החברה הדרומית לשווק בעמ נ' עטשה

פסק דין

1.בפני ערעורה של המערערת על החלטתו מיום 26.11.09 של כב' רשם ההוצל"פ, מר אבי כהן, שדחה את בקשתה של המערערת להטיל על המשיבים, החייבים בתיק ההוצל"פ, הגבלות לפי סעיף 66א. לתיק ההוצל"פ.

בהחלטתו נתן הרשם הנכבד למערערת, הזוכה בתיק ההוצל"פ, רשות לערער על ההחלטה.

המשיבים לא מסרו כל תגובה או התיחסות לערעור, למרות שניתנה להם ההזדמנות לכך.

2.איני יכול שלא לציין את הדרך הרשלנית על פיה הוגש הערעור שכן ראוי להקפיד על הפרטים.

מועד ההחלטה נרשם פעם אחת 26.11.09 ופעם נוספת 28.11.09. אף שמו של הרשם שובש והעתק ההחלטה נשוא הערעור כלל לא צורף לערעור, כנדרש עפ"י התקנות, ונצרכתי לאתר בעצמי את ההחלטה.

בנוסף נטען כי המערערת בקשה ביקשה מידע כנגד החייבים לפי סעיף 7ב. לחוק והרשם אישר הבקשות (נספחים ב' ו-ג') ואולם נמנעה המערערת מלמסור את המידע המלא, דהיינו כיצד הוציאה לפועל את האישור שקבלה למסירת מידע ואיזה מידע, אם בכלל, התגלה.

עד לכאן בשולי פסק הדין וללא קשר להכרעה בערעור.

3.לשיטתו של הרשם הנכבד, גם אם התמלאו כל התנאים המוקדמים לצורך הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו (וזה המקרה שכאן) עדיין לא ניתן להטיל הגבלות אלא לאחר שננקט ההליך של קבלת מידע על החייב אשר הרשם סבר שלא ננקט.

מהערעור עולה כי הליך קבלת המידע ננקט אך מאחר ומדובר בסוגיה משפטית עקרונית אתייחס להערתו של הרשם כי ההליך לא ננקט וממילא לא דאגה המערערת לספק מידע על תוצאות ההליך.

הרשם הנכבד מנמק את מסקנתו בהסתמך על מגמת החוק המתוקן למעבר מהליכים נגד גופו של החייב להליכים נגד רכושו ורק משמוצו ההליכים כנגד הרכוש ניתן להגיע להליכים כנגד גופו של החייב.

עוד סבור הרשם כי גישתו מתיישבת עם הוראות סעיף 70(ג) לחוק העוסק במאסרו של חייב והקובע הוראה דומה לזו שבסעיף 66א. עוד מפנה הרשם הנכבד לסעיף 8 לחוק הקובע ככלל שתמיד יש לנקוט בהליך החמור פחות אם תשיג את התוצאה שישיג הליך חמור יותר.

4.גישתו העקרונית של הרשם הנכבד בדבר מיצוי הליכי גביה הננקטים נגד החייב, מהקל אל הכבד, מקובלת עלי ובכך אין כל חדש שכן זו גישתו של המחוקק מתמיד.

יחד עם זאת, יש לזכור את מטרתו ויעודו של חוק ההוצל"פ להקל עם זוכים לגבות את חובם הפסוק והחלוט מהחייב בדרך מהירה ויעילה, משום זכות הקניין של הזוכה הזכאי להגנה לעומת זכויותיו החוקתיות של החייב.

לפנינו ניגוד אינטרסים בין זוכה לחייב אשר על הרשם לאזן ולפעול באופן מידתי ושקול, בהתאם לנסיבות של כל תיק ותיק.

5.באשר להטלת הגבלות על חייב, לאחר שקבע הרשם כי התקיים אחד התנאים שבסעיף 66ב. נדרש הוא לסעיף 66א.

אינני סבור שיש לפרש את סעיף 66א. האמור כמטיל חובה לקבל מידע על חייב או כתנאי מוקדםמחייב, טרם הטלת הגבלות על חייב.

דומני כי נוסחו של הסעיף ברור ולא מצאתי בו חובה ותנאי נוסף של קבלת מידע טרם החלטה על הטלת הגבלות.

6.הסעיף, כפי שאני מבין אותו, קובע כי על הרשם להשתכנע כי הטלת הגבלות על החייב מוצדקות בהתחשב בכל נסיבות העניין שלפניו, להתחשב בפגיעה אפשרית בחייב עקב הטלת המגבלות וכן להתחשב בהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב ובמסגרת "ההליכים האחרים", לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב "ככל הנדרש".

על הרשם לשקול אם בכלל נדרש, בנסיבות המקרה, מידע על החייב או שמא מההליכים הרבים והמגוונים שכבר ננקטו כנגד רכושו של החייב כלל לא נדרש מידע, כפי המצב כאן.