החלטה בבקשה למחיקת תביעות למזונות ובעניני רכוש

1.         בבקשות אלה מבקש המבקש כי התביעות למזונות ובעניני רכוש אותם הגישה התובעת ימחקו שכן הסמכות לדון בהן נתונה בידי בית הדין הרבני.

2.         המבקש צירף החלטת בית הדין הרבני מיום 2.4.08 לפיה "הסמכות לדון בתביעת הגירושין וכל הכרוך בה נתונה לבית הדין".

3.         בית הדין קבע בהחלטתו מיום 2.4.08 כי נימוקים להחלטה יצורפו בהקדם, ובו ביום

(2.4.08) העביר את הענין לקבלת חוות דעת היועץ המשפטי לבתי הדין "בנושא הסמכות, בענין סגירת תיק (באופן מינהלי) ועקב כך נפתחו תיקים בבימ"ש".

עוד מוסיף בית הדין "רצוי הוראות בענין והתיחסות באופן כללי, שיואיל לתת נימוקים משפטיים מדוע סגירת תיק באופן מינהלי אינה פוגעת בסמכות ביה"ד לדון בכל הכרוך בתביעה המקורית לגירושין, כאשר שבה התביעה ועולה וביה"ד פותח התיק שוב או שנפתח תיק חדש".

4.         עיון בכתב תביעת הגירושין מעלה כי התביעה כללית וסתמית. בפרק "מהות התביעה" צויין כי הצדדים ניסו להסדיר הקשר הבן זוגי ללא הצלחה יש פער תרבותי ומנטלי.

            בסיפא בפרק הבקשה (הסעד) צויין "להסדיר את הגירושין ביננו וכל ההסדרים הכרוכים בכך".

5.         תביעת הגירושין הוגשה ביום 21.2.07.

באפריל 2007 ביקש המבקש מבית הדין להקפיא את התיק, ב- 25.10.07 פנה שוב המבקש לבית הדין וביקש שהתיק ייסגר לתקופה מוגבלת ומבקש להשאיר אופציה לפתוח את התיק, ביה"ד ניתן החלטה על סגירת התיקים.

6.         לאחר מכן הגישה המשיבה תביעותיה לבית משפט זה.

7.         לאחר הגשת תביעות המשיבה פנה המבקש לביה"ד וטען שהתיק שם נסגר בשגגה, וביה"ד כתב לפתוח את התיק ללא צורך באגרה.

דיון

8.         אכן הכלל הוא כי אין ערכאה אחת יושבת כערכאת ערעור על ערכאה אחרת, בית המשפט על בית הדין או להיפך, עם זאת יכול שיהיה "טעם מיוחד".

9.         עם זאת לאחר שעיינתי במסמכים בכתבי בית הדין, החלטותיו ובטענות הצדדים, המסקנה המתבקשת היא כי קיים "טעם מיוחד" והמקרה חריג לפיו יש לקבוע כי הסמכות לדון בתביעות מצויה בידי בימ"ש זה.

            בג"ץ 8497/00 פלמן נ' פלמן.

ראשית - שעה שהמשיבה הגישה תביעותיה לא היתה תביעה תלויה ועומדת בבית הדין, התיק שם נסגר, משכך לא התקיים הכלל שבית משפט זה לא ידון בנושא או בענין הנדון באותה שעה בפני בית הדין.

שנית - בית הדין לא קבע על סמך נימוקים או קביעה סופית שבידו הסמכות לדון בתביעת הגירושין וכל הכרוך בה, שכן העביר את בחינת הנימוקים ליועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים ממנו ביקש חוות דעת, כך שיש מקום לאפשרות שהיועץ המשפטי בחוות דעתו יסבור שהסמכות איננה נתונה לבית הדין. ומכל מקום אין כיום קביעה סופית או מוחלטת של בית הדין בענין הסמכות, על כן לא מתקיים הכלל כי בית משפט זה לא ידון בנושא או בענין כל עוד בית הדין דן בו.

שלישית - בית הדין בהחלטתו קבע כי הסמכות לדון בתביעת הגירושין "וכל הכרוך בה" נתונה בידי בית הדין.

עיון ודיוק בתביעת הגירושין מעלה שלא נכרכו בה הנושאים בהם התבקש סעד בתביעות שהוגשו לבית משפט זה.

נושא המזונות איננו מופיע כלל בכתב התביעה.