הארכת מעצר לנאשם בחברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת- בחמא"ס

בפניי ערר על דחיית בקשה לדיון חוזר במעצרו של העורר.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת. העורר היה פעיל בחמא"ס. במסגרת חברותו היה מועמד מטעם הארגון בבחירות לרשות הפלסטינית ושימש כדובר הארגון במהלך הבחירות. לאחר הבחירות הוא כיהן כשר התשתיות והשיכון ברש"פ.

לאחר הגשת כתב האישום, נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו וערר על החלטה זו נדחה.

בבימ"ש זה בע"מ 4859/07 קבע המשנה לנשיא, כי בידי התביעה ראיות לכאורה התומכות במסקנה כי העורר היה חבר בארגון החמא"ס וכי הלכה פסוקה היא ש "חברות בזרועה הפוליטית של ארגון החמא"ס מקימה עילת מעצר. עילה זו מתחזקת לנוכח התפקיד הבכיר בו נשא העורר משך תקופה מסוימת" .

לנוכח האמור, בימ"ש דחה את הערר.

הסיבה לבקשה לעיון חוזר היא שמאז מתן ההחלטה בערר, התקיימו שתי ישיבות בבימ"ש קמא, אך לא התקיימו דיונים עקב כך שעדי התביעה לא התייצבו.

יצוין כי שני העדים הינם תושבי השטחים, ולכן קיים קושי ממשי ליצור איתם קשר על מנת לזמן אותם לישיבות ביהמ"ש. הניסיון ליצור איתם קשר טלפוני לא צלח. המציאות הביטחונית אינה מאפשרת למסור לעדים כאלו זימונים בכתב. לא נותר לתביעה אלא להוציא זימון על ידי תחליף המצאה.

לטענת הסנגור, העורר במעצר כ-14 חודשים, מזה כ-8 חודשים בגין התיק הפלילי שהוגש נגדו, והיתרה הייתה בגין מעצר מנהלי.

ס' 78 י"א (1) מאפשר הגשת בקשה לעיון חוזר על החלטה שניתנת בנוגע למעצר "אם יתגלו עובדות חדשות או שינוי נסיבות, לרבות חלוף הזמן מיום מעצרו..."     

אין בפניי טענה על עובדות חדשות ועל שינוי נסיבות, והטענה היחידה היא חלוף הזמן.

כאמור בגין תיק זה יושב העורר במעצר כ-8 חודשים וכפי שציין בימ"ש קמא, תקופה זו אינה ארוכה כדי להצדיק שחרור ממעצר, אך ורק בשל כך.

כפי שכבר נקבע על ידי בימ"ש זה בע"מ איו"ש 2163/05 "התמשכות הליכים הנגרמת כתוצאה מאי התייצבותם של העדים לא תביא לשחרור אוטומטי ממעצר. על בימ"ש לשקול מספר גורמים עיקריים, ובהם משך הזמן בו מוחזק הנאשם במעצר, חומרת העבירות המיוחסות לו, הסיבה לאי התייצבות של העדים וכמובן הסיכוי כי אלה יתייצבו לדיונים הבאים" .

אין ספק שהעבירה המיוחסת לעורר אינה מן הקלות ואם הוא יורשע הוא צפוי ככל הנראה, לעונש מאסר מעבר לתקופה בה הוא נתון במעצר, גם אם ניקח בחשבון את תקופת המעצר המנהלי.

העיכוב בהליכים הוא אובייקטיבי.

נראה לי כי על התביעה לעשות מירב מאמצים כדי לזמן את העדים בכל ההקדם. על בימ"ש קמא לנסות לקבוע תאריכים צפופים יותר כדי שתקופת המעצר עד לסיום המשפט תהיה קצרה יותר.

בשלב זה עדיין יש מקום להאריך המעצר גם אם ניקח בחשבון את פגיעה בחרותו של העורר הנובעת מהתמשכות ההליכים, שכן עלינו לקחת בחשבון גם את הסכנה לציבור הצפויה משחרורו כשתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור כזה.

לאור כל הנ"ל, אני דוחה את הערר.

אם התביעה לא תצליח ליצור קשר עם העדים תוך שלושה חודשים מהיום, יוכל העורר להגיש בקשה נוספת לעיון מחדש.

ניתנה היום, 8 ביולי 2008, ה' בתמוז התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.