החלטה בעניין טענת חוסר סמכות עניינית בתביעה לסעדים הצהרתיים ורכושיים שהוגשה ע"י האישה, בשל כריכת הנ"ל בתביעת גירושין

1. המשיבה הגישה ב- 07.01.98 לבימ"ש זה תביעה למזונות אישה וילדים וב- 14.01.98
תביעה לסעדים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג - 1974, צווי
עשה/שמירת זכויות וסעדים הצהרתיים בענייני רכוש.

המבקש הגיש שתי בקשות למחיקה/דחיה על הסף של התובענות מחמת חוסר סמכות עניינית,
וזאת מחמת שבית הדין הרבני קנה סמכות לדון בענין, שכן המבקש הגיש שם תביעות מתאימות
כבר ב- 02.12.97.

2. ביום 4.5.98 הודיע ב"כ המבקש על מחיקת הכקשה לדחיית תביעת מזונות האשה והילדים.
בהודעה מיום 7.5.98 הבהיר ב"כ המבקש שהודעתו מיום 4.5.98 מתייחסת לתביעת המזונות.
ב"כ המבקש הוסיף שהבקשה לדחיית התביעה המתייחסת לרכוש הצדדים אינה מתייחסת לסעדים
עפ"י סעיף 11 לחוק יחסי ממון אלא רק לסעדים ההצהרתיים והרכושיים.

3. לאור האמור ההכרעה שבפני היא לענין טענות חוסר סמכות עניינית בתביעה לסעדים
הצהרתיים ורכושיים שהוגשה על ידי המשיבה.

4. עפ"י הבקשה:

א. המבקש הגיש תביעת גירושין לביה"ד הרבני בה כרך את ענייני הרכוש של הצדדים וזאת
טרם הגישה המשיבה תביעתה לבימ"ש זה.

ב. הכריכה היתה כנה ואמיתית. מטרת התביעה שהוגשה לביה"ד היתה והינה להתגרש
מהמשיבה.

ג. מטרת המבקש היתה שביה"ד יכריע בכל המחלוקות שבין הצדדים.