החלטה בתיק א 1175/04 - פסקדין
|
א בית המשפט המחוזי נצרת |
1175-04
23.11.2006 |
|
בפני : יצחק כהן - סגן נשיא |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יוסף לוי |
: 1. מדינת ישראל משרד הבריאות מחוז צפון 2. שירותי בריאות כללית 3. הסתדרות מדיצינית הדסה |
| החלטה | |
בהמשך לדיון דהיום, וטענות הצדדים הניצים באשר לשאלות שהופנו למומחה והודעת המומחה ככזו אני קובע באשר לשאלות ההבהרה כמבואר להלן:
1. תקנה 134(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת:
מיום מינויו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת.
(ב) חוות הדעת תוגש במספר עתקים שיורה בית המשפט או הרשם ובית המשפט ימציא
אותם לבעלי הדין.
(ג)
בעל דין רשאי לבקש בכתב, באמצעות בית המשפט, הבהרות מהמומחה על חוות
דעתו.
סעיף 26 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") מוסיף בהקשר זה, כדלקמן:
עובד הציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות
על כך.
(ב) נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מומחה או רופא או עובד הציבור
בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש
את הוצאות החקירה.
(כל עוד לא נאמר אחרת, ההדגשות שלי- י.כ.)
2. בענייננו, הפנתה ב"כ התובע אל המומחה שמונה מטעם בימ"ש, 45 שאלות (כאשר לחלקן אף תתי-סעיפים), ואילו נתבעות 2-3 מצדן מתנגדות לחלק מהשאלות, כל אחת מסיבותיה היא.
בטרם אפנה לבחינה פרטנית של כל אחת מהשאלות שמבקשות הנתבעות לפסול, אציג את קביעות בתי המשפט השונים, בסוגיה זו של הפניית שאלות הבהרה למומחה.
הדרך המרכזית להבהרת מהותן של שאלות הבהרה הינה תוך עמידה על ההבדלים בין שאלות מסוג זה לבין שאלות המוצגות למומחה במסגרת חקירתו.
בעניין ע"א 107/88 כהן נ' לאף, פ"ד מד(1) 857, ע' 862, עמד ביהמ"ש העליון על אבחנה זו בין שאלות הבהרה לבין חקירת המומחה, בקובעו:
"העיקר בעיניי הוא, שאין טעם ענייני לראות ב'שאלות הבהרה' למומחה שלב מוקדם הכרחי לרשות לחקירת המומחה. 'שאלות הבהרה' כשמן כן הן:נ הן מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחזות הדעת (-כך במקור- י.כ.) . כך, למשל, אם מומחה קובע דרגת נכות באחוז מסוים, ללא שיציין או יפרט מה הפגם שמצא אצל הנבדק - יש מקום לבקשו שיבהר, על סמך מה קבע מה שקבע; ובדומה לזה קביעות שבחוות הדעת שמבקשים להבהירן, וניתן לעשות כן על-ידי שאלות המופנות בכתב אל המומחה .
'חקירה' של המומחה, לעומת זאת, מיועדת לחקרו גם, למשל, על מידת האובייקטיביות שלו או על קשריו עם מי מהצדדים. היא מיועדת גם להוכחת חוסר מיומנותו או מהימנותו וכן להצגת עובדות לפניו וחקירתו בעניינים אחרים, אשר אינם בגדר הבהרה לחוות-דעתו."
עוד על מהותן של שאלות ההבהרה המופנות למומחה ועל האבחנה בינן לבין חקירה, ניתן למצוא בפסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בירושלים, בעניין ת.א. (י-ם) 939/94 עודה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, טרם פורסם:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|