אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הבינלאומית נ' עייש ואח'

הבינלאומית נ' עייש ואח'

תאריך פרסום : 17/06/2010 | גרסת הדפסה
תה"ג
בית המשפט המחוזי ירושלים
9037-09
16/06/2010
בפני השופט:
נאוה בן - אור

- נגד -
התובע:
הבינלאומית
הנתבע:
1. אבי עייש
2. יובל מישל קרולין
3. ירון בר
4. רוזנברג גילה
5. טושין צ'רל סמואלס
6. אושרת פורטולוני (הוכרזה כבת הסגרה בהסכמה)
7. נאור גרין (הוכרז כבר הסגרה בהסכמה)
8. יוליה רייז
9. לימור יובל
10. איאן קיי
11. אבי פרוב

פסק-דין

פסק דין

העתירה

היועץ המשפטי לממשלה פנה לבית המשפט בעתירה להכריז על 11 משיבים כבני הסגרה לארצות הברית, בעבירות מרמה והונאה שונות, שיפורטו בהמשך. ארבעה מן המשיבים (משיבים 4, 5, 6 ו-7 הסכימו מרצונם להיות מוכרזים כבני הסגרה (סעיף 9(ב) לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954, ולהלן: החוק), ועניינם הוסר מעל הפרק. פסק הדין שלהלן יתייחס לשבעה המשיבים הנותרים.

כעולה מתצהירו של עו"ד סטיב לי, תובע פדראלי במחוז הדרומי של מדינת ניו יורק שבארצות הברית, המצורף לבקשת ההסגרה שהגישה ממשלת ארצות הברית, העבירות בגינן מבוקשת הסגרתם של המשיבים לארצות הברית הן קשירת קשר לביצוע הונאה באמצעות הדואר ובאמצעים אלקטרוניים, באמצעות טלמרקטינג; ביצוע הונאה באמצעות הדואר, באמצעות טלמרקטינג; וביצוע הונאה באמצעים אלקטרוניים באמצעות טלמרקטינג. המדובר בעבירות לפי סעיפים 1349 ו- 2326(2); 1341 ו- 2326(2) ו-2; ו- 1343 ו-2326(2) ו-2, ל- Title 18, U.S.C.. יוער, כי למשיבים 10 ו-11 מיוחס רק האישום הראשון בלבד, כעולה מכתב האישום המצורף לבקשת ההסגרה, על אף שהדברים לא פורטו בצורה ברורה בבקשת ההסגרה מטעם ממשלת ארצות הברית ובעתירת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לבית משפט זה בעקבותיה.

בקשת ההסגרה המקורית כללה גם עבירה של קשירת קשר להלבנת הון שיוחסה למשיבים 1 ו-2 בלבד (עבירה לפי Title 18 U.S.C., section 1956(h)), אולם בשלב מאוחר יותר, לאחר שנשמעו הטיעונים העיקריים בבקשה, פנה היועץ המשפטי לממשלה בעתירה משלימה, להכריז על שלושה מבין המשיבים (משיבים 1-3), כבני הסגרה לארצות הברית גם בעבירה של הלבנת הון, עבירה לפי סעיף 1956(a)(1)(B)(I) and 2(count four), ל- Title 18, U.S.C., בנוסף לעבירות המפורטות לעיל. הפנייה באה לאחר שרשויות התביעה בארצות הברית הגישו נגד השלושה כתב אישום מתוקן, ובו נכללה גם העבירה הנדונה.

אין חולק, כי העבירות בהן מדובר הן עבירות הסגרה (סעיף 2 לחוק, למעט טענות שנטענו ביחס לעבירה של הלבנת הון, בהן אדון במקום המתאים), כי קיים בין שתי המדינות הסכם הסגרה, וכי נגד המשיבים הוגש כתב אישום בארצות הברית (סעיף 2א לחוק). כך גם הודיעה ארצות הברית, כי היא מתחייבת להעביר את המשיבים, שהם אזרחי ישראל, בחזרה למדינת ישראל לשם ריצוי עונשם, אם יורשעו בדין ויוטל עליהם עונש מאסר (סעיף 1א(א)(2) לחוק). המחלוקת נסבה על טיב הראיות העומדות ביסוד הבקשה, אשר חלק מן המשיבים טענו כי אין די בהן כדי לבסס עילת הסגרה. המשיבים כולם טענו, כי מרכז הכובד של העבירה הוא ישראל, וכי מטעמים של תקנת הציבור לא יהיה זה נכון להורות על הסגרתם לארצות הברית.

בקשת ההסגרה - עבירות המרמה

על פי הנטען בבקשת ההסגרה, הקימו המשיבים רשת עבריינית מתוחכמת ורחבת היקף לשם הונאת קשישים תושבי ארצות הברית. מעשי המרמה הרבים שביצעו הניבו, מבחינתם, עשרות מיליוני דולרים, אותם הצליחו לקבל מקרבנותיהם במרמה. את המעשים ביצעו המשיבים לכל הפחות החל משנת 2005, ועד שנעצרו ביום 5.7.09.

לשם ביצוע מעשי המרמה, רכשו המשיבים בארצות הברית העתקי טפסים שמילאו תושבי ארצות הברית, שנרשמו להגרלות לוטו. על גבי טפסים אלה הופיעו שמותיהם, כתובותיהם ומספרי הטלפון שלהם. טפסים כאלה, שכונו על ידי המשיבים "לידים" (מלשון leads), נמכרים בארצות הברית לשימוש חוזר, למטרות שיווק. המשיבים התחזו לבעלי עסקים לגיטימיים ורכשו את ה"לידים" באמצעות מתווכים, אשר עסקו במכירת הטפסים הללו למטרות מסחריות.

המשיבים הפעילו שני משרדים, שניים מהם בתל-אביב (האחד ברח' הנגב והשני ברח' ארד), ומשרד נוסף באילת. לאחר שהשיגו, באמצעות ה"לידים", את פרטיהם של קורבנות פוטנציאלים, נהגו המשיבים להתקשר אליהם, ולהציג בפניהם מצג שווא, כאילו זכו בסכום גבוה בהגרלת הלוטו, וכי כדי לקבל את הכסף עליהם לשלם תחילה אלפי דולרים כתשלומי מס. בפועל, לא התקיימו כלל הגרלות כאלה, וממילא איש מן הקורבנות אליהם פנו הנאשמים לא זכה בסכום כלשהו. אלה מן האנשים שנענו לפניית המשיבים ונפלו קורבן למעלליהם - כך על פי הראיות לכאורה - התפתו לשלוח סכומי כסף גבוהים, לעיתים מאות אלפי דולרים, מתוך שהאמינו כי לאחר התשלום הנדרש יקבלו לידיהם את כספי הזכייה, שמעולם לא הייתה. המשיבים, על פי הנטען, שלשלו לידיהם את סכומי הכסף הגדולים, ואילו הקורבנות, כמובן, מעולם לא קיבלו לידיהם סכומי זכייה כלשהי. רוב הקורבנות הם אנשים קשישים, שגילם של רבים מהם הוא מעל 75.

6. שיטת העבודה הייתה כך:

מספר משיבים (משיבים 6, 7, ו- 8), קיבלו לידיהם טקסט שהוכן מראש, ותפקידם היה להתקשר לקורבנות הפוטנציאלים, תוך שימוש במידע שהופק מן ה"לידים" המשיבים הללו, שכונו "קווליפיירים" (מלשון qualifiers), אכן התקשרו לקורבנות הפוטנציאלים, הודיעו להם כי זכו בפרס כספי גדול, ולאחר מכן שאלו אותם שאלות בנוגע לאזרחותם, לגילם ולמצבם הכלכלי. לאחר שסיננו את אלה שלא נמצאו "מתאימים", העבירו ה"קווליפיירים" את השיחה לאחד מן "השוטרים" (מלשון shooters), שהתחזו לעורכי דין מן העיר אולבני שבמדינת ניו יורק. כל "קווליפייר" שהצליח לגייס קורבן כלשהו, זכה לעמלה ולאחוזים.

משיבים 2, 4, 5 ו-9 פעלו כ"שוטרים". הללו הודיעו לקורבן המיועד כי על מנת לקבל את כספי הזכייה עליו להעביר תחילה אלפי דולרים עבור תשלום הוצאות ומיסים. משיבים 1, 2 ו-3 היו הבעלים ו/או המנהלים של אותם משרדים, פיקחו על עבודת ה"שוטרים" וה"קווליפיירים", ערכו רישומים של מעשי המרמה, ושוחחו עם הקורבנות על מנת לשכנעם לשלוח את הכספים המתבקשים. המנהלים חילקו את כספי המרמה בין המשיבים ושותפיהם. הם גם אלה שהינחו את הקורבנות לשלוח את הכספים ליעדים השונים שהוצגו בפניהם (אנשים או עסקים בישראל, בארה"ב, בקפריסין ובמדינות נוספות). במהלך השיחות הללו יצרו המנהלים מצג לפיו עם התשלום, יועברו לקורבן כספי הזכייה. כך גם הינחו המנהלים את הקורבנות, שאם יישאלו לגבי מטרת העברת הכסף לישראל, עליהם לשקר. הם סיפקו לקורבנות מספרי טלפון בארה"ב לשיחות חינם, ובאמצעותם הונחו לעדכן את המשיבים אודות העברת הכסף.

לאחר שהצליחו המשיבים להוציא כספים במרמה מן הקורבנות, היו ה"שוטרים" חוזרים ופונים אליהם, כשהם מתחזים לאחרים, ומשכנעים אותם לשוב ולשלוח כספים נוספים לשם קבלת כספי ה"פרס". רבים מן הקורבנות הלכו שולל גם אחרי פניות נוספות אלה, והמשיכו לשלוח כספים למשיבים בסכומים של עשרות אלפי דולרים, ולעיתים אף מאות אלפים. בסך הכל, העבירו הקורבנות למשיבים ולשותפיהם סכום כולל של עשרות מיליוני דולרים.

7.על פי הנטען בעתירה, חקירת הפרשה החלה בארה"ב על ידי ה- FBI. במסגרת חקירה זו, ולאחר שעלו החוקרים על עקבותיהם של משיבים 1 ו-2 כמי שרכשו אלפי "לידים", ששימשו לצורך הונאת הקשישים כמתואר לעיל, וכמי שביצעו העברות כספים על מנת להסוות את מקורם, פנו רשויות החקירה האמריקאיות לישראל, ביום 17.4.09, בבקשה לעזרה משפטית, על פי האמנה בין שתי המדינות. משטרת ישראל שיתפה פעולה עם רשויות החקירה האמריקאיות, הן במסגרת העזרה המשפטית שהתבקשה, והן במסגרת הליכי חקירה מקומיים. המידע והראיות שקיבלו חוקרי המשטרה בישראל מן ה- FBI, הובילו לחשיפת המשרד ברח' הנגב בתל-אביב. משאותר המשרד, התקינה בו המשטרה, על פי צו של בית המשפט, ציוד צילום והקלטה. הציוד הופעל בין התאריכים 15.6.09 ל- 4.7.09. ביום 26.6.09 פנו רשויות החקירה האמריקאיות בבקשה נוספת לעזרה משפטית, ובמסגרתה ביקשו את התיעוד המצולם.

ביום 5.7.09 נעצרו המשיבים על ידי משטרת ישראל, ונערך חיפוש במספר מקומות, ובכללם המשרד ברח' הנגב, ומשרד נוסף ברח' נחלת בנימין. במשרדים נתפסו טלפונים, מחשבים ומסמכים קשורים.

במסגרת מעשי המרמה, על מנת לשוות למעשיהם חזות לגיטימית, הכינו המשיבים מסמכים מזוייפים, שנחזו להיות מסמכים רשמיים, ובכללם מסמכים של רשויות המס האמריקאיות, הסכמי סודיות ומסמכים של חברות העוסקות בהגרלות, ה"מאשרים" את "זכייתם" של הקורבנות בהגרלות. בנוסף, התחזו המשיבים לעיתים קרובות כבעלי תפקידים באחת מחברות ההגרלות הללו, על מנת לשכנע את קורבנותיהם להעביר כספים לשם "תשלומי מס".

8.לבקשה מצורף תצהיר של עו"ד סטיב לי, תובע פדראלי במחוז הדרומי של מדינת ניו יורק, ותצהיר של סוכנת ה- FBI אליזבת נייגרד, שהייתה החוקרת האחראית על חקירת הפרשה בארה"ב. כמו כן צורפו לבקשה חומרי חקירה שונים, ובכללם העתקי הודעות שמסרו חלק מן המשיבים, דו"ח חיפוש שערכה המשטרה במשרד ברח' הנגב, דו"ח חיפוש שערכה המשטרה בביתם של משיבים 1 ו-2, תצהירים של 8 מן הקורבנות בפרשה, ומסמכים שונים נוספים שיש בהם, על פי הנטען, כדי לבסס את עילת ההסגרה.

מערכת הראיות הקושרת את המשיבים לעבירות נשוא הבקשה - כללי

9. אליזבת נייגרד היא סוכנת ה- FBI. החל משנת 2007 היא מטפלת בחקירת מעשי מרמה דוגמת אלה העומדים ביסוד בקשת ההסגרה, ואשר בוצעו כלפי אזרחי ארה"ב מישראל. תצהירה המפורט, אשר אליו מצורפות ראיות שונות שנאספו הן על ידי רשויות החקירה האמריקאיות והן על ידי משטרת ישראל, צורף בתמיכה לבקשת ההסגרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ