סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
38335-03-14
23/12/2014
|
בפני הנשיאה:
השופטת דיתה פרוז'ינין
|
- נגד - |
התובע:
מנחם נפתלי עו"ד נעמי לנדאו עו"ד נאוה פינצ'וק אלכסנדר
|
הנתבעים:
1. משרד ראש הממשלה 2. עזרא סיידוף סמנכ"ל נכסים ומבצעים משרד רה"מ 3. בנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל
עו"ד כוכבית נצח דולב
|
החלטה |
1. התובע, שהיה אב בית במעון ראש הממשלה, הגיש תביעה לתשלום פיצוי בין היתר בגין העסקה פוגענית, ובשל הפרת הבטחה מינהלית כי יקבל מעמד של עובד מדינה .
ביום 9.7.14 התקיים דיון מוקדם ולאחריו ניתנה החלטה על הגשת תצהירים. התובע הגיש תצהיר מטעמו ביום 30.10.14 והתיק נקבע להוכחות ליום 8.1.15. שני הצדדים הגישו בקשות לגילוי מסמכים ספיציפיים, והתובע הגיש גם בקשה לזימון עדים ולקבלת הוראות דיוניות. בקשות אלה הינן מושא החלטה זו.
2. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) קובעת כך:
" (א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות" (ההדגשה הוספה- ד.פ.).
תקנה זו מטילה חובה על שני הצדדים להליך המשפטי לגלות את המסמכים המצויים בידיהם, כדי "להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו 'בקלפים גלויים'" (עע (ארצי) 22749/09/10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נגד טלי אורן בלזר, ניתן ביום 27/01/2011; להלן - פרשת טבע). עם זאת, החובה הינה לגלות רק מסמכים הרלבנטיים להליך. לצורך מתן מענה לשאלה אלו מסמכים רלבנטיים להליך נקבע מבחן כפול:
"המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול – ראשית האם קיימת 'זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי' (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של 'דיון יעיל' בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) – לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07; להלן – עניין אבנצ'יק; ע"ע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון, מיום 7.5.2006)".
אף אם יתברר כי המסמכים המבוקשים רלבנטיים להליך אין די בכך. יש לבחון את הרלבנטיות של המסמכים אל מול קיומם של אינטרסים אחרים, ובמיוחד כאלה של צדדים שלישיים, שאינם צד להליך, והמצדיקים את מניעת הגילוי או צמצומו, ונקבעו אמות המידה לפיהן יש לאזן בין זכותו של תובע לקבל מסמכים שיסייעו לו בהוכחת תביעתו לבין הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך (עע (ארצי) 28222/05/10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נגד יהודה פלצ'י, ניתן ביום 21.09.2010).
לאורן של הלכות אלה ייבחנו הבקשות שלפני.
3. הבקשה לגילוי מסמכים ולמסירת פרטים
המדינה מבקשת לקבל לידיה פרטים ביחס למסמכים שהוגשו וכן את המסמכים המפורטים להלן:
א. השלמת פרטים בנוגע לתמלול ההקלטה שצורף כנספח ב' לכתב התביעה, וכן את ההקלטה במלואה;
ב. כל הקלטה, הסרטה או צילום שיש בידי התובע;
ג. רשימת של 29 עובדים שעזבו את מעון ראש הממשלה (להלן - המעון), כפי שטוען התובע (סעיף 37 לתצהירו, סעיף 39 לכתב התביעה);
ד. העתק מחוזי שכירת דירה במודיעין ובעפולה, קבלה על ביצוע הובלה מעפולה למודיעין ובחזרה, העתק תלושי השכר של אשת התובע וכן העתקי תלוש השכר של התובע מהמועד בו סיים את העבודה במעון ועד עתה וכן תלושי שכרו בתקופה הרלבנטית לתביעה.