אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם לאיזון משאבים במסלול מועד גמילת הזכויות עדיפות לעומת איזון משאבים במסלול המהוון?

האם לאיזון משאבים במסלול מועד גמילת הזכויות עדיפות לעומת איזון משאבים במסלול המהוון?

תאריך פרסום : 19/07/2015 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
3288-03-14
07/07/2015
בפני השופט:
א. גביזון- סגן הנשיאה

- נגד -
תובעת:
X_X_X
עו"ד אלי חביב
נתבע:
X_X_X
עו"ד דן מליכיאלי
החלטה
 

 

 

במסגרת החלטתי זו אני נדרש להכריע בשתי סוגיות ביחס לאיזון המשאבים בין הצדדים שבפני:

 

א.         האם כטענת התובעת, על בית המשפט להורות על איזון המשאבים בסכום חד פעמי ואשר ישולם כבר כעת ( להלן: "המסלול הראשון") , או שמא, כטענת הנתבע, על בית המשפט להורות כי איזון המשאבים יעשה במועד גמילת הזכויות (להלן: "המסלול השני")?

 

            יוער כי המקרה שבפני הנו יוצא דופן , שכן התובעת אשר צברה זכויות עודפות  לעומת הנתבע, מבקשת כי האיזון יבוצע כבר כעת ובאופן שבו היא תשלם  לנתבע סכום חד פעמי.

 

לעומתה,  הנתבע מסרב כי ישולם לו כבר כעת סכום חד פעמי, ומבקש כי האיזון יעשה במועד גמילת הזכויות .

 

ב.         האם כטענת התובעת דמי המחלה שצברה  הינם זכות בעלת אופי מיוחד לצורך האיזון  מכוח חוק יחסי ממון התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") או שמא כטענת הנתבע מדובר בזכות רגילה אותה יש לאזן ככל הזכויות הכספיות האחרות.

 

ג.          כללי:

 

  1. הצדדים שבפני נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2002, ומנישואיהם נולדו להם 2 ילדים.

 

  1. ביום 3/3/14 הגישה התובעת נגד הנתבע תובענה לאיזון משאבים מכוח חוק יחסי ממון.

 

  1. ביום XXX ותוך כדי בירור התובענה, הצדדים התגרשו זמ"ז.

 

  1. ביום XXX ניתן תוקף של פסק דין חלקי להסכמות הצדדים, אשר כללו, בין היתר, את הסכמת הצדדים כי מועד הקרע לצורך איזון המשאבים הינו XXX, וכי בית המשפט יורה על קבלת חוות דעת אקטואר אשר תישום ותאזן את זכויות הצדדים ממועד הנישואין ועד למועד הקרע.

 

  1. ביום 19/4/15 הגיש המומחה האקטוארי את חוות דעתו  המעודכנת , תוך שהוא הציע ,כנהוג ,שני מסלולים לאיזון המשאבים, האחד, מסלול התשלום החד פעמי – היוון, והשני, מסלול תשלום ע"פ מועדי גמילת הזכויות.

 

יצויין כי ע"פ מסלול האיזון הראשון, מציע האקטואר כי איזון המשאבים שבין הצדדים  יעשה על ידי כך שהתובעת תשלם לנתבע סך של 14,956 ₪.

 

  1. למען שלימות התמונה, אציין כי התובעת ילידת 1974 והנתבע יליד 1976.

התובעת עובדת XXX ולה פנסיה תקציבית, הנתבע עובד XXX ולו פנסיה צוברת.

 

  1. באי כוח הצדדים בחרו שלא לחקור את המומחה על חוות דעתו תוך שהם חלוקים , במחלוקת עקרונית, ביחס לשתי הסוגיות המפורטות לעיל.

ביום 06.05.15 הגיש ב"כ התובעת את סיכומיו בשאלות שבמחלוקת, וביום 21.06.15 הגיש ב"כ הנתבע את סיכומיו.

 

ד.         סוגיית מסלול האיזון- מסלול מהוון או מסלול תשלום במועד גמילת הזכויות:

 

  1. לטענת ב"כ התובעת ונוכח הפער העודף הקטן עליו הצביע המומחה האקטוארי בחוות דעתו, יש לבחור במסלול האיזון הראשון, וככלל יש לשאוף לניתוק כלכלי בין בני זוג באמצעות המסלול הראשון.

 

לטענת ב"כ הנתבע ככלל איזון המשאבים מכוח חוק יחסי הממון יעשה ע"פ מסלול האיזון השני , וכחריג  ע"פ המסלול הראשון.  לשיטתו לא מתקיימות במקרה שבפני נסיבות מיוחדות לאיזון ע"פ המסלול הראשון. עוד טען הנתבע כי באם התובעת תפרוש פרישה מוקדמת מעבודתה, ונוכח הפנסיה התקציבית לה היא זכאית, איזון ע"פ המסלול הראשון יגרום לו הפסד כספי כבד.

 

  1. לאחר שעיינתי בסיכומיהם של באי כוח הצדדים המלומדים, סבורני כי אין לקבוע מסמרות באשר למסלול האיזון המועדף, ואין לקבוע איזה מסלול הינו בבחינת הכלל ואיזה מסלול הינו בבחינת החריג.

 

בחירת מסלול איזון המשאבים מכוח חוק יחסי הממון יעשה בהתאם לנסיבות המקרה שבפני בית המשפט.

 

  1. אני ער לעמדתו של כבוד השופט גייפמן והמוזכרת בסיכומי ב"כ התובע כי "למרות שלבית המשפט יש שיקול דעת רחב לבחור, במסגרת הסדרי הביצוע, בין החלופות השונות: מימוש במועד הבשלת הזכויות, חיוב בסכום חד פעמי במועד חלוקת הרכוש בין בני הזוג על פי תחשיב של אקטואר, וחיוב בתשלומים ממועד חלוקת הרכוש- רצוי הוא שרק במקרה חריג ייקבע מועד אחר, שאינו מועד הבשלת הזכויות , למימוש הזכויות של בן הזוג התובע. חריג זה יש להחילו בהסכמת הצדדים או כאשר בן הזוג הנתבע הינו עתיר נכסים , בה בשעה שבן הזוג התובע נתון בקשיים כספיים חמורים או נזקק לכסף למחייתו". ראה לעניין זה י. גייפמן, " זכויות פנסיה ונכסי פרישה אחרים- כנכסים בני חלוקה " , הפרקליט מא (א-ב) עמ' 124-125.

 

  1. אני גם ער לטענת ב"כ הנתבע כי  ע"פ הנוהג הקיים בבתי המשפט לענייני משפחה  איזון המשאבים נעשה בד"כ במסלול השני (איזון במועד הגמילה), וכי איזון הזכויות במסלול הראשון (איזון ע"פ היוון) נעשה לרוב כאשר ישנה הסכמה בין הצדדים.

 

  1. בהחלטתי זו אני מבקש לחרוג מהנוהג הקיים ואף מעמדתו של כבוד השופט גייפמן עת קבע כי איזון המשאבים ע"פ המסלול השני הינו הכלל ואיזון  המשאבים ע"פ המסלול השני הינו בבחינת החריג.

 

  1. כאמור ולשיטתי "בתחרות"  שבין המסלול הראשון לבין המסלול השני, אין לקבוע מראש מהו " הכלל"  ומהו "החריג", ויש לבחון כל מקרה לגופו תוך הפעלת שיקול הדעת השיפוטי ולהלן נימוקיי.

 

  1. מסלול איזון המשאבים הראשון  מקל על הפירוד הכלכלי  שבין בני הזוג  ומונע מהם להיות מחוברים זה לטבורו של זה למשך שנים רבות לאחר סיום ההליך המשפטי. יתרון חשוב זה הטמון במסלול הראשון , די בו כדי לא ליתן מראש ובאופן אוטומטי עדיפות למסלול השני על פניו.

 

  1. יתרה מזו, איזון המשאבים ע"פ המסלול הראשון יכול וימנע מהצדדים התדיינות משפטית עתידית בכל הקשור לאופן יישום האיזון, ואף יצור בפני הצדדים ודאות כלכלית עם מתן פסק דינו של בית המשפט.

 

  1. סעיף 6 (ג) לחוק יחסי ממון קובע כי:

 

" באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזה דרך יבוצע האיזון יחליט בית המשפט או בית הדין , לפי הנסיבות ורשאי הוא ...."

 

להבנתי, סעיף 6(ג) לחוק יחסי המון מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב באופן בחירת הדרך לביצוע האיזון, תוך שאינו נותן עדיפות כלשהיא למסלול השני על פני המסלול הראשון, ו " העדיפות" היחידה הינה לנסיבות המקרה שבפני בית המשפט.

 

  1. אינני מקבל את עמדת ב"כ הנתבע כי חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד -2014  (להלן: "חוק חלוקת חיסכון פנסיוני") קובע כי דרך המלך לצורך איזון המשאבים הנו לפי המסלול השני- איזון במועד תשלום הגימלה.

 

לדידי, חוק חלוקת חיסכון פנסיוני מופעל רק לאחר שבית המשפט, ומכוח סעיף 6 (ג) לחוק יחסי ממון, קבע כי האיזון יעשה במסלול השני. ככל שבית המשפט מצא כי בנסיבות העניין יש להורות על איזון במסלול הראשון, כי אז אין כלל נפקות לחוק החיסכון הפנסיוני.

 

מסלול איזון המשאבים הנכון והמתאים  לבני הזוג בהתאם לנסיבותיהם,  נבחר מכוח חוק יחסי ממון ולא מכוח חוק החיסכון הפנסיוני.

           

יתרה מזו, הקושי בישום חוק החלוקה הפנסיוני והשאלות שעולות ממנו, יתכן ויש בהם  דווקא כדי להעדיף את איזון המשאבים במסלול הראשון על פני המסלול השני.

 

  1. כאמור לעיל, בחירת המסלול הנכון והראוי לאיזון המשאבים יעשה בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו של אותו מקרה ספציפי, וללא קביעה דיכוטומית מהו המסלול שהינו בבחינת הכלל ומהו המסלול שהינו בבחינת החריג.

 

להלן מספר נסיבות, אשר אינן בגדר רשימה סגורה, ואשר יש בהן כדי ליתן עדיפות  דווקא לביצוע האיזון על פי  המסלול הראשון על פי המסלול השני:

 

א.         כאשר הפער בין זכויות הצדדים אינו גדול, וחיוב הצד בעל הזכויות העודפות בתשלום חד פעמי, לא יטיל עליו נטל כלכלי כבד.

 

סבורני כי במקרה כזה אין כל סיבה שהצדדים, אשר מבקשים להתנתק זמ"ז, ימשיכו להיות מחוברים כלכלית ובמשך שנים רבות, ואף יערבו את הקופות השונות מכוח חוק  חלוקת החיסכון הפנסיוני.

 

ב.         כאשר  תשלום חד פעמי לפי המסלול הראשון לא יגרום  למי מהצדדים הפסד כספי שאינו קיים  ככל שהיה נבחר איזון במסלול השני.

 

ג.          כאשר תשלום לפי המסלול הראשון הינו הדרך המעשית היחידה של בן הזוג ליהנות מהזכויות המאוזנות במועד גמילתן.

 

כך לדוגמא, ראה לעניין זה נסיבות המקרה שעמדו בפני כבוד השופטת נילי מימון בתמ"ש (ירושלים) 15550/04 , כאשר הבעל היה כבן 72 שנים והאישה כבת 49 שנים.

           

ד.         כאשר בין הזוג מבקש לבחור במסלול האיזון השני ללא סיבה כלכלית אמיתית  וכאמצעי לחץ בלבד לקראת הסכם כולל, אשר במהלכו יכפה על בן הזוג ויתורים כלכליים.

 

ה.         כאשר אותו בן זוג (או בת זוג)  הבוחר במסלול האיזון השני  ומתקשה להשלים עם הפרידה,  רואה בכך  דרך להמשיך ולהיות נוכח בחייו של בן זוגו המבקש להיפרד.

 

  1. למרות שאינני מקבל את עמדתו העקרונית של ב"כ הנתבע באשר ליחס בין שני המסלולים, סבורני כי במקרה שבפני אין לאזן את זכויות הצדדים (למעט דמי המחלה כפי שיפורט בהמשך החלטתי) לפי המסלול הראשון אלא דווקא לפי המסלול השני.

 

  1. בתשובתו של המומחה לשאלת הבהרה שהפנה לו ב"כ הנתבע השיב המומחה כי בחירת המסלול הראשון יגרום לנתבע הפסד כספי, ככל שמועד פרישתה של התובעת יהא מוקדם יותר ממועד הפרישה בהתאם לחוק. ראה לעניין זה תשובת המומחה האקטוארי מיום 7/5/15.

           

תשובתו זו של המומחה, אשר לא נסתרה, די בה כדי שבית המשפט לא יבצע את איזון המשאבים לפי המסלול הראשון וזאת חרף היתרונות הטבועים במסלול זה כמפורט לעיל.

           

עיון בחוות הדעת, ובתשובות לשאלות ההבהרה, מלמד כי האיזון שמציע המומחה ע"פ המסלול הראשון לא מתייחס לאפשרות של פרישה מוקדמת של התובעת נוכח הפנסיה התקציבית לה היא זכאית.

 

ה.         סוגיית ימי המחלה:

 

  1. בהתאם לחוות דעתו של האקטואר שווי פדיון ימי המחלה של התובעת נכון לתקופה הרלוונטית עומד על סך של 15,816 ₪, כך שחלקו של הנתבע במסגרת איזון המשאבים בגין מרכיב זה  עומד על 7908 ₪.

כמו כן, ובהתאם לחוות דעתו של האקטואר שווי פדיון ימי המחלה של הנתבע נכון לתקופה הרלוונטית עומד על סך של 4478 ₪, כך שחלקה של התובעת במסגרת איזון המשאבים  ובגין מרכיב זה עומד על 2239 ₪.

 

  1. לטענת ב"כ התובעת דמי המחלה הינם נכס בעל אופי מיוחד וזאת נוכח המרכיב הסוציאלי שבו , תוך שהוא מפנה לפסק דינה של כבוד השופטת גאולה לוין מיום 05.11.12 בתמ"ש 18780/09, ולאופן בו אזנה כבוד השופטת לוין זכות זו.

 

לטענת ב"כ התובעת דמי מחלה הינם נכס בר איזון שאינו יוצא דופן  שכן מדובר בזכות כספית  שיש לאזנה בין בני הזוג כשאר הזכויות הכספיות. ב"כ הנתבע מפנה לפסיקה הרלוונטית ובכלל זה לפסק הדין מיום 15/1/12  בתמ"ש ( חי' ) 29620/06.

 

  1. הגם שדעתי כדעת כבוד השופטת לוין כמפורטת בפס"ד לעיל, ונוכח הפער הכספי הקטן שבין הצדדים במרכיב איזון ימי המחלה, סבורני כי במקרה זה ובסוגיית ימי המחלה ניתן לבחור במסלול הראשון, דהיינו סכום חד פעמי אותו תשלם התובעת לנתבע  בהתאם לחוות דעתו של המומחה, ובכך למעשה " ינוקה השולחן" בגין מרכיב זה.

 

  1. נוכח הרציונאל העומד מאחורי מסלול האיזון הראשון והצורך בקידום הניתוק הכלכלי בין הצדדים, לשיטתי אופן האיזון הכולל יכול ויעשה תוך שילוב בין מסלול האיזון הראשון ובין מסלול האיזון השני.

 

מקום בו חלק ממרכיבי הזכויות הנם  בבחינת "ברי איזון" ע"פ המסלול הראשון , וחלקם האחר אינם  בבחינת "ברי איזון " במסלול הראשון, ניתן שהאיזון הכולל יעשה בשילוב של שני המסלולים. " הדרך" בה צריך לבחור בית המשפט מכוח סעיף 6 (ג)  לחוק יחסי ממון, לצורך איזון המשאבים יכול ותהא דרך משולבת.

 

ו.          סיכום:

 

  1. נוכח החלטתי לעיל, ונוכח פסק הדין החלקי מיום 23.06.14, יודיעו באי כוח הצדדים תוך 7 ימים כיצד הם מבקשים להמשיך בהליכים בתובענה.

 

המזכירות תשגר החלטתי זו בפקס לבאי כוח הצדדים.

 

הנני מתיר פרסום החלטתי זו ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.

 

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ה, 07 יולי 2015, בהעדר הצדדים.

    

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ