1. המבקש, יליד 1974, נפגע בתאונת דרכים ביום 23.2.2004, עת רכב על קטנוע. ביום 24.3.2005 הוגשה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.
2. ביום 31.8.2005, מינה כב' הרשם גלדשטין לאור הסכמת הצדדים את פרופ' גנאל כמומחה בתחום האורטופדיה ואת פרופ' מלמד כמומחה בתחום הנוירולוגיה, על מנת שיחוו דעתם בשאלת הנכות הרפואית שנותרה למבקש בעקבות התאונה וכן בצורך במינויים של מומחים רפואיים נוספים.
פרופ' גנאל קבע בחוות דעתו כי למבקש נותרו 10% נכות צמיתה בתחום האורטופדיה, בגין נזק חלקי לעצב האקסילרי מימין. לדעתו, אין מקום להורות על מינוי מומחים רפואיים נוספים.
פרופ' מלמד קבע בחוות דעתו כי על אף ההטבה במצבו של המבקש, נותרו אצלו ליקויים נוירולוגיים שרידיים ונקבעה לו נכות נוירולוגית צמיתה בשיעור של 89.12%. בנוסף, לאור תלונות המבקש וממצאי בדיקתו, המליץ פרופ' מלמד כי המבקש ייבדק על ידי מומחה בתחום הא.א.ג, בשל הירידה בשמיעה באוזן ימין.
3. עתה, מבוקש מבית המשפט להורות על מינוי מומחים רפואיים נוספים בתחומי הא.א.ג, פסיכיאטריה ושיקום הן לאור חוות דעת המוחים הרפואיים והן בעקבות המסמכים הרפואיים המצביעים על פגיעות נוספות.
בתחום הפסיכיאטרי - טוען המבקש כי אובחן כסובל מפגיעה נפשית ופסיכיאטרית, לרבות מהפרעת חרדה ודכאון, זאת בהסתמך על המסמכים מבית לוינשטיין. עיון במסמכים מגלה כי המבקש היה מטופל במחלקה הפיסיכאטרית בבית לוינשטיין, לרבות טיפול תרופתי. המבקש מפנה לחוות דעתו של פרופ' מלמד שקבע כי המבקש סובל מהפרעות וגנטיביות , לרבות פגיעה בזכרון ובריכוז, ואף נקבעו לו אחוזי נכות צמיתה.
בתחום הא.א.ג - במהלך האישפוז בבית לוינשטיין אובחן המבקש כסובל מירידה בשמיעה בשתי אוזניו, עם דגש על אוזן ימין, כפי שעולה גם ממסמכים רפואיים שהוגשו ואשר לטענת המבקש, מוכיחים על רצף טיפולי ועל הפגיעה בשמיעה, כפי שעולה גם מחוות דעתו של פרופ' מלמד.
בתחום השיקום - המבקש טוען כי נגרמה לו פגיעה רב תחומית ורב מערכתית, הבאה לידי ביטוי בחוות דעת המומחים ובעובדה כי הוא נדרש לעזרה בביצוע פעולות יום יומיות, גם לאור העובדה שהוא סובל מפגיעות קוגנטיביות ונפשיות המשפיעות על אופן תיפקודו. על כן, נולד הצורך בהערכה כוללת של מגבלותיו הגופניות וצרכיו השיקומיים, כמו גם התאמת דיור, עזרים שיקומיים וניידות.
4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, פרופ' גנאל קבע בחוות דעתו כי אין מקום להורות על מינוי מומחים נוספים למעט המומחה בתחום הנוירולוגיה. בהתייחס לחוות דעתו של פרופ' מלמד טוענת המשיבה, כי במסגרת אחוזי הנכות שנקבעו למבקש, התייחס המומחה להיבטים הנפשיים של הפגיעה, ואף כימת אותם לאחוזי נכות, כך שהם באו לידי ביטוי, ומינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, עשוי ליצור מצב אנומאלי של כפילות מיותרת. עוד ציינה המשיבה כי פרופ' מלמד לא המליץ על מינוי מומחה רפואי בתחום הנפשי.
לחילופין, מציעה המשיבה להפנות שאלת הבהרה לפרופ' מלמד, שיקבע האם מעבר להתייחסותו למצבו הנפשי של המבקש, יש מקום להורות על מינוי רפואי בתחום הפסיכיאטרי.
5. באשר למינוי מומחה בתחום הא.א.ג, משאירה המשיבה את המינוי לשיקול דעתו של בית המשפט.
לגבי מינוי מומחה תחום השיקום, מתנגדת המשיבה למינוי בטענה שמדובר במינוי שטרם זמנו, מה גם שבקשה כזו נדונה והוכרעה בעבר.
6. כל בקשה למינוי מומחה נבחנת לגופה. בית המשפט בוחן אם אומנם דרוש מינויו של מומחה, זאת באמצעות בדיקת כל המסמכים הרפואיים המצורפים. אין מקלים ראש במינוי מומחים רפואיים, על אחת כמה וכמה כשמדובר במבקש שהיה מעורב בתאונת דרכים, שכן על פי חוק, אין לו כל אפשרות להוכיח עניין שברפואה, אלא על ידי מומחה שימונה על ידי בית המשפט. דחיית בקשה למינוי מומחה עלולה לחסום את דרכו של המבקש מלהוכיח נזקיו. (ראה לעניין זה דברי כב' השופט אור בבר"ע 1338/90,
שיק נ' מטלון
, פ"ד מד (2) 216).
7. מהמסמכים הרפואיים שמונחים לפני ניכרת פגיעה בשמיעתו של המבקש שאובחן כסובל מירידה בשמיעה; טעם זה מצטרף לטעמים נוספים להעתרות לבקשה למינוי מומחה בתחום א.א.ג. אשר הושארה על ידי המשיב לשיקול דעת בית המשפט ובכלל זה כי גם המומחה, פרופ' מלמד המליץ בחוות דעתו כי המבקש יבדק על ידי מומחה בתחום האמור.
מכל הטעמים האמורים החלטתי למנות את ד"ר הימלפרב כמומחה מטעם בית המשפט.
8. על אף שפרופ' מלמד התייחס בחוות דעתו למצבו הנפשי של המבקש, אזי מן המסמכים הרפואיים שצורפו הן לכתב התביעה והן לבקשות למינוי מומחים עולה כי התובע נדרש לטיפול פסיכיאטרי, לרבות לקיחת תרופות פסיכיאטריות. בנסיבות אלה יש מקום להיזקק לחוות דעת של מומחה רפואי בתחום זה לפי שקיימת תשתית ראייתית שמהווה ראשית ראיה, זאת על מנת שיחווה דעתו באשר לשאלה אם נותרה למבקש נכות בתחום זה.
לאור זאת הנני מורה על מינויו של פרופ' חנן מוניץ, כמומחה בתחום הפסיכיאטרי.
9. באשר למינוי מומחה רפואי בתחום השיקום, אזי לטעמי טרם בשל ההליך להורות על מינויו של מומחה בתחום זה, בין היתר, גם לאור חוות הדעת הרפואיות המונחות לפתחו של בית המשפט בשלב זה.
10. הצדדים יפנו למומחים שמונו בהקדם על מנת לתאם למבקש מועד לבדיקה תוך 30 יום ממתן החלטה זו.