החלטה בתיק א 1060/06

1.                  כללי

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת ייחוד העילה לפי חוק הנזיקין  האזרחיים (אחרית המדינה), התשי"ב-1952 ולחילופין מחמת התיישנותה.

2.                  העובדות הדרושות לענין

2.1       המשיב יליד 1973 וכבן 26 בעת הגשת התביעה, אובחן כבר בילדותו כסובל מבעיות רפואיות שונות.

2.2       אבחון ראשוני לתופעות מהן סבל המשיב בילדותו בא לידי ביטוי בחוו"ד של פרופ' גדות מיום 9.11.87, עת שהמשיב היה כבן 5, ולפיו הוא סובל מבעית התפתחות מולדות, בעיית קואורדינציה, אם כי יש לו יכולות הבנה ותפיסה כנראה מעל הממוצע. פרופ' גדות סבר כי המשיב סובלMinimal Brain Dysfunction Hyperkinesis.

2.3       המשיב טופל, בהתאם להמלצת פרופ' גדות, בטיפול תרופתי, כאשר בהמשך קיבל טיפול פסיכיאטרי ונוירולוגי.

אתמקד בתקופת חייו של המשיב הרלבנטים לתביעה ולבקשה:

3.                  שרות צבאי

3.1       ביום 19.4.91 גוייס המשיב לשרות סדיר בצה"ל, ובמסגרת הבדיקות הרפואיות נמצא כסובל מבעיות נפשיות, ליקוי ראיה קל וכן מדלקת קרום המוח בילדותו.

3.2       במסגרת השירות התעלף המשיב 4 פעמים וזאת בפרק זמן של כחודשיים; לטענתו, חרף האמור לא נעשה לו בירור נוירולוגי והוא לא הופנה לבדיקות נדרשות כמיפוי C.T ועוד.

4.                  התקופה לאחר השחרור מצה"ל

4.1       במהלך השנים מאז שחרורו בשנת 1994 ועד שנת 1999, חלה התדרדרות במצב המשיב, אשר החל לסבול מכאבי ראש חמורים, עלפון, גרירת איברים ועוד. במקביל התגלו תופעות שלא היו קודם, כגון אובדן כושר ריכוז, פגיעה בזכרון לטווח קצר, התקשות במשימות פשוטות ועוד.

לעמדת המשיב לא עלה בידו להיקלט בשוק העבודה ואף לא במסגרת לימודית נוכח המגבלות כמתוארות לעיל.

המשיב הפך תלוי יותר ויותר בבני משפחתו, כאשר נטען שנצרך לעזרתם אף בפעולות יום יומיות פשוטות, עד שהפך להיות תלוי באופן מוחלט בהוריו.

4.2             נוכח ההחמרה במצב המשיב, נערכה לו ביום 18.1.99 בדיקת מיפוי ראש C.T ולפיה אובחן כסובל מ "הידרוצופולוס", שמשמעו נוזל מצטבר בתוך המוח (להלן: "המחלה"). משמעות המחלה הינה אי ניקוז של נוזל המקיף את מערכת העצבים המרכזית במוח הגורם לציסטה ההולכת וגדלה והגורמת לנזק מוחי בלתי הפיך. על כל האמור, כך נטען, נודע למשיב רק לאחר בדיקת המיפוי.

בעולם הרפואי, התופעה מוכרת ובדרך כלל פותרים אותה על ידי התקנת צינור דלף אשר מנקז את הנוזל לחלל הבטן;

4.3             המשיב נותח בבית חולים דנה ביום 16.2.99 במהלכו הותקן צינור הדלף המנקז את הנוזל מחדרי המוח אל חלל הבטן. הניתוח הצליח אך נטען כי נגרם למשיב נזק בלתי הפיך. הוא הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כמוגבל מלא באופן תפקודי ומצוי במסגרת טיפולית במוסד של עמותת ניצן.

4.4             המשיב טוען כי אינו מסוגל לעבוד, תלוי בזולת וזאת אף לשם ביצוע פעולות יום יומיות ומגבלתו התפקודית מגיעה ל- 100%.

5.         עילת התביעה