א
בית משפט השלום חיפה
|
11203-05
04/04/2006
|
בפני השופט:
ש. לבנוני
|
| - נגד - |
התובע:
חסאדייה אנשראח
עו"ד אחסאן כנעאן
|
הנתבע:
1. מועצה מקומית פרדיס
2. מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה
עו"ד יגאל שגיא
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
|
| החלטה |
1. במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה הייתה התובעת בעלים של משפחתון בפרדיס. כעולה מכתב התביעה יזמה גב' רולא פרחאן, אחראית ורכזת משפחתונים במועצה המקומית פרדיס, ביקורות על פעילות המשפחתון האמור וזאת חרף העובדה שגב' פרחאן הייתה נגועה בניגוד אינטרסים לנוכח סכסוך אישי-משפחתי בינה לבין התובעת. חרף כל אלו, כך המשך טענת התובעת, פועלה של גב' פרחאן גרם להוצאת צו סגירה נגד המשפחתון. כתוצאה מכך נגרמו לה נזקים שנאמדו בסכום של 80,000 ש"ח. לנוכח זאת הוגשה תובענתה האזרחית הן נגד המועצה המקומית פרדיס, היא הנתבעת 1, והן נגד מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה, היא הנתבעת 2.
2. הנתבעות התגוננו בפני התביעה ואף טענו, לגוף העניין, כי אכן תיפקודה הלקוי של התובעת הצדיק את סגירת המשפחתון, והיא אף סגרה אותו ביוזמתה משהתייאשה לנהל אותו בדרך נאותה. נשוא החלטתי היא טענתן המקדמית של הנתבעות שבית משפט זה נעדר סמכות עניינית להידרש לתובענה ויש להפנותה לכב' בית המשפט לעניינים מינהליים. לעניין זה הונחו בפניי טיעונים בכתב של ב"כ הצדדים. שקלתי חומר הטענות והחלטתי להעדיף את טיעונה של התובעת. לטעמי לבית משפט זה יש סמכות עניינית להידרש לתובענה.
3. הנתבעות סומכות טיעונן על הוראת סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים התש"ס - 2000,
המקנה לו סמכות לדון בעתירה נגד החלטה של רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה או בתובענה מינהלית. לשיטתן של הנתבעות עיקר התובענה נעוץ בשאלת תקינות ההחלטה המינהלית שניתנה בעניין סגירת המשפחתון. זו הסוגיה העיקרית הניצבת בפניי.
"התביעה שבנדון תקום ותיפול לפי ההכרעה בשאלת חוקיות וטיב ההחלטה המינהלית שניתנה בעניין סגירת המשפחתון. על כן ברור למדי כי עיקרה של התביעה לעיל הינו תקיפת החלטה מינהלית ו/או דרך קבלת ההחלטה המינהלית לעיל, ובכך הסמכות הייחודית, הן לפי החקיקה ולפי הפסיקה... לביהמ"ש לעניינים מינהליים" (סעיף 13 לטיעוני ב"כ הנתבעת 2).
4. הנתבעות שוגות בכך. התובענה שבפניי היא תובענה כספית. אכן, על מנת להידרש לבירורה שומה עליי להידרש לסוגיות מתחום המשפט המינהלי ואולם זאת בגדר סמכותו הנגררת של בית המשפט בהתאם לסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 המורה כי אם
"הובא עניין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור העניין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו עניין אף אם העניין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר".
ועל אותה דרך הורה אותנו כב' השופט (כתוארו אז) ש. לוין ב-רע"א 483/88
מפעלים פטרוכימיים בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס והבלו, פ"ד מד(3) 812. במקרה שם נדונה תובענה להחזר מס קניה אף למתן פסק דין הצהרתי המכיר בזכות התובעת להחזר מס קניה בעתיד. אף שם קבע תחילה בית המשפט המחוזי כי לנוכח העובדה שעסקינן בתקיפת פועלה של הרשות המינהלית יש לנתב התיק לבית המשפט הגבוה לצדק, טרם כונן בית המשפט לעניינים מינהליים. כב' השופט לוין הטעים כי
"כאשר מוגשת תובענה כספית, נקבעת הסמכות לפי הסכום, תהא אשר תהא העילה, ואין נפקא מינא, אם נושא הסכסוך נוגע לעניין שהיה מצוי בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר, אילו נתבע בגינו סעד המתייחס במישרין לאותו עניין... ואין נפקא מינא לדינא, אם עילתה של התובענה נולדה בתחום המשפט המינהלי, שגם במקרה כזה אין מדובר אלא ב'תביעה אזרחית' שהסמכות לדון בה נקבעת לפי סכום התביעה, ומי שתובע כסף אין לומר עליו שתביעתו היא 'כיסוי' לדבר אחר" (עמ' 815). לכן,
"רשאי בית המשפט האזרחי להעניק לפלוני סעד כספי בגין מעשה עוולה שבוצע על ידי רשות ציבורית באי שימוש נאות בשיקול הדעת שהוקנה לה על פי החוק" (עמ' 816).
5. הנתבעת 2 סומכת טיעונה על פסק דין קצר של כב' השופט מצא (כתוארו אז) בבג"ץ 7168/02
כפיר בן אדאבה נ' עיריית רחובות, תק-על 2002 (3), 504. ברי שאין הנדון שם דומה לראיה. העתירה ההיא הוגשה לביטולם של שני דוחות חניה. משמע, לא הונחה תובענה כספית כבנדוננו. ברי כאשר הסעד היה לביטולם של דוחות חניה, ולכך בלבד, נתונה הייתה הסמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים.
אף בנדוננו כך. ב"כ התובעת מודה כי אילו היה עותר לביטולה של החלטת הרשות המינהלית, ולכך בלבד, ברי כי בית המשפט לעניינים מינהליים היה בעל הסמכות הייחודית להידרש לעתירה זו. אך הוא אינו עותר לביטולה של החלטת הרשות המינהלית אלא עותר לפיצויים ככל שייקבע שהחלטת הרשות המינהלית הייתה נגועה בפגמים שבהם דן המשפט המינהלי. סוגיה זו, כמבואר, נתונה לסמכותו הנגררת של בית משפט זה.
6. הנני דוחה, איפוא, טענת הנתבעות לעניין הסמכות העניינית. הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות הבקשה בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו לב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו.
7.
הנני מזמן ישיבת קדם משפט ליום 17/5/06 שעה 12:10.
8.
המזכירות תמציא העתק מהחלטתי לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.
ניתנה היום ו' בניסן, תשס"ו (4 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.
הקלדנית: ליזו לוינשטיין
