החלטה בבקשה לפיצוי בגין מעצר שווא

בפניי בקשה לפיצוי בגין מעצר שווא, לפי סעיף 38(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 [להלן: "חוק המעצרים"]. הבקשה הוגשה על ידי המבקש בתיק המעצר וכנלווית לו.

רקע הדברים והמעצר

המבקש והמתלוננת [להלן: "המתלוננת"] הם גרושים ולהם ילד משותף אותו המבקש פוגש במסגרת הסדר שהות המוסכם בין השניים. לפי ההסדר המבקש שוהה עם בנו בימי שני בשבוע, תוך שהוא לוקח את בנו מבית הספר ומחזיר אותו יום למחרת אל המסגרת הלימודית. הסדר זה כולל הוראות גם לגבי ימי השבוע האחרים והוא קיבל תוקף חוקי של בית הדין הרבני [להלן: "ההוראה החוקית"].

ביום 26.3.2019 [יום שלישי בשבוע] בוטלו הלימודים עקב מצב הביטחוני שהיה אותה עת, ומשכך המבקש לא הסיע את בנו אל המסגרת הלימודית והותירו בחזקתו. כעולה מדברי המתלוננת בתלונתה [הוגשה כנספח א' לבקשה] נוהל בין השניים שיח ודברים אודות אופן השבתו של בנם לחזקתה, אך המבקש לא פעל כאמור בסיכום ביניהם. עולה גם מחלוקת באשר למועד ואופן השבת הילד לחזקת המתלוננת. עוד טענה המתלוננת כי המבקש שלח לה מסרון בעל אופי מאיים לפיו "מחר אני יטפל בך יפה יפה במשחקים שלך".

באותו היום [בשעה 22:14] הוגשה תלונה על ידי המתלוננת. כרבע שעה לאחר מכן [סמוך לשעה 22:30] הגיע המבקש לתחנת משטרת באר שבע על פי הזמנה, עוכב לחקירה, נחקר על החשדות כלפיו והכחישן. לאחר מכן, בוצע לו שימוע על ידי הקצין הממונה [להלן: "השימוע"]. המבקש שטח בפניו מלוא טענותיו ביחס לחשדות כלפיו [על כך הצדדים לא חולקים], והקצין הממונה החליט להורות על מעצרו בהתאם לסמכותו לפי סעיף 29 בחוק המעצרים, והוא הובא למחרת לבית המשפט ביחד עם בקשה להארכת מעצר בחמישה ימים בגין חשד לעבירות של הפרת הוראה חוקית ואיומים [מ"י 62290-03-19].

למחרת, בשעה 08:30, הגישה ב"כ המבקש בקשה לפי סעיף 44(א) בחוק המעצרים לשחרר את המשיב [בש"ע 61853-03-19]. כעולה מהבקשה, המסמך נשלח למשרדי המשיבה באמצעות פקסימיליה, אך בשל תקלה המסמך לא התקבל וב"כ המבקש שלחה בשעה 10:03 צילום מהמסמך ליועמ"ש התחנה באמצעות תוכנת ה"וואטצאפ". כעשרים דקות לאחר מכן, הנ"ל הודיע לב"כ המבקש כי הוחלט לשחררו.

אין מחלוקת כי המבקש שוחרר בפועל רק בסביבות השעה 16:30, אולם בהחלט התעוררה מחלוקת באשר לסיבת העיכוב של שליחת האסמכתא לשחרור, וביתר דיוק – האם מקור התקלה הוא במכשיר הפקסימיליה של תחנת המשטרה או במכשיר הפקסימיליה של יחידת נחשון.

להשלמת התמונה, יצוין כי תיק החקירה נסגר ביום 28.4.2019 לפי עילת סגירה של "אין אשמה פלילית".

הבקשה ועילות התביעה

ביום 14.8.2019 הוגשה הבקשה דנן ובמסגרתה טען המבקש לפיצוי בשל מעצר שווא.

נטען בבקשה כי המבקש נעצר על ידי הקצין מעצר שווא ובניגוד לחוק. נטען כי לא הייתה קיימת עילת מעצר מבין אלו המנויות בסעיף 13 בחוק המעצרים ואף לא היה חשד לביצוע עבירה בת מעצר, נוכח שלא עולה מהמסמכים שהציגה המתלוננת במהלך עדותה כל חובה מצד המבקש לפעול כפי ציוויה. נטען, כי בניגוד לטענת המתלוננת, המבקש הוא שהשיב בסופו של יום את בנו לביתה ולא בן זוגה, וכי טענתה שקרית ומקוממת שנועדה להותיר רושם שגוי בפני המשטרה.