אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בעניין מעצרם של נאשמים ביידויי אבנים לעבר חיילי צה"ל

החלטה בעניין מעצרם של נאשמים ביידויי אבנים לעבר חיילי צה"ל

תאריך פרסום : 22/04/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים באזור יהודה והשומרון
2189-08,2190-08,2191-08,2192-08,2193-08
08/04/2008
בפני השופט:
סא"ל יורם חניאל

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן שלומי שניידר
הנתבע:
1. מוחמד גמיל מוחמד עמאר ת"ז 914105598
2. אמל עומר מוחמד הרשה ת"ז 913505988
3. גמיל ע"א רחים גמיל חסיב ת"ז 858837909
4. נהאד אחמד נמר הרשה ת"ז 852330910
5. אחמד מוחמד אחמד עמאר ת"ז 852502327

עו"ד אחמד אלמלאק
עו"ד וויסאם אגברייה
החלטה

במהלך פעילות צבאית בכפר קפין, בתאריך 25.3.08, נחשף כוח צה"ל למטר זריקות אבנים, אשר הביא למעצר חשודים רבים. בנסיבות אלו, משהוגשו כתבי אישום ומשהורה בימ"ש קמא על שחרורם בתנאים של כל המשיבים שלפניי, הזדרזה התביעה הצבאית לתמוך בבקשתה שמלכתחילה, ולהורות על מעצר המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. 

כאמור נעצר כל אחד מהמשיבים, כשהוא מיידה אבנים לעבר כוחות הביטחון אשר סיירו בסמוך למקום מגוריו. בימ"ש קמא קבע באופן חד משמעי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית וכי אין לקבל את עמדת הסנגוריה בדבר כרסום בחומר הראיות. בכל הנוגע לעילת המעצר, קבע בימ"ש קמא כי מדובר במשיבים בעלי עבר נקי, אשר להם הסתבכות ראשונה, וכי לא נגרם כל נזק ממשי מזריקת האבנים. עוד קבע ביהמ"ש כי אין כל ראיה לפגיעה כלשהי באדם או ברכוש. לפיכך, החליט ביהמ"ש להורות על שחרור המשיבים בתנאים, תוך הפקדת ערובה כספית גבוהה והבטחה, כי לא ינקטו עוד באלימות וכי יתייצבו לכל דיון בעניינם.

בערר שבפני הדגישה התביעה הצבאית את חומרת העבירה ואגב כך הבהירה את מעורבותו של כל אחד ואחד מהמשיבים. אמנם כתב האישום נוקט בלשון כללית כי " ...יידה הנאשם אבנים לעבר כוחות הביטחון עת ערכו סיור במקום." אולם, התשתית הראייתית אשר לפנינו מצליחה לחשוף טפח נוסף על המפורט בכתב האישום. לטפח זה מכוון התובע הצבאי בדבריו, כי משיב מס' 1 נתפס כשהוא זורק מגג של בניין אבני שפה לעבר ג'יפים, ואילו המשיבים 4 ו-5 נתפסו כשהם זורקים אבנים מגג של בניין. לדעתו של התובע, יידוי אבנים בנסיבות אלה מסוכן מיידוי אבנים רגיל.

מאידך, טוענת הסנגוריה כי התביעה הצבאית העצימה את מימדי האירוע שלא לצורך, ובמיוחד טעם יש בטענתה לנוכח נסיבותיו האישיות של כל אחד ואחד מהמשיבים. אלו אינם בעלי עבר וכישלונם זה עומד לעצמו. זה קטין ואחר חולה מסוכן, זה בעל מום וזה בא ממשפחה נורמטיבית אשר לא ניתן לאפיין את בניה כמסוכנים. 

לאחר עיון בחומר הראייתי, ולאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים כדבעי, השתכנעתי כי כאן המקום לשוב ולהדגיש את חומרת מעשיהם של המשיבים. הגם כי ניתן להתרשם מהחלטת בימ"ש קמא בדבר הקולא שיש לייחס לזורקי האבנים לעבר כלי רכב צה"ליים, דומני כי לא אוכל להסכים להשוואה זו, ולקולא אשר יוחסה למעשיהם.

יחד עם זאת, והגם כי ההלכה שנקבעה בבימ"ש צבאי לערעורים מחייבת מעצר עד תום ההליכים למי שערב עצמו ביידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון, הלכה היא כי כל מקרה ומקרה לגופו וכל תיק נושא את נסיבותיו האישיות. אשר על כן, ולאחר ששמעתי את דברי המשיבים באופן בלתי אמצעי, הגעתי למסקנה כי ראוי לתת משקל לכל הנסיבות שנשמעו, ולאזן אגב כך את האינטרסים השונים באופן שיביא לידי ביטוי הן את הנסיבות לקולא והן את הנסיבות לחומרה באופן מידתי.

בנסיבות אלה החלטתי להורות על שחרורם של המשיבים 2 ו-3. לגביהם ומעבר לנסיבות הכלליות אותם ציינה הסנגוריה וביהמ"ש דלמטה, סבורני כי יש מקום להתחשב במצבו הרפואי הירוד של משיב מס' 2, ומאידך יש להתחשב בגילו הצעיר במיוחד של משיב מס' 3, וככל שנוגעים הדברים לשאר המשיבים, דומני כי עוצמת המסוכנות הכרוכה בהתנהגותם כלפי כוחות הביטחון, אינם מאפשרת את שחרורם ויש בה כדי לבטא את מסוכנותם. אין ספק כי בנסיבות הקיימות אופי העבירה המדוברת על רקע האירוע כולו, מחייב את מעצרם של אלו כדי להבטיח את השגת תכלית האינטרס הציבורי בסוגיה זו.


לנוכח כל האמור לעיל, אני מבטל את החלטת בימ"ש קמא ותחתיה אני קובע כדלהלן:

משיב מס' 1 - ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

משיב מס' 2 - יוכל להשתחרר בכל עת ורק לאחר שיפקיד ערובה כספית במזומן בסך 10,000 ש"ח. כמו כן, יהיה עליו להשיג ערבות צד ג' על סך זהה. למעלה מן הצורך לציין, כי יהיה על משיב זה להתייצב לכל הדיונים שיתקיימו בעניינו בביהמ"ש.

משיב מס' 3 - יוכל להשתחרר בכל עת בתנאים שקבע בימ"ש קמא.

משיב מס' 4 - ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

משיב מס' 5 - ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, 8 באפריל 2008, ג' בניסן התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.


שופט

רמ"שית: גו

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ