החלטה
1.המבקש הגיש בקשה לסילוק התביעה כנגדו על הסף, וזאת, בשל העדר יריבות בינו לבין המשיבה. יצויין, כי המבקש טען גם לחוסר סמכותו המקומית של בית המשפט אליו הוגשה התביעה (בית המשפט השלום בנתניה), אולם בקשה זו הוכרעה והתביעה הועברה לבית משפט זה.
2.בכתב התביעה, בגדרו עתרה המשיבה לחייב המבקש בתשלום סך 48,969 ש"ח, טענה המשיבה, כי במהלך 2005 "השאילה התובעת לנתבעת והתקינה בשטח הנתבעת שלושה צוברי גז ומאייד", כאשר עפ"י ההסכם בין הצדדים, בעלות הציוד ובהתקנתו נושאת המשיבה ואילו המבקש התחייב לשלם בגין הגז שיסופק ע"י המשיבה. לטענת המשיבה, ביקש ממנה המבקש לפרק את הציוד כעבור תקופה קצרה מהתקנתו וזאת לאור העובדה כי במקום עליו הוצב הציוד, עתיד לקום פרוייקט בנייה. המשיבה שאבה את הגז, ואולם משהיגעה ליטול לידיה את הציוד, גילתה כי נעלמו שני צוברים ומאייד ששווים, לפי המחירון, הוא- סך 36,562 ש"ח. סכום זה בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה וריבית מגיע כדי סכום התביעה.
3.בבקשתו טוען המבקש, כי ההתקשרות נערכה בין המשיבה לבין תאגיד אחר, והוא- שותפות רשומה, בשם "ח.ג.ה, חקלאות גשר הזיו". להוכחת טענתו זו צירף המבקש לבקשתו "הזמנה לביצוע מתקן ו/או מכשיר/י גז". שם המזמין המופיע בהזמנה הוא "קיבוץ גשר הזיו" ואילו החותם על ההזמנה "ח.ג.ה, חקלאות גשר הזיו", מכאן עתירת המבקש לסילוק התביעה על הסף, בגין העדר יריבות.
4.בתשובתה, טוענת המשיבה, כי המזמין ששמו מופיע בהזמנה הוא המבקש והסחורה סופקה לידי המבקש. המשיבה מפנה להתכתבויות בין המבקש לבין המשיבה, במהלכה לא טען המבקש הטענה, כי לא התקשר בהסכם עם המשיבה (ראו נספח ה' לכתב התביעה).
5.לאחר שעיינתי בבקשת המבקש, בתגובת המשיבה ובתשובה שהגיש המבקש, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
6.כידוע, לא בנקל יסלק בית המשפט תביעה על הסף והכלל הוא כי תביעות תתבררנה לגופן ולא תידחינה על הסף. בית המשפט ימחק תביעה על הסף במקרים יוצאי דופן (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724 ); אולם כאשר ברור, כי אף אם יוכיח התובע את טענותיו שהעלה בכתב התביעה, לא יזכה לסעד המבוקש בהעדר עילת תביעה טובה, ימחק בית המשפט את התביעה (ע"א 163/84 מ"י נ' חברת העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח (4) 1, 8 ). "פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לבקש את הסעד המבוקש על ידו. העדר עילת תביעה הוא, אפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות" ( ראו ספרו של המנוח זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית 1995), עמ' 383- 384).
7.בענייננו, טוענת המשיבה, כי ההסכם נכרת בינה לבין המבקש, והיא עומדת על טענתה זו אף בתגובתה. כאמור, עליי לבחון אם כתב התביעה, על פניו ובהתאם לאמור בו, מגלה עילת תביעה .
8.עיון בכתב התביעה מעלה, כי המשיבה טוענת להסכם שנכרת עם המבקש. במידה ויעלה בידי המשיבה להוכיח כי ההסכם נכרת בינה לבין המבקש, וככל שיוכח, כי הקיבוץ- המבקש הוא שהזמין את התקנת המתקנים (כפי שעולה מחלקה העליון של ההזמנה), הרי מתקיימת יריבות בין המבקש לבין המשיבה, וכתב התביעה מכיל עילת תביעה ראויה לבירור. די בכך כדי לדחות את הבקשה.
9.למעלה מן הנדרש אציין, כי המבקש לא גילה כיצד מאוגדת "ח.ג.ה, חקלאות גשר הזיו". ומיהם השותפים בה. אם הקיבוץ- המבקש הוא אחד השותפים או שותף לא מוגבל (ככל שמדובר בשותפות מוגבלת), הרי חייב הוא, המבקש, בחובות השותפות, ולפיכך, אף במקרה זה לא היה מקום להגשת הבקשה. כאמור, אמרתי הדברים למעלה מן הצורך, מאחר ודין הבקשה להידחות לאור העובדה, כי כתב התביעה מגלה עילה כנגד המבקש.
10.הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחוסר יריבות בין בעלי הדין- נדחית בזאת. הואיל והבקשה לסילוק התביעה על הסף התקבלה בחלקה (ע"י קבלת טענת המבקש לחוסר סמכות מקומית), איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז חשון תשע"א, 25 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.