החלטה בתיק א 12843/07 - פסקדין

תיק זה היה נקבע לדיון מלכתחילה ביום 28.05.07 ונדחה ליום 17.10.07, בהסכמת הצדדים.  בין לבין,  ניתנה האפשרות להכריע בשלל הבקשות המקדמיות שהוגשו לעיוני בתיק זה. אבחן אותן אחת לאחת לפי סדר הגשתן.

לשם הנוחיות יכונו התובעים/נתבעים שכנגד בשם:" התובעים" ואילו הנתבעת/ התובעת שכנגד תכונה לשם הנוחיות בשם:" הנתבעת".

בש"א 157654/07:

זוהי בקשת הנתבעת, לחייב את התובעים בערובה להוצאות המשפט.

ביהמ"ש התבקש, לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להוצאות המשפט.

בקצירת האומר יאמר, כי המבקשת טענה שכתב התביעה כולו הינו "עורבא פרח", וכי מי שגרם נזקים אדירים למבקשת/נתבעת הם דווקא התובעים.

לדידה,  התובעים הקדימו להגיש את התביעה הנוכחית, משום שידעו כי כתב התביעה נגדם "בדרך", ולכן הגישו תביעה חסרת יסוד זו.

במישור הכספי, טענה המבקשת כי התובעים אינם בעלי יכולת כלכלית.

מצבה הכלכלי של התובעת 1 הוא קשה לכאורה.

בכרטסת הנהח"ש שלה  רשום סכום חובה נכבד של 314,343 ש"ח. כמו כן, לתובעת 1 אין כל נכסים מהם ניתן להיפרע. 

אשר למצבו של התובע 2 - נערכה בעניינו חקירה כלכלית שהוצגה כנספח ב' לבקשה, וממנה עלה  לכאורה, כי אין לו כל נכסים מהם ניתן להיפרע.

אשר על כן, סבורה המבקשת כי הוכחו שני יסודות חיוב התובעים בהפקדת ערובה,  והם עותרים  לסעד זה.

התובעים, מצדם,  הגיבו בטענה כי התביעה מוצדקת, וכי אין מקום לחייבם בהפקדת ערובה. עוניים של התובעים, כשלעצמו, אינו  עילה להטלת ערובה להוצאות.

את התחקיר שהגישה הנתבעת הם מגדירים כתחקיר "שרלטני".

לטענתה, התובע  2 וזוגתו שניהם עובדים. הם אומנם אינם בעלי נכסי נדל"ן, אולם מעבר לכך, אין לומר כי יכולתם הכלכלית מעוטה.

יצוין כי התובעת  1  היא חברה ישראלית והתובע  2 הוא אזרח ותושב ישראל.

שניים הם התנאים  הנחוצים לצורך הכרעה בסוגייה זו של ערובה להוצאות:

א.         סיכויי התביעה.

ב.         חסרון כיס של התובע.