ע
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
|
2058-07
07/01/2008
|
בפני השופט:
1. אל"ם דני פרידמן - אב"ד 2. אל"ם אלי וולף 3. סא"ל יעקוב כהן
|
- נגד - |
התובע:
מחמד נזאל מחמד בוטמה/אלקיק ת"ז 907308506 עו"ד יוסי שוורץ
|
הנתבע:
התביעה הצבאית עו"ד סגן צבי פרנקל
|
פסק-דין |
השופט אל"ם א' וולף
:
המערער בתיק זה הורשע בהסדר טיעון בשתי עבירות: הראשונה חברות בהתאחדות בלתי מותרת והשנייה, בנסיון לגרימת מוות. באירוע של ניסיון לגרימת מוות השתתף המערער באירוע ירי לעבר רכב כתצפיתן כדי להתריע מפני התקרבות כוחות צבא. משעבר רכב ישראלי במקום, השותף פתח באש לעבר הרכב במטרה לגרום למותם של הנוסעים בו.
כתוצאה מהירי פגעו שלושה קליעים ברכב, ורק בנס לא נפגע איש.
בבימ''ש קמא התביעה הגבילה עצמה לגבי העונש כשביקשה להשית על המערער 18 שנות מאסר. בסופו של דבר בימ''ש קמא גזר על המערער ברוב דעות 15 שנות מאסר בפועל, כאשר לדעת המיעוט היה צריך לגזור עליו 18 שנות מאסר בפועל.
למערער היו שני שותפים. לפי הציטוט בגזר דין בבימ"ש קמא עולה כי התביעה הגיעה להבנות עם סנגורי שלושת הנאשמים כולל המערער כי את המערער שבפנינו יש לדרג במקום הפחות חמור בין שלושת השותפים.
בימ''ש קמא לא קיבל מדרג זה וקבע כי מעשיו של מערער שהיה תצפיתן באירוע אחד חמורים יותר מזה שסייע בשני פיגועי ירי.
על המסייע בשני פיגועי ירי גזר בימ''ש קמא 12 שנות מאסר בפועל. הנאשם השלישי היה מעורב בפיגוע בו נפצעו אנשים. התביעה ביקשה לגזר עליו 29 שנות מאסר ובימ''ש גזר עליו 18 שנות מאסר בפועל.
ספק בעיני אם צדק בימ"ש קמא בכך שלא קיבל את ההבנה והסכמה בין התביעה והסנגוריה כי את המערער שבפנינו יש לדרג במקום הקל ביותר מבין שלושת הנאשמים.
בכל מקרה נראה לי כי בימ"ש קמא החמיר במידה מסוימת לגבי המערער. במיוחד כאשר משווים אותו עם העונשים שנגזרו על שני השותפים.
אין כל ספק כי ירי לעבר מכונית הוא מעשה חמור ביותר. רק בנס לא גרם לפגיעה בנפש. התוצאה החמורה שיכולה להיגרם מכך מחייבת הטלת עונש כבד.
מצד שני עלינו להתחשב בהודאתו של המערער, בכך שהשתתף באירוע אחד ובכך שבסופו של דבר לא הייתה פגיעה בנפש.
בהתחשב בעונשים שנגזרו על השותפים נראה לי כי העונש ההולם במקרה זה הוא 13.5 שנות מאסר לריצוי בפועל, כשעונש המאסר המותנה שנגזר ע"י בימ"ש קמא יישאר על כנו.
השופט אל"ם ד' פרידמן
:
אני מסכים.
השופט סא"ל י' כהן
:
אני מסכים.
הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט אל"ם א' וולף.
ניתן והודע היום, 07 בינואר 2008, כ"ט בטבת התשס"ח, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.
___________________ __________________ ___________________