החלטה בבקשה לחשוף סוד מסחרי של צד שלישי שאינו צד להליך

 החלטה 

הסוגיה הצריכה הכרעה ועמדת הצדדים

1.         האם יש להורות לתובעת לחשוף הסכם פינוי שנכרת בינה לבין בעלי מוסך ה"תערוכה" שבבעלות מר אברהם אברמוב ומר חיים פרוינדליך (להלן –הצדדים השלישיים), שאינם צד להליך זה, וכן הסכם דיירות מוגנת הנוגע למוסך הנ"ל, למרות סעיף סודיות הכלול בהסכם הפינוי? זו הסוגיה הצריכה הכרעה בהחלטה זו.

2.       המדובר בתובענה לפינוי מוסך שבבעלות הנתבע, המחזיק בו כדייר מוגן. במסגרת ההליך, מונה שמאי מטעם בית המשפט, על מנת לשום את שווי זכויות הדיירות המוגנת. במהלך חקירתו, הוברר כי השמאי לא בחן את הסכם פינוי של מוסך שכן, מוסך "אריה"(שהוצג לו ע"י הנתבע) והסכמים הנוגעים לבעלי עסקים אחרים, לצורך עריכת שומתו.

לפיכך, הורה בית המשפט למומחה לעשות כן ולהגיש חוות דעת משלימה. ב"כ התובעת ציין כי קיים סעיף סודיות עם יתר העסקים. לאחר שבית המשפט ביקש את עמדת יתר העסקים טרם מתן החלטה האם לגלות את ההסכמים, התקבלה התנגדות מאת הצדדים השלישיים הנ"ל.

בהתנגדות זו, שהוגשה ללא תצהיר, צוין כי אלה מתנגדים "בכל תוקף" לחשיפת הסכם הפינוי וחוזה הדיירות המוגנת מטעמי הגנת הפרטיות וצנעת הפרט ונגרס כי החשיפה תפגע פגיעה חמורה בזכות לפרטיות שכן המדובר ב"מידע אישי".

3.      התובעת הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. הנתבע תומך מן הסתם בחשיפה, ואציין בהקשר זה כי הנתבע גורס כי המוסך השכן, מוסך "אריה", קיבל תנאים משופרים מפליגים בהסכם מול התובעת שהינה גוף ציבורי ולכן הנתבע הופלה לשיטתו בהשוואה אליו, במהלך משא ומתן מול התובעת. לנתבע כמובן אין מידע האם הצדדים השלישים קיבלו אף הם תנאים משופרים.

המסגרת הנורמטיבית– דיון והכרעה

4.      נקודת המוצא בסוגיה זו, הנסובה על גילוי מסמכים ועיון בהם (שכן אלו מצויים ברשות התובעת), הינה גילוי מירבי, אשר יש בו בכדי לשרת את החתירה אחר האמת העובדתית. נפסק כי הגילוי נגזר מהזכות להליך ראוי, מקדם יעילות דיונית במובן הרחב ומשכך, משרת הן את אינטרס הפרט והן את אינטרס הציבור בכללותו  (רע"א 4781/12י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ[פורסם בנבו] (6/3/13) (להלן:"ענין עיני"), ); ע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516, 522 (1995);ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577 (1997);

5.      לצד האמור, נקבע כי זכות העיון אינה מוחלטת וכדברי בית המשפט בענין עיני:

         " זכות זו יכול שתיסוג בפני ערכים ואינטרסים נוגדים. בהקשר זה נפסק כי החתירה אחר האמת אינה חזות הכל, ובמילותיו של השופט [כתוארו אז] א' ברק: "אין לומר כלל כי תתגלה האמת, גם אם ייחרב העולם" (ראו: עניין בנק איגוד, בעמ' 61). אשר על כן, במסגרת הליך לגילוי מסמך ולעיון בו, במהלכו מעלה אחד הצדדים טענות בדבר קיומו של חיסיון או אינטרס נוגד אחר, על בית המשפט לבחון האם יש, בנסיבות העניין, לחסום את הגילוי המבוקש."