החלטה בעניין מבחני מיון לתלמידות החינוך הממלכתי דתי במעבר לחטיבת הביניים

1.       בקשת מדרשת ה' לבנות (המשיבה 1) להימחק מן העתירה, מתקבלת.

אכן, אין מקום לעמדה עצמאית של מדרשת ה' באשר איננה אישיות משפטית, כשאר בתי הספר בעיר, וממילא כפופה מדרשת ה' להוראותיהם של מנח"י ומשרד החינוך.

2.       תמול שלשום הוגשו בקשות להצטרף לעתירה כעותרות על ידי ארגון ההורים הארצי למערכת החינוך בישראל, ועל ידי הל"ה למען החינוך בשכונות ועיירות הפיתוח. לגבי הראשונה, הובעה התנגדות הן על ידי ארגון ההורים למערכת החינוך בירושלים, והן על ידי משרד החינוך. לגבי השנייה, הובעה התנגדות על ידי הורי תלמידות בית ספר ממלכתי דתי אפרתה.

גבי דידי, השיקול המכריע הוא, שבקשת ההצטרפות הוגשה סמוך מאוד למועד הדיון, הגם שהעתירה תלויה ועומדת מזה מספר חודשים. באופן הזה אין אפשרות מעשית להערך מבחינת תשובות המשיבים לעתירה, ובכלל, להצטרפות האמורה. אין בכך כדי לנקוט עמדה לגבי חשיבותן של המבקשות הללו, מה גם שמעיון בכתבי הטענות עולה, כי ממילא מרבית טענותיהן הועלו ממילא בפני בית המשפט במסגרת עתירה זו.

ניתנה היום י' בניסן, תשס"ח (15 באפריל 2008) במעמד הצדדים.

פסק דין

1.       עתירה מינהלית ובה בקשה ליתן צו על תנאי ולהורות למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטלו מבחני הכניסה לכיתות ז' במסלול מדרשת ה' לבנות בחטיבת הביניים א.ד. רוטשילד בירושלים, כמו גם מבחני מיון לחטיבות ביניים אחרות, ומדוע לא יימנעו מעריכת מבחני מיון וראיונות לתלמידות כיתות ו' בחינוך הממלכתי דתי בירושלים, כתנאי לקבלה בחטיבות הביניים, ו/או מבדיקה ומשימוש בתוצאות מבחנים מסוג זה, אם וככל שכבר התקיימו.

2.       עוד מבוקש בעתירה להורות למשיבות ליתן טעם מדוע לא תבוטל המדיניות החדשה של מנח"י, לפיה מעבר תלמידות בחינוך הממלכתי דתי מכיתה ו' לחטיבות הביניים יותנה בביצוע מבחן מיון ו/או ראיון קבלה.

3.       בעת הזאת, ערב חג הפסח, כשכל תלמידות כיתות ו' בחינוך הממלכתי דתי בירושלים אינן יודעות באיזה בית ספר ילמדו בשנה הבאה, אין מקום להאריך בדברים. זו שעה לקצר, וליתן החלטה על מנת להתיר את הספקות. אסתפק אפוא בהפניה לפרוטוקול הדיון ולהחלטה מיום 26.2.08, בבקשה למתן צו ביניים, לעתירה, ולתשובות לעתירה, שם פירטו ב"כ הצדדים היטב את הרקע העובדתי ואת הרקע המשפטי הצריך לעתירה זו.

4.       אחרי ששמעתי את דברי ב"כ הצדדים, בדיון בבקשה לסעד הביניים, ובדיון היום, כמפורט בפרוטוקול לעיל, ולאחר שנתתי דעתי על טענות ב"כ הצדדים בעתירה ובתשובות, באתי לכלל דעה כדלקמן:

א.       שיטת ה"חיטוב" אינה נקייה מקשיים, וכמוה גם תכנית היישום החדשה של מנח"י שלפיה יאוחדו אזורי הרישום.

ב.       בין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלה האם תכנית היישום החדשה של מנח"י, ממלאת אחר חוזרי מנכ"ל משרד החינוך, או שהיא עומדת בניגוד לאמור בהם. לעניין זה, "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", ועמדתו של משרד החינוך בתשובה לעתירה, כמוה כהסכמה הלכה למעשה של מנכ"ל משרד החינוך, במה שנוגע לשנה הנוכחית, גם אם אישורו זה של מנכ"ל משרד החינוך ניתן בדיעבד ולא מלכתחילה.

ד.       צודקות העותרות בטענתן, כי התכנית החדשה אינה מתיישבת עם הוראת תקנה 7 לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי"ט - 1959. שינוי או ביטול אזורי רישום צריך להיעשות באישור מנכ"ל משרד החינוך. בעניין זה היפנתה ב"כ העותרות להוראות תקנות 7 (א) ו- (ב) לתקנות הנ"ל. במענה לטענה זו, טוענת מנח"י כי השינוי נעשה בתאום ועל דעת משרד החינוך. אכן, למקרא נספחים שצורפו לכתבי הטענות, בכלל זה דברים מאת מנהל מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך, בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, ומסמכים אחרים, עולה כי דרך ארוכה צעדו יחדיו אנשי המקצוע של מנח"י ביחד עם אנשי המקצוע של משרד החינוך. משרד החינוך מודה במקצת, מכיר בכך שנעשתה מלאכה משמעותית משותפת למשרד החינוך ולמנח"י, אך טוען שהפעולות לא הגיעו לסוף הדרך וכי לא ניתן אישור משרד החינוך כדין.

ה.       במישור הפורמלי, אכן, כאמור, צודקות העותרות. אישור מלכתחילה כנדרש בתקנה 7 הנ"ל, לא ניתן. זו תקלה, פגם של אי-חוקיות. עם זאת, מקובלנו, על-פי הלכה הפסוקה, כי לא כל פגם תוצאתו בטלות. הבטלות הנה בטלות יחסית ועלינו לאזן בין חומרתה, לבין הנזק הצפוי. בהתחשב בכך שאין עוררין על הפעילות המשותפת הנמרצת והארוכה, המקצועית, של משרד החינוך ביחד עם מנח"י, בהתחשב עם דבריו המפורשים של מנהל מינהל החינוך בוועדת הכנסת, דומני כי הפגם שנפל, עם כל חומרתו, הריהו בר תיקון, כפי שצויין גם בתשובת משרד החינוך לעתירה. לעניין זה כמובן יש לייחס משקל לא מבוטל לנזק שצפוי להיגרם מביטול השיבוץ לבתי הספר לשנת הלימודים תשס"ט, קרי, בוקה מבוקה ומבולקה, בחינות נוספות, חוסר ודאות, עלויות וכיוצא באלה מרעין בישין לגבי מספר לא מבוטל של תלמידות. מן הטעמים הללו נתן משרד החינוך את אישורו לביצוע המבחנים שנעשו על-פי תוכנית היישום החדשה של מנח"י, אם גם, כאמור, בדיעבד.

ו.       במסגרת השיקולים בנושא הבטלות היחסית בעקבות הפגם שנפל בעניין דנן, הבאתי גם בחשבון את העובדה כי בעתירתן הביעו העותרות הסתייגות משמעותית גם משיטת החיטוב הנוהגת כיום. אין ניתן לתקן עוול בעוול אחר. אין הצדקה ליתן את מלוא המשקל לפגם החוקי   שנפל, על מנת לחזור לשיטה, שגם בה כמסתבר יש פגמים לא מעטים. אין הצדקה גם לקבל בחטף דרך שלישית שהציעו ב"כ העותרות היום, היות ולפחות במישור הפורמלי הצעתן נגועה בלא פחות פגמים מן הדרך שבה נקטה מנח"י ושאותה תקפו העותרות בעתירתן.

במאזן הכולל, משנעשו המבחנים, משנעשתה עבודת הכנה מאומצת, משנמצאים אנו כאמור בערב חג הפסח, דומני שתוצאה של בטלות תהיה חמורה, ויהיה בה משום פגיעה בהיקף ניכר וכלפי תלמידות רבות.

ז.       למסקנתי האמורה הגעתי גם בעקבות הודעתה של מנח"י בתשובתה, ודברים דומים ותקיפים בתשובתו של משרד החינוך, ולפיהם מוסכם על הכל כי החל משנת הלימודים תש"ע ואילך לא ייערכו מבחני מיון ולא ייעשה שינוי באזורי הרישום, אלא על-פי אישור כדין מאת משרד החינוך. יתר על כן, מנח"י הודיעה כי לשיטתה, לאור הצלחת הפיילוט השנה, תתאפשר קבלת התלמידות לבתי הספר בשנים הבאות ללא צורך במבחנים. מכל מקום, כשלעצמי, גם אם יהיה צורך במבחנים, ברור כי עליהם להיעשות אך ורק באישור משרד החינוך כדין.

ח.      התוצאה הנה אפוא, כי בשנת הלימודים הקרובה ישובצו התלמידות בהתאם לרצונן ובהתאם לתוצאות הבחינות שנעשו.