החלטה בתיק א 1310/01

1.      כתב התביעה המקורי הוגש כנגד הנתבעת 1 בלבד. באותו כתב תביעה נאמר  כי התובע היה נהג משאית אשר ביצע עבודות הובלה ושינוע עבור ומטעם הנתבעת 1.

ביום האירוע התבקש התובע, על פי האמור בכתב התביעה, להעמיס כונני תקשורת כבדים על גבי משאית ולהעבירם לאיזור אחר במפעל הנתבעת. העמסה זו אל המשאית מתבצעת באמצעות מלגזה ועובד נוסף המסייע בידי התובע.

בכתב התביעה נאמר כי התובע הגיע למקום המיועד, החנה את המשאית ובאמצעות מלגזה שבבעלות הנתבעת 1 החל להעמיס את הכונן אל פנים המשאית.

לאחר מכן ביקש התובע להמשיך בפעולת העמסת הכוננים שנותרו והרימם באמצעות המלגזה. תוך כדי הכנסת הכוננים למשאית, פגעו הם, ככל הנראה, בכונן הראשון אשר החל לזוע ונחת במלוא משקלו על התובע כאשר הוא מוחץ אותו תחתיו.

בכתב תביעה זה נאמר כי התאונה ארעה על ידי נכס אשר לנתבעת 1 היתה שליטה מלאה עליו; כי התאונה  ארעה על ידי חפץ מסוכן בשליטת הנתבעת 1 ולחלופין נטען כי התאונה הינה תולדה של רשלנות או הפרת חובות חקוקות על ידי הנתבעת.

כתב תביעה זה הוגש ביום 19.2.01.

לאחר מכן הוגש כתב תביעה מתוקן שבו הוספה הנתבעת 2. בכתב תביעה זה נאמר כי הנתבעת 2 ביטחה את המלגזה אשר היתה מעורבת בתאונה.

בנוסף לעילות התביעה אשר הופנו כנגד הנתבעת 1, כפי שהיה גם בכתב התביעה המקורי, טען התובע לחלופין כי מדובר בתאונה שהינה בגדר תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"א-1975 (להלן: " חוק הפיצויים") ולכן על הנתבעים 1-2 לפצות את התובע ביחד ולחוד בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

בכתב ההגנה אשר הוגש על ידי הנתבעת 1 ביום 29.8.01, נטען כי התאונה הינה תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים. לכן, מכוח ייחוד העילה דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להידחות.

לשם הזהירות העלתה הנתבעת 1 בכתב ההגנה טענות באשר למחדליו של התובע בעת ביצוע העבודה.

אין ספק כי בשלב זה התייחסה טענת הנתבעת 1 להיותה של התאונה תאונת דרכים בקשר עם המלגזה.

ביום 25.9.01 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעות 1-2, כאשר נאמר בו במפורש כי ייצוג הנתבעת 1 לעניין כתב הגנה זה, הינו ככל שהדבר מתייחס לטענה שמדובר בתאונת דרכים.

נטען כי האירוע הנטען בכתב התביעה, המוכחש לכשלעצמו, ארע בעת העמסת כונני תקשורת, כלומר בעת פריקה וטעינה וכי אין לראות באירוע בגדר המונח "תאונת דרכים". לכן, יש לדחות את התביעה כלפי הנתבעות ככל שהדבר מתייחס לטענה כי מדובר בתאונת דרכים.

בישיבת קדם משפט אשר התקיימה ביום 8.4.02, כאשר הנתבעת 1 יוצגה בנפרד לצורך דיון לפי פקודת הנזיקין והנתבעות  1-2 יוצגו יחד לצורך דיון לפי הפלת"ד, הודיעו ב"כ הצדדים יש לדעתם צורך בפיצול הדיון לשם קביעה בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים, אם לאו.

בישיבת קדם משפט מיום 2.7.02 נקבע כי הדיון יפוצל כאשר קודם כל יוכרעו נסיבות האירוע, האם היה אירוע ואיזה אירוע זה היה .

2.      ביום 29.2.04 ביקשה ב"כ התובע לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את מבטחת המשאית כנתבעת נוספת.

הנתבעים הסכימו לכך והודיעו כי אין בכוונתם להגיש כתבי הגנה מתוקנים.

במסגרת אותו דיון ביקש ב"כ הנתבעת 2 לציין, כי טענתה של הנתבעת 2 היא שאין מדובר בתאונת דרכים וכי לחלופין, אם אכן מדובר בתאונת דרכים, המעורבות היא של מבטחת המשאית ממנה נפלו הכוננים.

נקבע כי כתב התביעה המתוקן יוגש תוך 15 יום.