החברה לא קיימה את התחייבותה לטפל בהחזרי המס - תשיב ללקוח את דמי הטיפול

בפני  תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת להשיב לידיו את הכספים ששולמו על ידו בגין שירותי הנתבעת כמו גם יורה על פיצויו בגין הפרת אותו הסכם על ידי הנתבעת.

לטענת התובע בחודש דצמבר 2007 התקשר בהסכם עם הנתבעת לצורך טיפול בנושא של החזרי מס וזאת כנגד תשלום של 640 ש"ח. לאחר החתימה על המסמכים נותק הקשר עם הנתבעת אשר לא פעלה בדרך כלשהי על מנת לטפל בעניינו של התובע וזאת למרות פניות חוזרות ונישנות של התובע לנתבעת.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי פעולותיה בעניינו של התובע נעשו ללא רבב כאשר העדר הטיפול הנוסף נבע מהעדר שיתוף פעולה של התובע על אף פניות חוזרות ונישנות אליו וממילא הסך של 635 ש"ח שולם כדמי קדימה ללא כל קשר לתוצאות, ומבלי שתעמוד לתובע זכות להשבת סכום זה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו ובעדויות הצדדים בפני, אני מוצאת כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. להלן יפורטו הטעמים להחלטתי זו והיקפה.

מצאתי את עדותו של התובע כמהימנה וברורה. התובע ביקש לקבל שירותים מוגדרים מן הנתבעת, ובפועל, נכון למועד הדיון בפני, לא נראו כל תוצאות או התקדמות.

הנתבעת טענה כי פנתה בפועל לתובע וכי מקור הכשל הינו בחוסר שיתוף הפעולה מטעמו, ואולם לא מצאתי כי יש ממש בטענות אלו של הנתבעת.

התרשמותי הבלתי אמצעית מן הצדדים שהופיעו בפני היתה כי דווקא הנתבעת מבקשת להמנע ממתן פרטים או לספק מסמכים התומכים בטענותיה.

לא ברור כיצד מחד טענה הנתבעת כי לא ניתן היה להתקדם בטיפול בעניינו של התובע, ומאידך הציגה מידע שניתן לכאורה על ידי התובע עצמו. אין זה סביר בעיני כי התובע יבחר למסור מידע מסוים ודווקא יסרב ליתן מידע אחר.

הנתבעת לא יכולה היתה להציג ולו מסמך אחד שיוכיח תשאול מפורט של התובע , פנייה לרשויות בעניינו או כל פעולה אחרת.

המידע שהוצג על ידי הנתבעת הוא חלקי ביותר ולא נסמך על מסמכים בכתב.

בפועל, המסמך היחיד שהוצג הינו דו"ח של הנתבעת על פניות לתובע.

מתוך אותו דו"ח עולה כי חלפו כמעט חודשיים ממועד התקשרות הצדדים עד לפנייה הראשונה , לכאורה באמצעות מסרון, של הנתבעת לתובע.

לאחר מכן גם בין הפנייה הראשונה בטלפון לבין הפנייה הבאה, חלפו חודשיים נוספים.

דרך התנהלות זו אינה סבירה בעיני.

גם במקום שבו ההסכם שבין הצדדים לא נקב בלוח זמנים לביצוע התחייבויות הנתבעת, שהרי עומדת לנתבעת החובה לקיים את חיוביה בתום לב ובתוך זמן סביר.

נציגת הנתבעת הוסיפה וטענה כי ממילא עד לקבל תשובות מן המוסד לביטוח לאומי בהתאם לטפסים שמולאו על ידי התובע במועד ההתקשרות, לא ניתן היה להמשיך ולפנות למס הכנסה או לרשויות הנוספות. איני מוצאת לקבל טענתה זו של נציגת הנתבעת וזאת ממספר טעמים. ראשית, הדעת נותנת כי במקום שבו מותנה המשך ההליך בסיומו של שלב קודם, תמסר על כך הודעה או הבהרה ללקוח.  הבהרה כאמור לא נמסרה לתובע. התובע נותר ללא תשובות וללא מידע.

בנוסף, לא ברור כיצד מחד טוענת הנתבעת כי פנתה , חזור ופנה, לתובע, על מנת לקבל מעימו נתונים, ומאידך נטען כי בפועל היה מקום להמתין לקבלת התייחסות המוסד לביטוח לאומי קודם שניתן יהיה להמשיך ולטפל בעניינו של התובע.

אני מודעת לעמדתה של הנתבעת על פיה ממילא תשלום "דמי הטיפול" בסך 635 ש"ח לא הותנה בתנאי כלשהו ובוודאי שלא הותנה בתוצאות. עם זאת, מצאתי לקבל את תביעתו של התובע להשבת סכום זה וזאת נוכח העובדה כי במקום שבו הוכח בפני כי היה במעשי ומחדלי הנתבעת משום הפרה של הסכם ההתקשרות בין הצדדים, שהרי עומדת לתובע הזכות לבטל את ההסכם ולדרוש השבת הסכומים ששולמו על ידו.

העדר התניית תשלום תמורה בתוצאה, אינה מונעת השבת כספים במקרה שבו כשל צד בעצם קיום חיוביו  (בניגוד לתוצאות קיומם).