החלטה בבקשת רשות ערעור של אם להשית על האב את חלקה במימון טיפול נתק האב עם בנותיהם על חשבון המזונות

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט יחזקאל אליהו, בתלה"מ 2641-12-19), מיום 21.6.20, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להורות כי חלקה במימון מחצית הטיפולים לחידוש הקשר בין הקטינות לאביהן המשיב ישולם ע"י המשיב ויקוזז מחוב המזונות שצבור נגד המשיב בתיק הוצל"פ  מזונות.

העובדות הצריכות לעניין

הצדדים בני זוג לשעבר, הורים לבת שנמצאת על סף בגירות (בחודש הבא ימלאו לה 18 שנים) ובת מתבגרת ילידת שנת 2005.

הצדדים התגרשו בשנת 2007. משמורת הקטינות נקבעה אצל המבקשת.

משנת 2014 קיים נתק בין המשיב לבנותיו.

התביעה המתבררת כיום לפני ביהמ"ש קמא היא תביעת המשיב "למתן הוראות וסעדים למניעת המשך ניכור הורי ולחידוש הקשר בין האב לבנותיו" (תלה"מ 2641-12-19).

בהתאם להחלטות בית המשפט קמא מהימים 9.12.19 (החלטת כב' השופט שני כשופט מוקד) ו-16.4.20 (החלטת כב' השופט יחזקאל אליהו, המותב הרגיל שדן בענייני משפחה) לצורך חידוש הקשר בין המשיב לקטינות מתקיימים מפגשים טיפוליים של שתי הקטינות, ביחד עם המשיב, באמצעות מכון פרטי (מרכז מפגשים), כשבמימון המפגשים חולקים הצדדים בחלקים שווים ביניהם.

ביום 18.5.20 עתרה המבקשת לפני ביהמ"ש קמא בבקשה להורות כי חלקה במימון מחצית כלל הטיפולים ישולם ע"י המשיב ויקוזז מחוב המזונות הצבור נגדו. המבקשת נימקה את החלטתה בכך שהעלות החודשית המצטברת בגין הטיפולים גבוהה ומצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לכלכל את עצמה ואת הקטינות לאור אי נשיאת המשיב במזונותיהן השוטפים בהווה ובחוב העבר הצבור .

לאחר קבלת תגובת המשיב לבקשה (ביום 8.6.20) ותשובה לתגובה מטעם המבקשת (ביום 16.6.20) דחה בית משפט קמא את הבקשה.

ביהמ"ש קמא נימק את החלטתו בנימוק העקרי ולפיו "נוכח חלקה של האב (צ"ל האם ש'ש') במצב שנוצר אף לא יהא זה נכון וראוי להשית הוצאות הטיפול במלואן על האב, גם לא בדרך של קיזוז מחוב ההוצל"פ ולביצוע חלקה של האם בתשלום על ידה יש משמעות בהיבט הערכי ובמסר שעל בית המשפט להעביר ומחויבותה להליך ולסיומו המהיר".