החלטה בדבר העברת דיון בתביעה של חברת דיסני מתל אביב לחיפה

1. מונחת לפני בקשת הנתבעות למחיקת התובענה שהוגשה כנגדן על ידי התובעת ולחילופין להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט המוסמך, הוא בית משפט המחוזי בחיפה (להלן: "הבקשה").

2. התובעת, שהיא חברה זרה שמושבה בארצות הברית, הגישה תובענה למתן צו עשה, ולמתן חשבונות כנגד שלוש: המבקשות, וכנגד מדינת ישראל.

3. על פי הנטען בכתב התביעה, רשויות המכס בנמל חיפה הודיעו לתובעת כי תפסו משלוח של מתקנים מתנפחים הנושאים את דמויות שהן בבעלותה הבלעדית של התובעת ובסימני המסחר – הן מכוח זכויות יוצרים, והן סימני מסחר הרשומים ברחבי העולם, שיובאו לישראל על ידי המבקשות, ובכך הפרו הנתבעות את סימני המסחר של התובעת, את זכויות היוצרים, עוולו בגניבת עין וניסו לעשות עושר שלא במשפט על חשבון התובעת ועוד עוולות שונות, הכל כמפורט בכתב התביעה.

4. הסעדים העיקריים הנתבעים במסגרת התובענה מופנים הם נגד המבקשות, וביחס למדינת ישראל הרי כי שנתבע הוא שהמדינה תשמיד את המוצרים המזויפים וכי הוצאות אחסון המוצרים המזויפים, הפיקוח וההשמדה יחולו באופן בלעדי על ידי המבקשות.

5. על פי הנתבע בכתב התביעה הסמכות המקומית לבית משפט זה הוא "לאור מושבה של הנתבעת 3" [היא המדינה – ע.מ].

6. במסגרת הבקשה לסילוק שהוגשה כאמור, נטען שמקום מושב המבקשות הוא באזור חיפה ומקום מושב הנתבע 3, יחידת המכס הוא בחיפה, ולמעשה אין כל זיקה לבית משפט בתל אביב לדון בתובענה.

7. לשיטת התובעת, מאחר ואחת הנתבעות היא מדינת ישראל – הרי ניתן לתבוע את המדינה בכל בית משפט בארץ.

8. עיון בכתב התביעה, מלמד כי המחלוקת היא בין המבקשות לתובעת.

המדינה איננה צד נדרש במחלוקות ביניהם (ראו לעניין זה גם האמור בכתב ההגנה של המדינה).

אכן, המדינה, באמצעות יחידת המכס בחיפה, מעכבת את הטובין המפרים ואלה מאוחסנים אצלה, אולם מכאן ועד היותה בעלת דין נדרשת רחוקה הדרך. המחלוקת היא לגבי תשלום דמי האחסנה והעלויות הקשורות בקשר לפיקוח על ההשמדה.