החלטה בעניין חוק האומנה

בהליך זה מובא לפני בית המשפט עניינה של הקטינה, ילידת 27.7.14.

הקטינה בהיותה כבת שישה חודשים ביום יחד עם שני אחיה, הוכרזה כ"קטינה נזקקת", והוצאה ממשמורת המשיבים, בשל חוסר מסוגלות הורים לגדל את הקטינה, אשר ממשיכה להתקיים גם היום.

מאז הוארכו, מעת לעת, צווי הנזקקות בעניינה של הקטינה, בהסכמת הצדדים והאפוטרופא לדין.

החל מחודש אפריל 2016, מצויה הקטינה במשמורת דודתה, (להלן: ,אם האומנה") ובעלה (להלן: "אב האומנה"). (להלן: "בני הזוג"), במסגרת אומנה זמנית.

אין חולק, כי שהותה של הקטינה בבית דודתה מיטיב עימה וכי כל צרכיה, הפיזיים והרגשיים, נענים ע"י בני הזוג והמשפחה המורחבת המעורבת כל העת בטיפול בה ובגידולה.

בהמשך לאמור, המשפחה הופנתה ע"י עו"ס לחוק הנוער לעמותת אדנ"מ, בכדי לבחון התאמתה לשמש כמשפחת אומנה קבועה לקטינה. בסופו של הליך, הודע לבני הזוג, כי בקשתם לקבלת רישיון אומנה קבוע נדחתה, וזאת אך בשל קיומו של רישום פלילי בעברו של אב האומנה, ולאור הוראת סעיף 24(ב) לחוק אומנת ילדים, תשע"ו 2016 (להלן – "חוק האומנה"), אשר נכנס לתוקפו בחודש דצמבר 2016. ראוי לציין, כי להתרשמות גורמי הטיפול, הקטינה אינה נמצאת בסכנה, ולכן הומלץ על סיום הדרגתי של האומנה.

כעת, נדרש בית המשפט להכריע בבקשת עו"ס לחוק הנוער להעביר את הקטינה מבית אם האומנה למשפחת אומנה קבועה אחרת.

בדיון האחרון, שהתקיים בנובמבר 2018 , הסכימו הצדדים והאפוטרופא לדין להאריך את צו הנזקקות וצו ההוצאה ממשמורת, למשך שנה נוספת.

הצדדים חלוקים באשר לתחולת חוק האומנה על עניינה של הקטינה, וככל שתיקבע תחולה, כאמור, על השלכותיה בעניין המשך השמתה. הסוגיות המרכזיות אשר הועלו ע"י הצדדים הינן כדלקמן:

• תחולת חוק האומנה על המקרה שלפניי והשאלה האם לחוק תחולה רטרואקטיבית.

• משמעות העדר פנייה של המשיבים לוועדת הערר בבקשה לאישור אומנה חריג, לפי סעיף 67 לחוק האומנה.

• קיומו או העדרו של שיקול דעת בית המשפט בבחינת הוראות סעיף 24(ב) לחוק האומנה.

   

  רקע עובדתי בקצרה:

  כאמור, הקטינה הוכרזה כ"קטינה נזקקת" בצירוף צו השגחה, בחודש דצמבר 2014, (על ידי כבוד השופט צבי שרצקי), למשך שנה. דהיינו, עד לדצמבר 2015.

  במהלך דצמבר 2015 הוגשה בקשת עו"ס לחוק נוער להארכת הצו, לאחר שהמשיבים הסכימו לבקשה. לפיכך, הצו הוארך על פי החלטת כבוד הנשיאה השופטת גלית מור ויגוצקי.