הארכת מעצר לנאשם בסחר בציוד מלחמתי, גרימת מוות בכוונה וניסיון לגרימת מוות בכוונה

המשיב נעצר ביום 28/12/05, וביום 07/02/06 הוגש נגדו כתב אישום אשר מייחס לו עבירות חמורות. כתב האישום תוקן לאחר מכן, ומיוחסות בו למשיב עבירות של סחר בציוד מלחמתי וכן גרימת מוות בכוונה וניסיון לגרימת מוות בכוונה. עם הגשת כתב האישום, הורה בימ"ש קמא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. משהתארך המשפט, ומעצרו של המשיב לאחר הגשת כתב האישום התקרב לפרק זמן של שנתיים ימים, עתרה התביעה לבימ"ש זה להארכת מעצר מעבר לכך. נוכח התנגדות הסנגור, התקיים דיון באולם, ובימ"ש זה החליט להאריך את המעצר ב-3 חודשים, עד ליום 28/04/08.

עתה מתברר כי התקווה שהמשפט יגיע לסיומו במהלך הארכה הראשונה נגוזה, והמשפט קבוע, ככל הנראה לסיום פרשת ההגנה, ליום 04/05/08. לכן עותרת התביעה בשנית להארכה נוספת של מעצרו של המשיב. שוב מתנגד הסנגור, ושוב נערך דיון באולם במעמד המשיב וב"כ הצדדים. בדיון ניסה הסנגור לטעון לעניין הראיות, ומובן שבמשפט לגופו תכריע הערכאה הדיונית. לכן, אין להידרש לסוגיה זו בהליך זה. השיקולים שיש לשקול בהליך זה מפורטים בסעיף 78(יא)(2)(א) לצו בדבר הוראות ביטחון, לאמור: "...חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים להתמשכות ההליכים...".

בחנתי את הנסיבות שלפנינו, לאור השיקולים המפורטים לעיל, ובאתי אף אני לכלל מסקנה כי נוכח השיקולים הללו, יש להאריך את מעצרו של המשיב, כפי שנקבע כבר בהחלטה קודמת של בימ"ש זה בב"ש 1285/08. מדובר בעבירות חמורות שיש בהן כדי לבסס עילה של מסוכנות, ונוכח העונש הצפוי למי שמורשע בהן, קיים גם חשש ממשי להימלטות מן הדין אם המשיב ישוחרר ממעצרו. מדובר בתיק מורכב, עם לא מעט ראיות, ואינני סבור שניתן להטיל את האחריות להתמשכות ההליכים עד כה על מי מהצדדים. הסנגור עצמו ציין באולם כי ככל הנראה תסתיים פרשת ההגנה בישיבה הבאה, וכי יידרשו מועד נוסף או שניים לסיכומים. בכל אופן, נראה שמועד לסיום המשפט נראה באופק.

בנסיבות אלה, ובשל הטעמים שפורטו לעיל, החלטתי להאריך את מעצרו של המשיב לפרק זמן נוסף של שלושה חודשים עד ליום 28/07/08. מצופה מהצדדים ומבימ"ש קמא, כי יעשו כל מאמץ כדי לסיים את משפטו של המשיב עד למועד האמור.

ניתנה היום, 24 באפריל 2008, י"ט בניסן התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא