האולמות-ח' 580369445 נ' בע"מ ח.פ. 512547563

פסק דין

בפנינו תביעת התובעת שהינה על פי טענתה ארגון יציג של בעלי אולמות השמחה וגני אירועים בישראל. התובעת עתרה לחייב את הנתבעת בתשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי מכוח סעיף 33ז' לחוק ההסכמים הקיבוציים התשי"ז-1957. לטענת התובעת, חלות על הצדדים הוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף האולמות וגני האירועים.

הנתבעת טענה כי ההסכם הקיבוצי אינו חל עליה שכן היא אינה עונה על הגדרת אולם שמחות וגן אירועים וממלא אין תחולה להסכם הקיבוצי שכן מקום מושבה מעבר לקו הירוק.

תחילתו של ההליך בין הצדדים, בתביעה לסכום קצוב שהוגשה על ידי התובעת בלשכת ההוצאה לפועל בטבריה.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע תביעה לסכום קצוב וזו הועברה לדיון בבית המשפט השלום בטבריה. בהסכמת הצדדים, בית המשפט השלום בטבריה העביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט השלום בירושלים.

בית המשפט השלום בירושלים קיבל את ההתנגדות וקבע כי הדיון יתנהל בסדר דין מהיר.

ביום 10.2.13 התקיים דיון מוקדם בתובענה והתיק נקבע להוכחות. בטרם נשמעו ראיות, בית המשפט השלום קבע כי אין לו סמכות עניינית לדון בתובענה וזו הועברה לבית דין זה.

ביום 10.11.13 התקיים דיון מוקדם במעמד הצדדים וביום 16.12.13 נדחתה התביעה בהסכמת הצדדים והשאלה שנותרה במחלוקת ביניהם נגעה לעניין ההוצאות. בית הדין הורה לצדדים להגיש סיכומים בשאלת ההוצאות וסיכומי הצדדים הוגשו.

התובעת טענה כי היה על הנתבעת לטעון כי ההסכם הקיבוצי אינו חל עליה נוכח מקום מושבה בהזדמנות הראשונה ומשלא עשתה כן במועד, התארכו ההליכים.

הנתבעת טענה כי התובעת גררה אותה להליכים רבים מבלי שטרחה לפנות אליה בדרישה מבעוד מועד כל זאת כאשר מלכתחילה היה ידוע לה כי אין לה עילת תביעה נגד הנתבעת.

בתשובתה לסיכומי הנתבעת חזרה התובעת על טענותיה וטענה כי נהג כשורה ועל פי דין.

לאחר שעיינו בכל החומר המונח לפני בית הדין ושקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה שמן הדין כי התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בגין הליך זה.

ראשית, חזקה על התובעת, המציגה עצמה כארגון מעבידים, לדעת כי הסמכות הייחודית לדון בהליכים לגביית דמי טיפול ארגוני מקצועי הינה לבית הדין לעבודה ומוטב היה לה לא לגרור את הנתבעת להליכים מיותרים בלשכת ההוצאה לפועל, בבית המשפט השלום בטבריה, ובבית המשפט השלום בירושלים.

שנית, מקום מושבה של הנתבעת היה ידוע לתובעת מתחילתם של ההליכים, ואם היא סברה שאין תחולה להסכם הקיבוצי מחוץ לקו הירוק, כפי שהיא הסכימה בסיכומיה, לא היה מקום להגשת התביעה מלכתחילה.

מעבר לבזבוז זמן שיפוטי יקר של שלושה בתי משפט ולשכת הוצאה לפועל אחת, התובעת הכבידה על הנתבעת בהליכים מיותרים.

נוכח כל האמור, מצאנו לנכון לחייב את התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ד, (24 פברואר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גב' תמר סליימן,

נציג ציבור (עובדים)

כאמל אבו קאעוד,