492204

            20/3/04           -           21/2/04           פירוט לחשבונית           32890104

            20/4/04           -           21/3/04           פירוט לחשבונית           38279404

            20/5/04           -           21/4/04           פירוט לחשבונית           43807404

חוב זה רשום תחת "די.סי.אי." הנתבעת, ולשיטתו של המצהיר לפיה המכשירים הועברו ל"פלמינגו", החוב לא שולם ע"י "פלמינגו" (והראיה שקיימים הליכים כנגד פלמינגו והמצהיר) כנגדם הוא לא מתגונן ואף משלם ע"ח החוב. ואם הועבר ל"אואזיס" (קיימת תביעה גם נגד אואזיס) - כאשר המצהיר מודה בעמוד 10 בקיום החוב, משמע החוב לא שולם. החוב שריר וקיים ולא שולם והמצהירה מודה בקיומו, המצהיר כלל לא התייחס לפרוטו בבר"ל ובתצהיר מטעמו. 

המצהיר טוען שניגש לאדם בשם קובי סער והודיע כך על הפסקת פעילותה של החברה הנתבעת. הוא בקש ניתוק ומודה שמר סער הודיע לו שהניתוק לא פשוט. יצויין כי המצהיר לא הציג כל מסמך או תיעוד לטענתו. המצהיר מודה בקיום מכשירים רבים שחולקו בין עובדיו. אין חולק שהיה על המצהיר המנהל לאסוף את המכשירים מאנשיו, זו אינה חובה של המבקשת ואין זה תפקידה. לא ברור כיצד מתיישבת טענתו שביטל את ההסכמים עם הטענה על העברתם לחב' "פלמינגו". אם בקש לאפשר שימוש בהם ב"פלמינגו" - הרי שלא בטל את ההתקשרות עם התובעת וביקש להמשיך ולעשות שימוש במכשירים, וכך גם ב"אואזיס". לגביה הוא טוען שהמכשירים פועלים בה  כיום וכל החשבונות בגינם משולמים כסדרם. לעיל הוכח שגרסה זו קרסה כליל והוכחה כהגנת בדים. טענת המצהיר כי  ביקש להחזיר את המכשירים וכי היה סירוב לקבלם, הועלתה לראשונה רק בחקירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ