אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה ביחס לאכיפת הסדרי ביקור בין אב לילדיו הקטינים

החלטה ביחס לאכיפת הסדרי ביקור בין אב לילדיו הקטינים

תאריך פרסום : 10/10/2016 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה חיפה
3524-09-11
29/08/2016
בפני סגנית נשיא :
שושנה ברגר

- נגד -
התובעת:
א' י' א'
עו"ד גדי אפריאט
הנתבע:
ב' א'
עו"ד שמשון הלר
החלטה
 

מבוא דיוני: 

 

  1. החלטה זו נוגעת לאכיפת הסדרי ביקור בין אב לילדיו הקטינים, והפתרונות האפשריים במצב שנוצר.

 

  1. נסיבות המקרה שבפניי מורכבות וקשות.

 

  1. לצורך הצגת התמונה בכללותה, אפרט להלן את השתלשלות ההליכים המשפטיים שבפניי למן תחילתם, השתלשלות אשר הובילה למתן החלטתי זו.

 

רקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים:

 

  1. מדובר בצדדים, מר ב' א' (להלן: "האב") והגב' א' א' (להלן: "האם") אשר נישאו זל"ז ביום ...., ומנישואיהם נולדו 3 הקטינים:

 

  • א' פ', יליד .... (בחודש ספטמבר הקרוב ימלאו לו 10 שנים).
  • א' נ' יליד .... (בחודש ספטמבר הקרוב ימלאו לו 8 שנים).
  • א' ת' ילידת .... (בחודש אוקטובר הקרוב ימלאו לה 6 שנים).

 

להלן ייקראו: "הקטינים".

 

  1. בחודש 3/11 עזבה האם את בית המגורים של הצדדים ב.... ועברה להתגורר בבית הוריה ב..... בתחילה, למן עזיבת האם את הבית ועד חודש 9/11 התקיימו הסדרי ראיה בין האב לקטינים בבית הוריה של האם אחת לשבוע למשך מספר שעות בהסכמה, ואולם בעקבות עימות מילולי בין הצדדים, אמה של האם דרשה מהאב לעזוב את הבית וכך הופסקו הביקורים (ראו: בעמ' 2 לתסקיר עו"ס מיום 15.5.12).

 

  1. ביום 15.2.12 הוגש דיווח יח"ס, ממנו עלה כי הצדדים הסכימו שהאב יפגוש את הקטינים בשלב הראשון במרכז הקשר. בעקבות התערבות עו"ס, החל האב לפגוש את הילדים במרכז הקשר ב..... מיום 25.3.12 אחת לשבוע למשך כשעה ומחצה. בתחילה, הוסכם כי האם תהא נוכחת במפגשים, ואולם בהמשך כאשר התבקשה האם לאפשר את המפגשים ללא נוכחותה, בכדי לאפשר לאב לבנות קשר עם כל שלושת הקטינים, סירבה לכך האם בכל תוקף.

 

  1. בשל סירובה של האם לשתף פעולה עם מרכז הקשר, הופסקו המפגשים בין האב לקטינים מיום ה-6.5.12 (ראו: תסקיר עו"ס מיום 15.5.12 בעמ' 3). 

 

  1. בהחלטתי מיום 28.5.12 אימצתי את המלצות תסקיר עו"ס מיום 15.5.12 והוריתי לאם לשתף פעולה עם צוות מרכז הקשר ולהישמע לכללים ולהוראות של צוות המרכז וזאת על מנת לאפשר חידוש הקשר בין האב לבין הקטינים בכל ההקדם האפשרי. עוד הפניתי את הצדדים לטיפול וקבלת הדרכה הורית על פי הנחיות עו"ס (פסקה 1 להחלטתי).

 

  1. בתסקיר עו"ס מיום 24.6.12 הבהירה עו"ס כי האם ממשיכה להתנות את שיתוף הפעולה שלה עם מרכז הקשר ואת נכונותה לאפשר מפגשים בין האב לקטינים במרכז הקשר רק בנוכחותה, זאת חרף הסברים מפורטים מצד העו"ס בעניין. בשל כך, ביום 3.7.12 ניתנה החלטתי, במסגרתה הוריתי לאם להישמע להנחיות עו"ס ומרכז הקשר. האם הוזהרה  כי ככל שלא תעשה כן, לא יהסס בית המשפט להטיל עליה חיוב בהוצאות, לרבות קנס לטובת אוצר המדינה.

 

  1. תסקיר עו"ס מיום 22.7.12 המשיך להציג את אותה תמונה עגומה, לפיה האם איננה משתפת פעולה עם הגורמים המטפלים, עו"ס ומרכז הקשר.

 

  1. בהחלטתי מיום 2.8.12 שבתי והתרתי באם, בפעם האחרונה כי עליה להישמע להנחיות עו"ס, וככל שלא תעשה כן, לא יהיה מנוס מהטלת סנקציה כספית. 

 

  1. למצער, עדכון עו"ס מיום 26.8.12 הציג כי המצב, למצער, לא השתנה והאב הוסיף שלא לפגוש  את הקטינים בשל התנהלות האם (מחודש 5/12). העו"ס עדכנה את בית המשפט כי האם הודיעה לה חד משמעית שאינה מתכוונת לשנות את עמדתה ואינה מסכימה להשאיר את הקטינים עם האב במהלך המפגשים במרכז הקשר ללא נוכחותה. העו"ס ציינה בעדכונה (בעמ' 2 בפסקה הראשונה), כדלקמן:

 

"...אני בתפקיד פקידת סעד מגלה אוזלת יד לנוכח המצב הקיים והמבוי הסתום שנוצר עקב המשך התנגדותה של האם להישמע להוראות מרכז הקשר ובכלל, דבר שפוגע בילדים ובזכותו של האב להיפגש ולראות את הילדים"...

 

  1. משכך, ומאחר והאם לא הפנימה את חשיבות הקשר בין האב לקטינים ואת הנזקים הנפשיים שנגרמים להם בשל הנתק מאביהם, בהחלטתי מיום 11.10.12 הוריתי לעו"ס לקבוע לאלתר מפגשים בין האב לקטינים במרכז הקשר, וקבעתי כי בגין כל מפגש שלא יתקיים בשל סירובה של האם להישמע להנחיות מרכז הקשר, האם תחויב בהוצאות האב בסך 250 ₪ לכל מפגש ובסך נוסף של 250 ₪ לטובת אוצר המדינה בגין כל מפגש.

 

  1. תסקיר מיום 4.11.12 התריע על מצב של ניכור הורי, סרבנות קשר ופגיעה בהתפתחותם התקינה של הקטינים בהווה ובעתיד נוכח התנגדותה של האם לכל פתרון מוצע, חוסר שיתוף הפעולה שלה והזמן הממושך בו לא התקיימו מפגשים בין האב לילדיו.

 

  1. לאחר הדיון שהתקיים ביום 20.12.12, הוריתי בהחלטתי מיום 23.12.12 כי הסדרי הראיה יתקיימו במשך 6 שבועות אחת לשבוע בבית האם, כאשר האם לא תהיה נוכחת במפגשים. הובהר כי ההצעה הינה בגדר פתרון זמני בלבד.

 

  1. בהחלטתי מיום 3.7.13, בהמשך לדיון שהתקיים בפניי ביום 2.6.13, אימצתי את המלצות עו"ס בתסקירה מיום 15.5.13 לפיהן האב ייפגש עם הקטינים ב.... אחת לשבוע למשך מספר שעות באופן פתוח וללא פיקוח ונוכחות האם, וכן האב יחל בטיפול דיאדי עם הבן פ', והאם תקבל טיפול רגשי בהתמודדות עם משבר הגירושין והפחתת החששות שלה בעניין המפגשים עם האב.

 

  1. ביום 8.12.13 ניתנה החלטתי, בהמשך לתסקיר עו"ס מיום 5.11.13 ולתגובות הצדדים, במסגרתה הוריתי כי האב יפגוש עם הקטינים אחת לשבוע למשך מספר שעות במקום מגורי הקטינים.

 

  1. בהמשך, נראה היה כי הסדרי הביקורים מתקיימים כסדרם, ואולם עדכון עו"ס מיום 7.5.14 העלה כי בעקבות חזרתו של הבן פ' מביקור אצל אביו עם סימן אדום על צווארו, העבירה עו"ס לחוק הנוער דיווח למשטרה ונפתחה חקירה. האם סירבה לחדש את המפגשים בין האב לקטינים עד תום בדיקת המשטרה. האב הכחיש פגיעה כלשהי בקטינים.  

 

  1. ביום 1.7.14 הוריתי כי הסדרי הראיה בין האב לקטינים יתקיימו כפי המלצת עו"ס בתסקירה מיום 29.1.14 (לינה בסופי שבוע לסירוגין בבית האב, חלוקת החגים לסירוגין בין ההורים, הדרכה הורית לאב והפניית האם לטיפול והדרכה הורית).

 

  1. בפועל, כפי שעלה מתסקיר עו"ס מיום 13.8.14, לא התקיימו הסדרי ראיה בין האב לקטינים החל מיום 9.4.14,  בשל סירובה של האם למסור לאב את הקטינים בטענה שהיא חוששת שיפגע בהם ומאחר וחקירת המשטרה עדיין לא הסתיימה.

 

  1. בעדכון עו"ס מיום 16.9.14, ציינה הנ"ל  כי התרשמות המשטרה היא שמדובר בסכסוך על רקע גירושין וקיימת המלצה להפנות את המקרה לטיפול גורמי הרווחה. זאת ועוד, העו"ס ציינה כי האם מגלה התנגדות כלפיה ואינה מתנהלת על פי הוראותיה, ועל כן אין בידיה עו"ס כלים וכל אפשרות לקדם את נושא הסדרי הראיה בין האב לקטינים.

 

  1. ביום 26.2.15 התקיים דיון בפניי. בהמשך, בהחלטתי מיום 1.3.15 הוריתי לעו"ס למסור המלצותיה לעניין גורמים טיפוליים מתאימים לצורך חידוש הקשר בין האב לקטינים. ביום 9.3.15 הוגש תסקיר עו"ס, במסגרתו הומלץ על טיפול בתחנה לטיפול משפחתי ב..... ביום 18.3.15 נתתי תוקף של החלטה להמלצות עו"ס אלו והוריתי לצדדים לשתף פעולה בהליך הטיפולי.

 

  1. יצוין כי ביום 9.3.15 צירף האב מסמך מטעם משטרת ישראל מיום 25.2.15 לפיו התיק נגדו נסגר בהיעדר אשמה פלילית.

 

  1. עדכון עו"ס מיום 21.4.15 העלה שוב תמונת מצב מצערת, לפיה בעוד האב החל בטיפול בתחנה לטיפול משפחתי, העו"ס התרשמה כי "האם מטרפדת כל ניסיון לחדש את הקשר בין האב לילדים" וכן כי: "האב לא נפגש עם הילדים מזה כשנה, ככל שהזמן עובר הילדים מתרחקים מהאב וחידוש הקשר ביניהם הולך ונעשה קשה יותר".

 

  1. בהמשך לדיון שהתקיים בפניי ביום 27.4.15, לאחר שהוגשו עמדות הצדדים, ולאחר שנמסרו המידע והנתונים הנדרשים, ביום 7.5.15 מיניתי את המומחית שהוצעה על ידי האם, הגב' טליה גבעתי כמומחית מטעם בית המשפט בהתייחס לקטינים והגשת חוו"ד לעניין חידוש הקשר בינם לבין האב.

 

  1. לאחר שהוברר כי הגב' גבעתי עברה ניתוח בברך ונמצאת בחופשת מחלה, מיניתי, ביום 16.6.15, בהסכמת הצדדים, את הפסיכולוג, מר חיים פינקלמן כמומחה מטעם בית המשפט.  

 

  1. האב פנה אל המומחה והאחרון הודיע כי אין הוא רוצה לטפל בעניין כאשר ברקע ישנם מאבקים משפטיים (ראו סעיף 1 א' להודעה ובקשה מטעם האב מיום 29.6.15). משכך, מיניתי את מר דוד ניצן כמומחה מטעם בית המשפט.

 

  1. בדיון שהתקיים בפניי ביום 16.7.15, חזרה האם על התנגדותה למינויו של המומחה מר דוד ניצן. ביום 19.7.15 ניתנה החלטתי לפיה התבקשה המומחית המוצעת על ידי האם, הגב' גבעתי, להודיע נכונותה והתאמתה לטיפול בעניינם של הצדדים. ביום 23.7.15 לאחר שהאם צירפה את פרוטוקול הדיון בלשכת ההוצל"פ מיום 21.7.15, ממנה עלה כי האב מסכים למינויה של הגב' גבעתי, שבתי ומיניתי אותה כמומחית מטעם בית המשפט.

 

  1. ביום 9.9.15 הגישה המומחית דיווח ראשוני על התהליך הטיפולי. להערכתה המקצועית של המומחית: "לא תתרחש עבודה טיפולית בקשר בין האב לילדים כל עוד לא התקיימו ההמלצות הבאות:
  1. הילדים יגיעו לטיפול עם מלווה וללא האם, וישהו בחדר ללא נוכחות המלווה.
  2. מכיוון שיחלוף זמן רב עד שהילדים יהיו מוכנים לוותר על העוינות והיחס הדוחה כלפי האב יש צורך במפגשים של פעמיים בשבוע. אף כי המלצתי על כך להורים האם דחתה אפשרות זאת, עקב נסיבות כלכליות, והאב הסכים לכך.
  3. הדרכת הורים לשני ההורים

לאם- לעודד את הילדים לקשר עם האב, נפרדות, וראיית עולמם הפנימי של ילדיה וההשלכות על עולמם הרגשי לאור המצב.

לאב- בניית קשר עם הילדים תוך כדי נראות של צורכיהם ועולמם הרגשי עקב הקונפליקט, המאבק והמתח המתמשך בין ההורים אשר הילדים נחשפים אליו וההשלכות לגביהם".

 

  1. ביום 17.3.16 הגישה המומחית עדכון במסגרתו ביקשה להסיר את המינוי אשר ניתן לה. לדבריה, רוב ההמלצות שניתנו על ידה בדיווח הראשוני לא יושמו. הפגישות נערכו עד ליום 17.2.16 והופסקו ביוזמתה עקב חוסר התקדמות ושינוי בתהליך הטיפולי. המומחית תיארה בעדכון סרבנות קשר קשה מצד הקטינים. לדברי המומחית, הדרכה הורית לא התקיימה, עקב העלות הכלכלית אשר שני הצדדים לא יכלו לעמוד בה. לאור המפגשים המועטים, לא ניתן היה להגיע לעבודה טיפולית עם האם. המומחית ציינה כי: "המאבק המתמשך בין ההורים פוגע בשלומם הנפשי של הילדים". כמו כן, ציינה המומחית כי: "קשר עם ההורים הוא יסוד עליו מבוססת התפתחות רגשית וקוגניטיבית של ילדים. הילדים עומדים במרכז סכסוך בין ההורים ולהערכתי התפתחותם תיפגע והם יהיו נתונים לסיכון רגשי." לסיכום, המלצותיה של המומחית הנן כדלקמן:

"המלצות:

# טיפול רגשי לכל אחד מהילדים בכדי למנוע את הפיצול אשר חווים ולהוציאם ממעגל קונפליקט הנאמנות בו הם נמצאים.

# הסדרי ראיה קבועים, תחילה במרכז הקשר ללא נוכחות מתווכים!! למעט איש הטיפול ולאחר מכן הרחבת הסדרי הראיה לפעמיים בשבוע.

# הדרכת הורים רציפה".

 

  1. ביום 9.5.16 התקיים דיון בפניי. יוער כי האם נכנסה לאולם בית המשפט בסיומו של הדיון. לאחר הדיון, נדרשת אני למתן החלטה זו.

 

המסגרת הנורמטיבית:

 

  1. רבות נאמר ונכתב על כך שהורה הפוגם באיכות הקשר של הקטין עם ההורה האחר, פוגע למעשה בהתפתחות הקטין עליו הוא מופקד (ראו: תמ"ש (נצ') 25370-02-13 ש.ט. נ' ש.ט. [פורסם בנבו] (15.10.15), תמ"ש (קריות) 3589-02-11 פלוני נ' פלונית פורסם בנבו] (20.12.11)).

 

  1. יפים לענייננו הם דברי חברי, כב' השופט בן ציון גרינברגר בתמ"ש (י-ם) 11645/97 א’ מ’ נ' ל’ מ’ [פורסם בנבו] (3.3.06):

 

"במקרים שבהם ניתנת משמורתם של קטינים לאם, מקבלת האם לידיה לא רק הזכות לגדל את ילדיה במחיצתה, אלא גם החובה והאחריות לדאוג לקיום תקין של יחסי הילדים עם אביהם".

 

  1. ראו גם: דברי חברי, כב' השופט פאול שטרק בתמ"ש (ת"א) 20543-09 פלוני נ' אלמונית [פורסם בנבו] (17.4.12):

 

"חובת הורים פרודים לדאוג לקיום קשר עקבי, שורשי בין כל הורה והילדים... גם כאשר בני זוג נפרדים וכל צד פונה לדרכו שלו, עדיין קיימת החובה המוסרית וההורית של כל צד לשמור ו/או להבטיח את קיום הסדרי הראיה".

 

  1. "משכך, לא רק למען מראית המערכת, שומה עלינו לאכוף את סדרי הביקור, אלא ובעיקר שמירה על טובת הקטינים והגנה על שלומם". (ראו: דברי חברי, כב' השופט ניצן סילמן בתמ"ש (קריות) 3589-02-11 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (20.12.11).

 

  1. בסוגיה בה עסקינן כבר נאמר לא אחת כי "אכיפה יעילה הנה לב לבה של המערכת כמערכת, על מנת ליצור מורא מפני המערכת, ולסייע בהשלטת הנורמות שקבעה המערכת, לשמירת אימון הציבור בה"  וכן, כי קיימת חשיבות מיוחדת לסוגיית אכיפת סדרי ראיה "באשר קיומם של הסדרי ראיה הנו חלק בלתי נפרד מטובתם של קטינים, וטובה זו הנה ערך על של השיטה". בנוסף: "חשיבותו של הקשר בין המשמורן ובין ההורה שאינו משמורן, מצויה בלב לבה של בחינת טובתם של קטינים. הורה הפוגם באיכות הקשר, פוגם למעשה בהתפתחות הקטין עליו הוא מופקד. משכך, לא רק למען מראית המערכת, שומה עלינו לאכוף את סדרי הביקור, אלא ובעיקר שמירה על טובת הקטינים והגנה על שלומם". (ראו: תמ"ש (קריות) 3589-02-11 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (20.12.11) ותמ"ש (טב') 50531-12-12 האב נ' האם [פורסם בנבו] (24.3.13)).

 

  1. בתי המשפט למשפחה התמודדו לאורך השנים עם הסוגיה של אכיפת הסדרי ראיה באמצעות הטלת סנקציות כספיות עקב אי קיום סדרי ביקור בין מצד ההורה שעליו לבקר ובין מצד ההורה המשמורן אשר נדרש לאפשר הביקור (ראו: תמ"ש (טב') 50531-12-12 האב נ' האם [פורסם בנבו] (24.3.13), תמ"ש (קריות) 1090-02-09 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (14.11.10), בש"א (ת"א) 11610/02 ב' נ' א' [פורסם בנבו] (22.12.2002), בש"א (כ"ס) 5647/05 ע.ש. נ' ל.ק [פורסם בנבו] (13.2.06).

 

  1. כמו כן, במקרים מסוימים אף הועברה המשמרות לאב בנסיבות בהן האם שמה לה למטרה למחוק את דמותו של האב מחייהם של הילדים (ראו למשל: תמ"ש (ת"א) 44417-01-14 ק.מ.ל נ' י.פ. [לא פורסם] (18.02.2015), ופסה"ד מפי בית המשפט המחוזי המאשרו בעמ"ש (ת"א) 60592-03-15 ק' ל' נ' י' פ' [פורסם בנבו] (8.6.15).

 

  1. ראו גם: החלטתי בעניין אחר (תמ"ש (חי') 29790/03 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (19/10/10) במסגרתה נאלצתי להטיל סנקציה של מאסר על אב המונע סדרי ביקור מול סבים.

 

ומן הכלל אל הפרט:

 

  1. אין מחלוקת כי האב לא פגש בילדיו מזה תקופה ממושכת.

 

  1. במקרה דנן, התרשמתי כי האם כשלה בחובתה כהורה משמורן להבטיח קשר רצוף ושוטף בין הקטינים אשר במשמורתה לבין ההורה השני (ראו והשוו: תמ"ש (קריות) 1090-02-09 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (14.11.10)).

 

  1. בשל מצב הדברים החמור שנוצר במקרה דנן, אין מנוס מקביעה כי התנהלות האם פוגעת באפשרות להרחבת בסיס הקשר בין האב לקטינים, ולצערי ניסיון העבר מוכיח כי האם מתנגדת לכל שיתוף פעולה עם גורמי הרווחה, ואף התנהלה באופן המפר את החלטות בית המשפט, לא אחת.

 

  1. כאמור, כל המאמצים שנעשו לחידוש הקשר- לא נשאו פרי, ומוצו עד תום.

 

  1. משכך הם פני הדברים, סבורני כי הדרך שתהווה פתרון ראוי למצב במקרה שלפניי הנה שילוב בין שני הכלים (ראו: פסק דינה של חברתי, השופטת ש' גליק בתמ"ש (ת"א) תה"ס (ת"א) 17478-04-15 ת.ק נ' א.ק [פורסם בנבו] (28.3.16)): אכיפת טיפול ואכיפת סנקציה (אשר תבטיח את הטיפול) בדרך הבאה:

 

  • הנני מאמצת את המלצה מס' 1 בדיווח המומחית, הגב' טליה גבעתי, מיום 17.3.16, ומפנה את הקטינים לטיפול רגשי פרטני במכון XXX בת"א. האם תקבע באופן דחוף טיפול לכל אחד מהקטינים.

 

  • הנני מאמצת את המלצה מס' 3 בדיווח המומחית, הגב' טליה גבעתי, מיום 17.3.16, ומפנה את הצדדים להדרכה הורית במכון XXX בת"א. כל אחד מהצדדים יפנה ישירות למכון ויתאם מועד מוקדם ככל הניתן להדרכה הורית.

 

  • אני מחייבת כל אחד מההורים להשתתף בהדרכה ההורית, ומחייבת את הקטינים להשתתף בטיפולים הרגשיים, כפי שהללו ייקבעו על ידי מכון XXX. שכרו של המכון ישולם על ידי הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהתאם לדרישת המכון. עו"ס לסדרי דין, הגב' רוני גל רוזנט, תלווה את הצדדים והקטינים ואת הטיפולים ותדווח לבית המשפט עד ליום 1.10.16 דיווח ראשוני בו יפורטו התהליכים הטיפוליים לרבות זהות המטפלים, תכנית הטיפולים ועוד.

 

  • ב"כ הצדדים יגישו עדכון לבית המשפט עד ליום 1.10.16 במסגרתו יפרטו זהות המטפל והמועד (אחת לשבוע לכל הפחות) בו נערכים המפגשים הטיפוליים/הדרכת ההורים.

 

  • מכון XXX יגיש לבית המשפט דיווח ראשוני לעניין תכנית הטיפולים, זהות המטפלים, והתקדמות התהליך הטיפולי, וזאת עד ליום 1.10.16.

 

  • מכון XXX יגיש לבית המשפט דיווח אחת לחודש אודות התהליכים הטיפוליים של ההורים והילדים, השתתפות הצדדים, שיתוף הפעולה שלהם עם המכון, וחידוש הקשר בין האב לקטינים.

 

  • במידה ויתקבל דיווח ממכון XXXו/או מעו"ס ו/או מאחד הצדדים, ממנו יעלה כי אחד ההורים אינו משתף פעולה עם מכון XXX ו/או אינו משתתף בהדרכה הורית ו/או אחד הקטינים לא הגיע לטיפול רגשי, הדבר ייחשב כביזיון בית המשפט וההורה המפר יחויב בהוצאות לטובת הצד שכנגד בסך של 750 ₪ בגין כל טיפול/הדרכה הורית שלא התקיים (למעט כוח עליון), וכן יחויב במלוא עלות הטיפול הבא שיתקיים.

 

  • הצד השני (הנפגע מההפרה) רשאי להגיש החלטה זו ללשכת ההוצל"פ ודי יהיה בתצהיר מי מהצדדים בצירוף תצהיר מטעם גורם טיפולי חתומים כדין המעידים על כך שהדרכה הורית ו/או טיפול רגשי לקטינים לא התקיימו כדי להפעיל את הסנקציות הכספיות כמפורט לעיל. בנוגע לחיוב בגין מלוא עלות הטיפול הבא שיתקיים- יש לצרף ללשכת ההוצל"פ קבלה המעידה על התשלום.

 

  • בכל הנוגע להפרות העבר (טרם ניתנה החלטתי זו)- האמור לעיל יחול גם עליהן, קרי, די בתצהיר מי מהצדדים בצירוף תצהיר מטעם גורם טיפולי חתומים כדין המעידים על כך שמפגש ו/או טיפול לא התקיימו כדי להפעיל את הסנקציות הכספיות בהתאם להחלטותיי הקודמות במסגרת תיק ההוצל"פ.

 

  • בנוסף לכך, הנני ממנה לקטינים אפוטרופוס לדין. ראש הלשכה לסיוע משפטי- מחוז ת"א תקבע את זהות עוה"ד. הלשכה לסיוע משפטי מתבקשת למנות עו"ד מנוסה, בעל ניסיון רב ומוכח בסכסוכים קשים ומורכבים בין הורים כאשר ילדיהם הקטינים מצויים ב"קו האש", כבענייננו. האפוטרופוס לדין יגיש חוות דעתו בתוך 45 יום מיום המינוי. בחוו"ד יתייחס האפוטרופוס לדין הן למצב הקטינים, והן לפתרונות האפשריים במצב שנוצר למען חידוש הקשר בין האב לקטינים. בנוסף, האפוטרופוס לדין יתייחס לאפשרות העברת המשמורת בנסיבות הקיימות.

 

  • כמו כן, אני ממנה את ד"ר דניאל גוטליב כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה ייפגש עם הקטינים והצדדים ויערוך חוו"ד בהתייחס למצב הקטינים, תוך שימת דגש על סוגיות הניכור ההורי והאם מתקיימת הסתה מצד מי מההורים. כן יתייחס המומחה לפתרונות האפשריים במצב שנוצר למען חידוש הקשר בין האב לקטינים. בנוסף, ייתן המומחה המלצותיו ביחס למשמורת הקטינים תוך התייחסות לאפשרות העברת המשמורת בנסיבות הקיימות. בשלב זה, הצדדים יישאו בחלקים שווים בעלות המומחה, בכפוף לאמור להלן בנוגע להפרה. המומחה יזמן את הצדדים והקטינים למפגשים בכל הדחיפות האפשרית, לאור הנתק הממושך בין האב לקטינים, ויגיש חוו"ד בתוך 45 יום.

 

  • ב"כ הצדדים מתבקשים להבהיר ולהסביר את החלטתי זו לצדדים באופן שכל רכיבי ההחלטה והמסקנות המשפטיות העולות ממנה יהיו מובנים היטב.

 

  • לעניין תיקי המזונות והרכוש- חרף החלטתי מיום 24.2.16 הסיכומים טרם הוגשו. משכך, עו"ד אפריאט מתבקש להגיש סיכומיו תוך 30 יום מהיום ועו"ד הלר יגיש סיכומיו תוך 30 יום לאחר המצאת סיכומיו של עו"ד אפריאט.

 

יד. אני קובעת את התיק לת.פ ליום 10.10.16 וכן נקבע מועד לדיון ליום 2.1.17, בשעה  11.00.

 

טו. ניתן לפרסום בהשמטת כל פרט מזהה.

 

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים, לעו"ס, למומחה וללשכה לסיוע משפטי.

 

ניתנה היום,  כ"ה אב תשע"ו, 29 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.

 

                                                                

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ