הולצמן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילתה המנהלית של המבקשת מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום בעקבות נהיגה בשכרות ביום 12.03.10.

 בגופה של המבקשת נמדדה כמות של 390 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

לטענת ב"כ המבקשת הכמות שנמדדה אינה מהווה ראיה לכאורה לאור פסק הדין שניתן בבית המשפט לתעבורה בירושלים (ת 11893/07) אשר במסגרתו נקבע רף אכיפה של 400 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף ביחס למכשיר הדראגר 7110MKIII IL.

עוד הפנה לדו"ח המאפיינים ממנו ניתן ללמוד כי המבקשת לא היתה שיכורה ועברה את כל המבחנים במסגרת מבחן הביצוע בהצלחה. בנוסף טען כי לא קיימות שתי בדיקות תקינות ברצף ובין שתי הבדיקות התקינות קיימת בדיקה פסולה, עובדה המכרסמת לטענתו בראיות.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה מהטעם שקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתה של המבקשת והציג את תיק החקירה. לטענת ב"כ המשיבה פסק הדין בבית המשפט בירושלים הנזכר לעיל, אינו מחייב ואף אינו חלוט ולא ניתנה בו הנחייה מפורשת שלא לאכוף שכרות מכמות הפחותה מ- 400 מיקרוגרם.

 לטענת ב"כ המשיבה מדובר בעבירה מסוכנת ויש לאשר את החלטת הקצין הפוסל.

דיון והכרעה:

בבדיקה שנערכה למבקשת נמצאה כמות של 390 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף. מדובר בכמות הנמוכה מזו שנקבעה בפסק הדין במסגרת תיק 11893/07 בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כב' השופטים ריבלין, טננבוים וחן). אמנם לא מדובר בפסק דין מחייב או מנחה, עם זאת לא ניתן להתעלם מהממצאים אליהם הגיע כב' ההרכב.

יצוין כי ב"כ המשיבה לא טען כנגד הקביעות העובדתיות בפסק הדין ולא הצביע על כשלים בו.

לטענת ב"כ המשיבה בבית המשפט העליון אושרו גזרי דין בהם הוטלה פסילה של 24 חודשים בפועל גם בתיקים בהם הכמות שנמדדה היתה מתחת ל- 400 מיקרוגרם ויש בכך כדי ללמד גם על העניין הנדון. בהקשר זה אני סבור כי לא ניתן ללמוד מאישור גזרי דין דבר וחצי דבר בכל הנוגע לקיומן של ראיות לכאורה וזאת, מאחר ובית המשפט העליון אישר גזרי דין מבלי לדון בהכרעות הדין.

מדו"ח המאפיינים שבוצע למבקשת (מבחן ביצוע) עולה כי כל המבחנים בוצעו על ידה בצורה מושלמת ולמרות זאת, השוטר התרשם משכרות בינונית.

לא ברור מדוע התרשם השוטר משכרות בינונית כאשר המבקשת עברה את כל המבחנים בהצלחה ואף צוין באופן מפורש בדו"ח הפעולה בסע' 4 כי הופעתה של המבקשת היתה מסודרת והיא הגיבה לעניין וכאמור לעיל עברה את כל המבחנים בהצלחה מלאה.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי לא קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה ובהתאם, אני מורה על ביטול הפסילה המנהלית והחזרת רישיונה של המבקשת לאלתר (דו"ח מס' 10-20100602-9).

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

גיל קרזבום, שופט

החלטה

מעכב את ביצוע ההחלטה עד שעה 16.00.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.