החלטה בעניין הארכת מועד לתיקון פסק דין בשאלת סכום קנסות חניה

הצגת המחלוקת והשתלשלות הדברים

1.         בתובענה שהגישו המבקשים ביקשו המבקשים שורה של סעדים הצהרתיים, על פיהם יוכרז כי המשיבה איננה יכולה עוד לפעול כנגדם בהליכי גבייה בקשר לדו"חות חניה שהוציאה להם.

            בתובענה פורטו כל קנסת החניה המתייחסים לכל אחד מהמבקשים (להלן-קנסות התובענה).

            המשיבה התנגדה לסעדים המבוקשים.

            תשובתה של המשיבה התייחסה לכלל קנסות התובענה בהקשר לכל מבקש תוך הפניה לנספח אחד ובנוסף לכך פירטה המשיבה בכתב תשובתה קנסות חניה נוספים התלויים ועומדים כנגד כל אחד מהמבקשים (להלן- הקנסות הנוספים), תוך הפניה לנספח שני.

2.         תוך כדי דיון נתנו הצדדים את הסכמתם להצעת בית המשפט, בזו הלשון:

            " בית המשפט מציע לצדדים:

המבקשים יוותרו על כל טענותיהם בנוגע לדוחות נשוא התובענה המשותפת ויודו בחובות המקוריים.

בכפוף לכך יוסמך ביהמ"ש להפעיל את שיקול דעתו בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט וללא הנמקה על סמך כל החומר שבפניו לקבוע הנחה שבין 35% ל- 50% על גובה החובות המעודכנים, ובהתאם לכך לקבוע מה הוא הסכום שיהיה חייב לשלם כל אחד מהמבקשים למשיבה, ובלבד שלא יפסק סכום שמתחת לסכומי החוב המקוריים. גם קביעת ההנחה תיעשה תוך שנלקח בחשבון ההפרש שבין הסכום המקורי לסכום המעודכן.

ב"כ המבקשים יוכלו להגיש כתב תמציתי שיפרט גם נסיבות אישיות נוספות שניתן להתחשב בהן לצורך קביעת ההנחה.

ב"כ המשיבה יהיה רשאי להגיב על אותו כתב."

3.         בהתאם לכך, הצדדים הגישו את טיעוניהם.

            בכתב טענותיהם פירטו המבקשים את הקנסות המתייחסים לכל אחד מהמבקשים כולל הקנסות הנוספים, תוך הפניה לכל אחד מהנספחים שצורפו לכתב התשובה (בהתייחס לכל מבקש), וסיכמו בשני טורים את הסכום המעודכן (הנושא תוספות פיגורים) ואת סכום המקור (לכל אחד מהמבקשים, כאמור).

            המשיבה בכתב טיעוניה לא התייחסה לסכומי הקנסות שנזכרו בכתב הטיעונים של המבקשים.

            בפסק הדין שנתתי ביום 8.1.08 קבעתי מהו הסכום שעל כל אחד מהמבקשים לשלם למשיבה (להלן- פסק הדין).

4.         לאחר מתן פסק הדין התעוררה מחלוקת בין הצדדים בשאלה: האם הסכומים שנפסקו בפסק הדין, בהתייחס לכל אחד מהמבקשים, כוללים גם את חובותיהם למשיבים בקנסות הנוספים (כטענת המבקשים), או שמא הסכומים בפסק הדין מתייחסים לקנסות התובענה בלבד (כטענת המשיבה) ?

            מחלוקת זו התבררה לאחר שהמשיבה המשיכה בהליכי גבייה כנגד המבקשים בהקשר לקנסות הנוספים.

5.         בעקבות מחלוקת זו הגישו המבקשים ביום 15.4.08 בקשה זו להבהרת פסק הדין, באופן שיבהיר כי פסק הדין מתייחס גם לקנסות הנוספים.

            המשיבה טענה, כי הבהרת פסק הדין יכולה להיעשות רק בעקבות פניית              ראש ההוצאה לפועל לפי סעיף 12 ל חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק ההוצאה לפועל), ובלעדיה אין סמכות לבית המשפט להבהיר את פסק דינו.

            המבקשים בתשובתם לתגובת המשיבה טענו, כי כל מטרת בקשתם היא להימנע מנקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגדם, אך למעשה הסכימו לטענת המשיבה. לכן ביקשו לחילופין, כי בית המשפט יתקן את פסק דינו לפי סעיף 81 ל חוק בית המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), באופן שיובהר כי הוא מתייחס גם לקנסות הנוספים.