הוד נ' בנק המזרחי בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לסילוק חלקה העיקרי של התביעה על הסף בעילה של מעשה בית דין, למעט סכום של 14,513 ₪ אשר ביחס אליו קיימת טענה של גבייה בכפל.

בקשה זו עוסקת בחלקה של התביעה המתייחסת למחלוקות כספיות ביחס לכספים וחובות הקשורים בחשבון בנק שניהל המשיב אצל המבקש, ואשר בגין חוב, לו טען המבקש, הגיש המבקש להוצאה לפועל ביצוע תביעה על סכום קצוב בהתאם לסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.

המשיב לא הגיש התנגדות לביצוע התביעה על סכום קצוב ואף שילם בסופו של יום את סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל.

הכלל של השתק עילה קובע כי מקום בו תביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם בעל דין או חליפיהם אם זו מבוססת על עילה זהה.

המבחן לקביעה אם קיים מעשה בית דין הוא מבחן של זהות העילה. (לעניין זה ראו ספרו של השופט (בדימוס) אורי גורן (להלן: "גורן") מהדורה עשירית בעמודים 112-113). עוד מציין גורן בספרו כי אם העילה כבר נדונה בהליך הקודם הרי היא נבלעה בפסק הדין ואינה קיימת עוד והתובע מושתק מלהעלות אותה מחדש בהליך אחר. אם זכה התובע בתביעתו העילה הובלעה בפסק הדין.

בפסיקה נקבע כי כאשר בקשת רשות להתגונן נדחתה ובעקבות כך ניתן פסק דין קם מעשה בית דין בין בעלי הדין בנושא זה. (לעניין זה ראו ספרו של אורי גורן בעמוד 423, וכן ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג (3) 124, 131).

עוד נקבע בפסיקה, כי גם אם פסק הדין ניתן בהעדר בקשת רשות להתגונן וללא דיון לגופה של תביעה, יוצר פסק הדין מעשה בית דין. (לעניין זה ראו רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין (פורסם במאגרים המשפטיים, מיום 8.3.09).

לפיכך, בנסיבות מקרה זה, תביעת המבקש במסגרת ביצוע התביעה על סכום קצוב אשר הייתה מבוססת על העילה של חובותיו של המשיב בחשבון הבנק הספציפי יצרה מעשה בית דין עת בחר המשיב שלא להגיש התנגדות לביצוע התביעה על הסכום הקצוב.

המשיב קיבל את ההתראה אודות הגשת ההליך, אותה צרף כנספח ז' לתגובתו לבקשת הנתבע לסילוק על הסף, כך שאין בפיו טענה שלא ידע אודות ההליך כסיבה לאי הגשת ההתנגדות.

לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת לקבוע כי קיים מעשה בית דין כנגד המשיב והוא מנוע מלהעלות טענות בנוגע לחובות ההדדיים הנובעים מחשבון הבנק מספר 194560 שניהל אצל המבקש.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"ג, 26 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.